תכולת הספרייה: את האהבה לספרים קיבלתי מאבי ומסבי זיכרונם לברכה. אחרי השואה, סבא שלי ד״ר משה אריה קורץ הסתובב באירופה וחיפש אחרי ילדים יהודים שהוחבאו במנזרים ואצל משפחות לא יהודיות. הוא אסף אז ספרים ופריטים יהודיים, שהיו זרוקים ברחובות. בילדותי אהבתי לגעת בהם, להריח אותם ולדמיין את החיים שהיו פעם.
הספרייה היא הרהיט המרכזי בביתנו. כחבר מועצת עיריית ירושלים, תפקיד שמילאתי בהתנדבות, פעמים רבות אנשים רצו לבטא הכרת תודה על העזרה שקיבלו. במקום תמונה ממוסגרת או סלסלת פירות, ביקשתי תמיד ספר עם הקדשה. כך זכינו לספרים עם הקדשות מהרב שטיינזלץ, הרב שג״ר, הרב שרון שלום, הרב בני לאו, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, ד״ר מיכל פרינס, גלילה רון־פדר, הרב יאיר דרייפוס, אורי אורבך, בוגי יעלון ואחרים. זכינו גם לספרים של ד״ר אברהם אביחי, סבא של אשתי הלל; פרופ' רמי ריינר, הדוד של אשתי; ופרופ׳ עמיה ליבליך, הדודה שלי. אנחנו אוהבים שהספרים נגישים ושיש לידם ספות רחבות, וכך אפשר למצוא כמה פעמים ביום מישהו מבני ובנות הבית על הספה עם ספר.
מדף קרוב ללב: שני מדפים קרובים לליבי ונגישים מאוד. הראשון הוא ״מדף ספרי השבת״ – ספרים שאנחנו אוהבים לקרוא בהם בארוחות השבת. הנושאים מגוונים: ספרי הסיפורים של הרב קרליבך ("יחד" ו"למען אחי ורעי"), ספרו של ד״ר אבשלום קור ("יופי של עברית"), ספרי פרשות השבוע של הרב זקס, הרב קשתיאל והרב עופרן וספרי ניגונים ושירים: "שירת כל חי", "אהבת הארץ", "שיר לדרך" ו"ספר הניגונים". המדף השני הוא מדף ספרי החסידות, שתגברתי בשני יוצרים אהובים עלי במיוחד, שהם גם חברים טובים: ד״ר מיכה גודמן והרב אלחנן ניר. החסידות היא גילוי נפלא ומתנה גדולה שקיבלתי לפני כעשרים שנה, עם ספר "ליקוטי מוהר״ן" קטן שקיבלתי בזמן השירות הצבאי מחבר לצוות. מצאתי בו עיסוק רב ביחס שבין האדם לעולמות השקר של פרסום, כסף, עוצמה ופוליטיקה.
שיטת מיון: מיון הספרים נעשה בעיקר לפי הנגישות. גיליתי עם השנים שבעיקר עבור הילדים, זה הנתון שיקבע האם יעיינו בספר או לא. לספרי הילדים והפנטזיה הקדשנו את שני המדפים התחתונים. שלושת המדפים האמצעיים מוקדשים לספרים כגון ספרי החסידות שהזכרתי, משניות, כתבי הרב קוק, כתבי הציונות, סופרי הקלאסיקה היהודיים, ומדף של ספרות מקצועית של הלל אשתי בנושאי חינוך למיניות, יחסי הורים וילדים, זוגיות ועוד. מדף חשוב נוסף הוא "מדף יהדות אתיופיה". לפני כמה שנים הבנתי שלצד ספרי ציונות, חסידות ושואה, גם הסיפור הענק של יהדות אתיופיה צריך מדף משלו. באותו יום הלכנו ורכשנו את כל הספרים שמצאנו בנושא, מספרי ילדים ועד ספרי הלכה. אני מאוד גאה במדף הזה ומקווה שרק יגדל עם השנים.
על ארבעה ספרים
גוג ומגוג
מרטין בובר, עם עובד, 1967
קראתי אותו כשנסעתי לאומן לראש השנה תשס"ו, רגע לפני הנישואים. לקרוא על הדרמה הענקית של עולם החסידות, כשאתה בליבו הפועם של האזור, הייתה חוויה בלתי נשכחת. זה ספר סוער על עוצמה, צניעות, מאבקים ואמונות שמתנפצות. מאז אני קורא אותו בכל שנה בימים הנוראים ומתרגש כל פעם מחדש.
הנאום האחרון של משה
מיכה גודמן, כנרת זמורה ביתן, 2014
אין ספר שגרם לי לשנות את חיי כמו הספר הזה. קראתי אותו כפוליטיקאי צעיר שנהנה מכוח ופרסום, והספר הזה גרם לי להבין שאם אני רואה את עצמי פועל בעולם הפוליטי בטווח הרחוק, עלי להוכיח לעצמי שאני מסוגל לעזוב דווקא בשיא. הפוליטיקה ממכרת ומשנה את האדם, וקצת כמו בהתמכרות – רציתי להוכיח לעצמי שאני מסוגל לעזוב מרצוני החופשי. בשנת 2018 עזבתי את הפוליטיקה ואת עיריית ירושלים ופניתי למגזר העסקי, מתוך הבנה שאם אשרוד את הניסוי הקטן הזה שעשיתי לעצמי, יבוא היום שבו אמצא את הדרך הנכונה לחזור לזירה הציבורית.
הוביט
ג׳.ר.ר. טולקין, "תרגום הטייסים", זמורה ביתן, 1977
אני לא זוכר כמה פעמים קראתי את הספר הזה, כמה פעמים ציטטתי אותו וכמה פעמים הבאתי אותו בהרצאות, בשיעורים ובשיחות. הוא עוסק במתח הקיים בהתמכרות לעוצמה ולכוח, ובאופן שבו הדבר יכול לשנות, לרעה ולטובה , אותך ואת המציאות. אני ממליץ לכל אדם לקרוא וליהנות מיצירת המופת הזו, שיש לה כל כך הרבה השלכות לחיים שלנו.
מסיני לאתיופיה
הרב שרון שלום, ידיעות ספרים, 2012
מקובל שבישראל ישנם שני עולמות הלכתיים מרכזיים: עולם הפסיקה של עדות המזרח ועולם הפסיקה האשכנזי. דרך הרב שלום נחשפתי לעולם חדש־ישן ומרכזי לא פחות: עולמה ההלכתי של יהדות אתיופיה. בשפה קולחת מצליח הרב שלום להביא את הסיפור וההיסטוריה של יהדות שנשמרה מאז ימי בית המקדש, ועבורי הוא גם הצליח לשרטט תמונה חדשה של עולם ההלכה היהודי וההבדלה בו בין עיקר לטפל.
