פצצה פוליטית // אקטואליה
עטרה גרמן
חשבתם שהשיח הפוליטי בישראל רק מידרדר? תחשבו שוב
"פצצה!" צעק ח"כ רפאל חפץ ומיד לאחר מכן נשמע פיצוץ אדיר שהרעיד את בניין הכנסת הישן ב־1957. רימון שהוטל מיציע האורחים ונחת היישר על שולחן הממשלה פצע בדרגות חומרה שונות את השרים משה שפירא, גולדה מאיר ומשה כרמל, ראש הממשלה דוד בן־גוריון הוכה בהלם ונסע לביתו. בהמשך הובהר שלא מדובר בפיגוע טרור וכי משה דואק, המפגע, הוגדר לאחר מכן פגוע נפש. בעקבות האירוע השתדרגו סידורי האבטחה והוקמו משמר הכנסת והיחידה לאבטחת אישים.
בכל מושב של הכנסת נשמעים צעקות וגידופים, חברי הכנסת לאורך השנים שומרים על רף גבוה בעניין, לא מתביישים להעלות את הטונים ולא פעם דיון מרעיש מלהיט את הרוחות ומעורר סערה.
השנים האחרונות הביאו אלינו לא מעט תיעודים מכוערים ומבישים ממסדרונות המשכן, ולעיתים קרובות ח"כים ואנשי תקשורת מזדעקים ומתרעמים על ההתנהגות, חלקם מגדילים לעשות ומזהירים כי מעולם רמת השיח בצד השני של המפה הפוליטית לא הייתה כה נמוכה. ובכל זאת, ועם כל ההתרפקות על תרבות השיח בעבר, האירוע הנורא מלפני 65 שנים לא חזר על עצמו. אפשר לקוות שלמרות הרפש הרב בשיח הפוליטי לא נמצא שוב אבק שריפה בין קריאה ראשונה לשנייה.
אין לנו אוכל אבל יש לנו ספרים // ספרות
אריאל שנבל
הרעיון הראשוני לייסוד שבוע הספר נבט כבר באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת, אבל חלפו כמה עשרות שנים ואי־אלו ניסיונות בפורמטים שונים עד להתגבשות האירוע השנתי שאנו מכירים היום. את המתכונת הנוכחית, הכוללת דוכנים למכירת ספרים ברחבי ישראל, יזם המשורר והסופר שלמה טנאי בשנת 1959, במסגרת ועדת העשור להקמת המדינה.
יזראלי קוסקוס// אוכל
אביטל אינדיג
גם לנו יש המצאה קולינרית ראויה לשמה: הפתיתים
לסינים יש אורז, לאיטלקים יש פסטה, למרוקאים יש קוסקוס ולנו יש שילוב של כולם, שהוא לא בדיוק אף אחד מהם. סיפורם של הפתיתים החל בתקופת הצנע כאשר תושבי הארץ סבלו ממחסור באורז. ראש הממשלה הראשון טמן ידו בצלחת (כלומר לא) וביקש מאויגן פרופר, מייסד חברת "אסם", לייצר תחליף לאורז שיהיה מבוסס על חיטה. פרופר הצ'כי קיבל השראה מן המטבח המזרח־אירופי שעליו גדל, פיתח עבורו "פֿארפֿלעך" בגרסה תעשייתית וקרא להם פתיתים, אבל כולם פשוט קראו להם "אורז בן־גוריון".
בניגוד לפסטה, הפתיתים עוברים תהליך של קלייה בתנור שמעניקה להם את המרקם המיוחד והאהוב והם נחשבים לאחת ההמצאות הקולינריות הבודדות שיצאו מישראל. הפתיתים בצורתם האורזית הבסיסית הלכו והשתכללו וכיום ניתן למצוא אותם בשלל גרסאות: עיגולים, כוכבים, מלווים באטריות, בצבעים שונים והתוספת החדישה והחביבה מכולם: קונכיות שמנמנות חרוכות למחצה.
למרות שהם כבר זכו למעמד־על ואומצו על ידי שפים בינלאומיים שמגישים אותם במסעדות יוקרה כשהם ממותגים כ"יזראלי קוסקוס" מפונפן, עבורנו פתיתים תמיד יהיו טעם ילדות מלווה בתהייה בלתי־פוסקת: איך מצליחים לא לשרוף את הסיר.
הפלייליסט:
ונצואלה | בצל ירוק
סימונה מדימונה | ישראל יצחקי
שני שושנים | אריק איינשטיין
רק על עצמי | חוה אלברשטיין
יחזקאל | החלונות הגבוהים
לכל עמודי הפרוייקט:
