בכל הנוגע לזירת הדרמה בשנים האחרונות, כאן 11 מביסים באופן קבוע את היריבים מ־12 ומ־13. בתאגיד הפנימו את רחשי לב הקהל ואת כמיהתו הגוברת לסדרות איכות. כערוץ ציבורי שלא תלוי ברייטינג, עורכים שם חריש מחודש בשדה הדרמה של ישראל. וכך, שבועיים לאחר עליית העונה השנייה של "טהרן", מגיעה למסך סדרה מקורית חדשה נוספת.
"שישו ושמחו" היא דרמה קומית עם נגיעות מוזיקליות – מעין "השיר שלנו" פינת הרבנות הצבאית, ליד סמטת טרילילי טרללה. העלילה מתרחשת בבסיס הרבנות הצבאית, שכנראה לא היה עובר את ביקורת אכ"א. בין חדרי טיהור גופות מבולגנים לקורסי גיור מוזרים מנסה לשרוד להקת הרבנות הצבאית – שם מרשים ללהקה הצולעת שנקראת לדגל רק כשאחרות מבטלות את הגעתן לבסיס נידח כלשהו. החזן הצבאי הראשי מנדי (נתן דטנר) מנסה לנער אותה בעזרת שחקני חיזוק, אך מעלה בחכתו רק גיטריסט עם בעיות משמעת וכוכב זמר חרדי שמסובך עם מס הכנסה.
במרכז הסדרה עומד נחומי (נווה צור), חייל דתי תמים, שחושב שבגלל שהוא פז"מניק הוא יקבל את תפקיד הסולן. מהר מאוד מתברר לו שזה לא יקרה, ושמנדי מייעד את תפקיד הסולן לכוכב החרדי. במקביל, אלחנן (אקי אבני), קצין קטוע ידיים שאיבד אותן כשזינק על רימון, מתגייס מחדש לצה"ל. על אף בקשתו, ועדת הכשירות של צה״ל מסרבת לשבץ אותו לתפקיד קרבי ומנתבת אותו דווקא לתפקיד הרב הראשי החדש של צה״ל, ובכך מפקידה אותו על הבלגן שקורה שם. האם דווקא הוא יצליח לעזור לנחומי?
ייתכן שבשנים האחרונות אנחנו עדים להיווצרותו של ז'אנר קולנועי חדש שמבקר את צה"ל, אך לא את צה"ל הלוחם אלא את הכללים, ההתנהלות והבירוקרטיה שמאפיינים אותו. ראינו כיוון דומה בסרט המופת "אפס ביחסי אנוש" ובסדרה אחרת של כאן 11, "המפקדת", שעונתה השנייה מצטלמת בימים אלו. בהתאם, גם בסדרה הזאת כללי התקינות הפוליטית נשארו מחוץ לשער המחנה וכולם חוטפים: מזרחים, אשכנזים, דתיים. ובאותה נשימה כולם חיים עם זה בשלום. גולן החייל התימני מתלונן שהם "להקה של הרגע האחרון", פרדי האשכנזי אומר לו "גיספן היה עושה מזה יופי של שיר", וגולן צולף בו בחזרה "תחפור בור". לא נראה שהם מתרגשים זה מהערותיו של זה, וייתכן שזהו סימן לכך שכור ההיתוך של צה"ל הצליח, אולי במעט.
בצה"ל יש עוד בעיות, ובסדרה מציגים אותן בסצנות אבסורדיות למדי. למשל, לבסיס הרבנות מגיעה קבוצת חיילים שצריכים להתגייר. הרב הראשי, במקום לקבל את פניהם בעצמו, שולח קצינה שתיתן להם את ברכת הדרך. כל הטקס אוטומטי לגמרי, ואפילו החייל שמכריז על קבלת הרב הראשי לא משנה את הנוסח בבואה של הקצינה האישה. באזרחות גיור יכול לקחת שנים; בחסות צה"ל, החיילים של היום מסיימים את התהליך תוך כמה חודשים.
לצד הסאטירה, "שישו ושמחו" משלבת רגעים של דרמה עוצמתית, מצבים מלאי הומור וסצנות הזויות (כמו שיר הפתיחה מ"כנר על הגג"). אם לשפוט לפי שני הפרקים הראשונים, זאת צפויה להיות עונה סוערת. יהיה מעניין לראות מה יעלה בגורלם של חברי להקת הרבנות הצבאית.
שישו ושמחו כאן 11
