ערב טוב קיסריה! // מוזיקה
תמר פרלשטיין
חלום ולחות שהפכו לסמל סטטוס
עד עכשיו הדעות חלוקות אם ההופעה הראשונה של שלמה ארצי בקיסריה, ב־1985, הייתה "חום יולי אוגוסט" או "לילה לא שקט". אבל מה שבטוח הוא שבערב הזה קרו שני דברים: היכל המוזיקה של ישראל נולד וארצי הפך לאייקון.
הכול התחיל כשארצי חיפש מקום פתוח להופיע בו. צמח היה אפשרות לא רעה, אבל שלום חנוך הופיע שם באותו הקיץ והדחף לעשות משהו חדש היה חזק מכדי להתעלם ממנו. מפה לשם הגיע ארצי יחד עם הצוות לשדה בקיסריה, ליד בית נטוש, כשהאוויר עמוס באחוזי לחות קיצוניים. לא זו בלבד אלא שגם האתר מחייב הקמה ופירוק בעלות גבוהה מאוד, מה שגרם לו להתלהב מהרעיון. וכך בערב אחד בקיץ בשנות השמונים, הפכה הבמה בקיסריה למקום שאליו כל זמר מתפלל להגיע, מאז ועד היום.

מה עובר עליו?
ארצי לא לוקח סיכונים ותמיד עולה לבמה מצד שמאל || 11 פעמים בשנה מציעים נישואין בהופעה שלו || מקיסריה הוא חוזר לבד במכונית הפרטית, כדי לזכור שהוא כאחד האדם || תמיד תמצאו מגבת כחולה לידו (ליתר דיוק שלוש להופעה)
אחי, יש לך אש? // אקטואליה
עטרה גרמן
כשהמרחב הציבורי היה אפוף עשן
שלטי "אסור לעשן" מוכרים לנו בנוף הארצישראלי, אבל האמת היא שהם לא תמיד היו כאן. עד לפני 40 שנה הייתם יכולים להדליק סיגריה בקולנוע, באוטובוס, בקניון, בבית ספר, בשדה התעופה ואפילו בבית חולים. אבל מאבק ארוך הביא למהפך החיוני שעצר את החגיגה. האגודה למלחמה בסרטן וארגוני בריאות נוספים חברו לחברי המועצה הישראלית למניעת עישון בראשות פנינה הרצוג ז"ל, דודתו של נשיא המדינה הנוכחי יצחק הרצוג, ורתמו את משרד הבריאות למהלך.
עם זאת, העניין לא עבר בקלות, לחץ עצום הופעל מצד תעשיינים ושוחרי זכויות הפרט שראו בחוק פגיעה חמורה והביאו להפגנות נגדו. מול הטענה שמטרת החוק היא "למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות" הם חשבו שלמדינה דמוקרטית אסור לכפות חוקים נוקשים המגבילים בכוח את החופש של אזרחיה. אולם בסוף התקבלה ההחלטה הדרמטית – "לא יחזיק אדם במקום ציבורי סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים". כפשרה, הומצא הפטנט להקצאת חדרי עישון, והשקט חזר לשרור זמן ארוך מאוד.
בכל אותן שנים, בזמן שבעולם גברה המודעות לסכנות העישון ועמה עלתה החשיבות לחיים בסביבה טבעית, לא בוצע בארץ כל שינוי תודעתי. לכלי התקשורת לא היה שום תמריץ להצטרף לקמפיין להפסקת עישון, לנוכח הסכומים הגבוהים שהכניסו להם הפרסומות. כך שבמקביל לחוק, תופעת העישון רק הלכה והתרחבה. לאור זאת לאחר 18 שנה הוחלט להרחיב את החוק בתקווה שהוספה של מרחבים האסורים בעישון תצמצם את כמות הסיגריות בסביבה.
אומנם כיום קשה לדמיין את המרחב הציבורי שלנו אפוף עשן, אולם התהליך ידע עליות ומורדות ורק לאחרונה עבר החוק המקיף ביותר נגד עישון שהוצג לכנסת ובו נאסר גם על פרסום, שיווק וקידום מכירות של טבק וסיגריות אלקטרוניות. נראה שמאז החוק הראשון ב־1983 השינוי החברתי חלחל, אפילו חוסר הנוחות סביב הבקשה מאנשים לזוז עם הסיגריה או אפילו לכבות אותה כמעט נעלמה.
בכל מקרה חשוב שתדעו, אם עישנתם באחד המקומות האסורים או אפילו אם רק הנחתם בו מאפרה, אתם עלולים להיקנס באלף שקלים. העיקר הבריאות.

מר דיוויס, עכשיו תורנו // ספורט
דותן מלאך
ב־1987 הפך רשמית הטניס הישראלי לאחד מענפי הספורט המצליחים שלנו, לאחר שדור הזהב, שכלל את עמוס מנסדורף, שלמה גליקשטיין, שחר פרקיס וגלעד בלום, העלה אותנו לראשונה אי פעם לבית העליון בגביע דיוויס. שם, בסיבוב הראשון, הדהמנו את העולם כשניצחנו בחוץ את צ'כוסלובקיה החזקה והעפלנו לרבע הגמר, הישג אותו הצלחנו לשפר 22 שנה מאוחר יותר, עם ההעפלה היסטוריה לחצי גמר המפעל ב־2009.
עכשיו הזמן לפוסט?
אריאל שנבל
חלוצת הסוגה הפוסט–מודרנית בישראל, או לפחות הידועה שבחלוצותיה, הייתה הסופרת אורלי קסטל–בלום, שספרה הראשון "לא רחוק ממרכז העיר" ראה אור ב–1987. בממשיכי דרכה המרכזיים אפשר לציין את אתגר קרת.
הכתיבה הפוסט–מודרנית באה לידי ביטוי בעיקר בצמצום הפער בין אמנות שנחשבת "גבוהה" לזו ה"נמוכה", ערבוב סגנוני ומתן במה לשמץ או יותר של פרודיה.
הפלייליסט:
חי ׀ עפרה חזה
אהובתי ׀ משינה
תני לי יד ׀ בעז שרעבי
הפרח בגני ׀ זוהר ארגוב
כלים שלובים ׀ גידי גוב
לכל עמודי הפרוייקט: