תראו אותה! מדליה אולימפית ראשונה // ספורט
דותן מלאך
יעל ארד מביאה לנו כבוד
ב־1952 רשמה ישראל את ההופעה האולימפית הראשונה שלה, ורק 40 שנה לאחר מכן, במשחקי 1992, הצליחה לרשום הישג משמעותי ראשון. יעל ארד, שגדלה בתל־אביב כבת לשני הורים עיתונאים, החלה להתאמן כבר בגיל שמונה. היא פרצה מקצועית ב־1989 עם זכייה בארד באליפות אירופה בפינלנד, בקטגוריה עד 61 קילוגרם. היא הגיעה למשחקי ברצלונה שלושה חודשים וחצי לאחר שעברה ניתוח בשל קרע במניסקוס, מה שלא מנע ממנה להציג ב־30 ביולי 1992 יום קרבות נהדר, שבו ניצחה בחצי הגמר את אלופת העולם מגרמניה שלא נוצחה עד אז מעולם, ניצחון שהעלה אותה למעמד הגמר. שם, אחרי מאבק צמוד ועיקש, נוצחה בידי קתרין פלורי הצרפתייה בקרב שהסתיים ללא ניקוד והוכרע בהחלטת שופטים, שקבעו כי ארד תזכה במדליית כסף ראשונה והיסטורית לישראל.
ארד, שזכתה בעונה לאחר מכן בסגנות אליפות העולם ובאליפות אירופה ומכהנת כיום כיושבת ראש הוועד האולימפי, החלה שושלת מרשימה מאוד של ג'ודאים בספורט הישראלי שזכו לעלות לפודיום האולימפי וכוללים את אריק זאבי, אורן סמדג'ה, ירדן ג'רבי, אורי ששון והנבחרת כולה בטוקיו 2020, שזכו במדליות ארד ועדיין לא הצליחו לשחזר את ההישג הנהדר שלה באותו ערב קסום בברצלונה.
מדורת השבט // טלוויזיה
אביטל אינדיג
כניסת הטלוויזיה בכבלים ועליית ערוץ 2 לאוויר
בתחילת שנות ה־ֿ90 השתנתה הטלוויזיה שלנו מן הקצה אל הקצה ואיתה גם אנחנו, לנצח.
אומנם צפינו בעבר גם ב"שושלת" וב"דאלאס" אבל כעת, כשערוצים שלמים הוקדשו ליבוא סדרות רכש, מ"בוורלי הילס 90210" ועד "אנטונלה" – השפעת המערב על עולמנו התרבותי הלכה והעמיקה.
הטלוויזיה בכבלים סימנה את פתיחתו של עידן השפע בארץ. הצרכן הישראלי החל לזפזפ בשלט בין רשימת ערוצים אינסופית. במקביל היא גם הובילה לתור זהב של סדרות ישראליות מקוריות ופיתחה את התעשייה המקומית, שבהמשך תהפוך ליצרנית להיטים בינלאומיים. זכורה לטובה רצועת "ראשון בדרמה" של ערוץ 3, שאחראית על להיטים כמו "מבצע סבתא" או "יוסי וג'אגר", אך רעידת האדמה הגדולה באמת הגיעה עם עלייתו לאוויר של ערוץ מסחרי חדש ומסקרן, שנקרא בפשטות "ערוץ 2".
מיום הקמתו הוא היה יצור כלאיים משונה וחסר תקדים: ערוץ שמורכב משלושה בעלים שונים ומתחרים. יצור תלת־ראשי שנאבק על אותם משאבים: רייטינג, דעת הקהל, טאלנטים וכמובן כספם של המפרסמים. כיכבו בו שעשועונים בנוסח איטלקי כמו "גלגל המזל", תוכניות קומיות דוגמת "הקומדי סטור" (אך גם "החמישייה הקאמרית" גבוהת המצח), "המעגל של דן שילון" שנחשב לצפיית חובה כדי להישאר מעודכן בכל מה שקורה, וכמובן "ראשון בבידור" עם דודו טופז – שסימל את כל מה שרע בהפיכת הרייטינג לאל החדש, כשהוא מכוון אל המכנה המשותף הרחב והנמוך ביותר (מי אמר תחרות זריקת כדורי שוקולד אל תוך פיה של פרזנטורית כבדת משקל).
לנוכח האמור, די מדהים להיווכח שאחרי כמעט 30 שנה, היחידה ששרדה באוויר מתחילת השידורים ועד ימינו היא לא אחרת מאשר תוכנית התחקירים המוערכת ועטורת הפרסים של אילנה דיין. ובכל זאת, עובדה.
עשו מאיתנו קציצה // אוכל
אביטל אינדיג
התור ארוך והלחמנייה זולה
נכון שהיה כאן מזון מהיר עוד קודם. נכון שהיו פה בורגר־ראנץ' ומק דיוויד (הו הצ'יפס המסמורטט והשמנוני שאי אפשר היה להפסיק לאכול) ואפילו נציגות זרה דוגמת "וונדיז" עליה השלום. אבל מקדונלד'ס תמיד הייתה הרבה יותר מהמבורגר בלחמנייה. שתי הקשתות המוזהבות שלה, שהגיעו לכאן ב־1993, סימלו את כל מה שגלובלי ומערבי, וקירבו אותנו צעד נוסף אל עבר החלום האמריקני.
תורי הענק שקידמו את פתיחת הסניף בקניון איילון לא היו מביישים את מוסקבה הסובייטית, ובחודש הראשון הסניף הנ"ל הוכתר על ידי החברה כעמוס ביותר בעולם. שנתיים מאוחר יותר נפתח גם סניף כשר בקניון הראל במבשרת־ציון שהיה נקודת ציון דרך בינלאומית כמקדולנד'ס הכשר הראשון בעולם, לאחר שהצ'יזבורגר המפורסם הוצא אחר כבוד מהתפריט.
מהפכת הבריאות, המודעות ההולכת וגדלה לטבעונות והמתחרים הרבים שהעתיקו את השיטה הגאונית שהפכה את הרשת לאימפריה (התמקדות בהגשת פריטים בודדים בלבד, מה שמאפשר להכין אותם מהר ובזול) הובילו לכך שימי הזוהר של הרשת כבר מאחוריה. עכשיו רק נותר לתהות מתי היו"ר עמרי פדן והנהלת מקדונלד'ס העולמית ירדו מעץ החרם ויכריזו על פתיחת הסניף הראשון ביהודה ושומרון. תורים ארוכים מובטחים.
בקצב מסחרר
כניסתן של רשתות האופנה המהירה לשוק הוציאה כמעט לחלוטין את הבוטיקים מהמשחק. הייצור המהיר והזול מאפשר להתאים את הבגדים לטעמו המשתנה של הקהל, וחנויות קטנות של פריטים בעבודת יד איבדו מהרלוונטיות. הטרנדים החלו להשתנות בקצב מהיר והחל מעשור זה, קשה יותר לאפיין תקופה לפי פריטים מסוימים, כי אחרי שנה–שנתיים הם נעלמו כלא היו.
הדתיים מגיעים באיחור
אריאל שנבל
החל משנת 1996 התרחב מוסד שבוע הספר גם לשוק הספרים במגזרים הדתי והחרדי, לאירוע מקביל – "שבוע הספר התורני". האירועים בשבוע הספר התורני מתנהלים באופן עצמאי,
וברוב השנים הירידים המרכזיים מתקיימים ביוזמת עיריות ירושלים ובני–ברק.
סרט רע
יואב לוסטיג
1998 הייתה הגרועה בתולדות התעשייה המקומית – עשרה סרטים ישראליים בלבד עלו לאקרנים ומכרו כמות מביכה של 36 אלף כרטיסים. היה ברור שהתקציב הקיים במשרד התרבות, שעמד על סך 16 מיליון שקלים בשנה, אינו יכול לקיים את התעשייה ונדרש מהלך קיצוני. כך נולד ב–1999 חוק הקולנוע, פרי מאמצם של ראשי הענף, ושל פוליטיקאים שהבינו את חשיבותו של הקולנוע הישראלי לתרבות המקומית ולייצוג של המדינה ברחבי העולם. החוק הבטיח לענף תקציב שנתי שהתקרב ל–100 מיליון שקל ואפשר הגדלה משמעותית של כמות הסרטים המופקים כאן מדי שנה ואיכותם. התוצאות לא איחרו לבוא. ב–2001 "חתונה מאוחרת" של דובר קוסאשווילי הביא לאולמות כ–300 אלף צופים, כיכב בכל הפסטיבלים הבינלאומיים החשובים ופתח את מה שמכונה "תור הזהב" של הקולנוע הישראלי.
הפלייליסט:
בתוך נייר עיתון ׀ טיפקס
שוב לא שקט ׀ רוקפור
שער הרחמים ׀ מאיר בנאי
אהוב יקר ׀ רונית שחר
אחכה לך ׀ דפנה דקל
לכל עמודי הפרוייקט:
