שוברות שתיקה // אקטואליה
אביגיל זית
הקמפיין הגדול של העשור
עברו בסך הכול חמש שנים מאז שקמפיין מי טו נחת בישראל וכבר קשה להיזכר איך השיח אודות הטרדות מיניות התנהל, או לא ממש, לפני כן. באלפי שנות אנושות, עוד מימי שרה אמנו שנלקחה לבית אבימלך, נשים סובלות מהטרדות ותקיפות מיניות. לא ברור איך קרה שנדרשו לתנועה הפמיניסטית עשרות שנים להגיע לנושא הזה ורק אחרי שנות דור של נשים חזקות התחילו לדפוק על השולחן ולהגיד בקול, די.
ב־2017 התעורר הכול. המהפכה התחילה כמחאת רשת בברנז'ה ההוליוודית אבל היא הייתה כמו אש בשדה קוצים, בעולם כולו ובארץ בפרט. קשה לעקוב אחרי מספר הפרשיות שהתפוצצו בישראל בעקבות הקמפיין, אולי הגדול והמוצלח של העשור. עוד ועוד נשים סיפרו שנכוו במקום הרגיש והכואב הזה, ספגו את עלבונן והמשיכו לחיות עם הצריבה המשפילה, ולא עוד. במקרים רבים עצם הפריקה אפשרה לפצע לנשום ובמקרים אחרים החזרת האשמה לתוקף אף הגיעה לבית המשפט, להתחלה של תיקון.
הקמפיין זכה גם ללא מעט ביקורת, מוצדקת בחלקה, בין השאר על ההתחבאות מאחורי המקלדת והאנונימיות, יצירת אווירה של ציד מכשפות ומשפט שדה, צביעת כל הגברים כתוקפים, ויש שראו בתנועה איום על החופש המיני.
אבל רגע לפני דיונים תיאורטיים, בואו לא נפספס את ההזדמנות שהתנועה הזאת יצרה להתבונן על מערכות היחסים שאנחנו מקיימים, על גבולות ועל נאמנות, על יצירה של קשרים בריאים ולא אלימים, על לגיטימציה להגיד "נפגעתי". מי יודע, אולי בשלבים מתקדמים יותר נצליח אפילו לפתח מנגנון של ריפוי ותשובה.
מוקדם להגיד איזה חותם תשאיר רעידת האדמה הזו לאורך זמן אבל אין ספק שהתרת קשר שתיקה של אלפי שנים אמורה להזיז משהו בתרבות האנושית.
הדפוס לא מת // ספרות
אריאל שנבל
קינדל, קורא הספרים האלקטרוני של חברת אמזון, אומנם הושק ב־2007, אבל גרסותיו הראשונות לא תמכו בעברית והוא לא הצליח לפרוץ את השוק הישראלי. ב־2010 נוסדה "מנדלי מוכר ספרים ברשת" שהייתה לחנות המקוונת הראשונה שבה נמכרו ספרים אלקטרוניים בעברית. לאחריהן קמו יוזמות מסחריות נוספות כמו "עברית" ו"בוקסילה", אך גם כיום הרוב המכריע של הספרים הנמכרים בישראל עשוי מנייר.
כשסבא רבא גורש
מטי טל
הדרך לוויזה רצופה עורכי דין
פתאום באמצע שנת 2015 נפתח שער חדש לדרכון אירופי בזכות החלטה של ממשלת ספרד ולאחר מכן גם של שכנתה, פורטוגל, לאשר לצאצאים של מגורשי ספרד לקבל אזרחות אירופית. אבל בשעה שספרד דורשת ממבקשי הדרכון לתת הוכחות וזיקה ישירה לספרד כמו ידיעת השפה הספרדית או הלדינו ומורשת התרבות הספרדית. בפורטוגל כללי המשחק פשוטים יותר, שם מספיק שם המשפחה והמוצא הנכון ואתם בפנים. במועדון שעד לפני רגע היה סגור רק למי שהוריו נולדו באירופה, עכשיו גם בני עדות המזרח, ובפרט יוצאי אזור המגרב (מדינות צפון מערב אפריקה). ברגע שספרד ופורטוגל החלו לתת דרכונים התחיל המרוץ להוצאת הדרכון המיוחל. רוב מבקשי הדרכון נעזרים בעורכי דין שעושים את רוב העבודה. הישראלים שמוצאים את הדרכונים, לרוב חושבים על האופציה ללמוד באירופה בחינם או לקבל ויזה לארה״ב בצורה קלה ומהירה הרבה יותר מאשר ״פשוטי העם״ שמחזיקים רק דרכון ישראלי.
ככל הנראה פורטוגל מתכוונת לסגור את השאלטר על חגיגת הדרכונים. כבר בשנת 2020 התחילו דיבורים על הגבלה של מתן הדרכונים אבל פרשיית רומן אברמוביץ׳, שקיבל באופן חריג אזרחות פורטוגלית ללא כל זיקה לצאצאי מגורשי ספרד, הביאה לשינוי החוק כך שכל מבקשי הדרכונים החדשים ייאלצו לעבוד קשה יותר כדי לקבל את הדרכון המיוחל.
הפלייליסט:
מכתב לאחי ׀ קובי אפללו
אם את הולכת ׀ אברהם טל
מלכת השושנים ׀ עדן בן–זקן
עכשיו הלב פתוח ׀ בניה ברבי
תוכו רצוף אהבה | ישי ריבו
לכל עמודי הפרוייקט:
