ארוחת בוקר ישראלית במלון כבר מזמן הפכה לשם קוד נרדף ל"אכול כפי יכולתך". הררי מזון שאף קיבה אנושית לא באמת יכולה להכיל בקרבה, בטח לא כשרק פקחת עיניים לפני חמש דקות. עם השנים גם הטעם המקומי התעדן ולמד לבכר איכות על פני כמות, וכיום מלונות הבוטיק נותנים את הפרשנות שלהם לארוחה החשובה ביום. זה אומר פריטים שנבחרו בקפידה, לרוב הוכנו במקום, והמון חומר גלם מקומי. חלק מהמלונות מאפשרים גם לסועדים מבחוץ להצטרף ולאחרונה גם ב"עכותיקה" פתחו את הארוחה שלהם לקהל הרחב. יום השנה לאירועי "שומר החומות" הביא אותנו להצפין לעיר הנמל העתיקה ולבקר סוף־סוף במלון שנשרף ושוקם, מתוך סקרנות והערכה גדולה לתשובה הציונית הכי הולמת שיש: לעולם לא להתייאש. ולהמשיך לבנות כמובן.
ארוחת הבוקר מוגשת על הגג האינטימי של המלון מול נוף עוצר נשימה ומרחיב נפש של חומות העיר, מאחוריהן ים כחול־כחול ואינסופי. שימו לב שכדי להגיע אליו יש לטפס לא מעט מדרגות (מחסרונות השימוש במבנה יפהפה אך עתיק) כך שלמרבה הצער אין למסעדה גישה לנכים.
הבופה מתחיל עם סוגי לחמים שונים, כולם כמובן נאפים בטאבון הצמוד. לצד הלחמניות והטוסטים צדו את עינינו שני מאפים ייחודיים: הראשון הוא מאפה מבצק זעתר ושומשום בתצורה של רוגלך, רק שבמקום שוקולד הוא עמוס בגבינות מלוחות מופלאות. השני והפייבוריט שלי בארוחה הוא הפטאייר – משולש אוזן המן שעשוי מבצק שמרים ותוכו מילוי שמיימי: עלי תרד שבושלו עם סומאק, בצל סגול, בהרט וחריסה. הבצק הרך והאוורירי עם המילוי עמוק הטעמים יוצרים שילוב שפשוט אי אפשר להפסיק לנגוס ממנו.
ממשיכים לעמדת הריבות והממרחים כגון טפנד זיתים ולימון כבוש, סירות אבוקדו ממולאות, ברוסקטות טרטר, דגים כבושים, חומוס גלילי (מצוין!), כרובית צלויה, פרוסות חציל קלוי שצוות ללימון, פלפל ועשבי תיבול, סלט בהרכבה וגם פלטת גבינות מושקעת.
מאחורי הדלפק הטבחיות עמלות בנינוחות על הכנת המאפים, הקינוחים ומנות הביצים. ניתן לבחור שקשוקה, ביצת עין, מקושקשת או אומלט. אנחנו דגמנו את השקשוקה שהייתה מתובלת היטב וסמיכה מספיק כדי שיהיה ניתן לנגבה בשמחה, אך הביצים שבה היו מבושלות קצת יותר ממה שאני אוהבת (חבל שלא שאלו לפני כן מה מידת העשייה המבוקשת) ואילו חביתת הירק הייתה עשירה ומספקת.
אחרון־אחרון אך דווקא פחות חביב היה הקינוח, שהיה החלק הכי פחות מוצלח של הסעודה – מנת כנאפה אישית. למרות הציפייה כי היא תהיה אותנטית ומסעירה, הגבינה שלה לא הייתה מספיק גמישה ונמתחת אלא דווקא גבישית ומוצקה וגם לא מספיק מתקתקה, וכמו להוסיף חטא על פשע אף לא נמזגו מי סוכר מעל הצלחת.
מלבד ארוחת הבוקר צפוי להיפתח כאן בקרוב גם "הבר של תמר", שיפעל מדי יום מהשעה 17:30 ויציע את דרינק השקיעה המושלם. התפריט יכלול חמישה סוגי קוקטיילים, יינות מיקבי הגליל וקצת אלכוהול יווני. בנשנוש המשלים צפויות מנות טאפאס קטנות של ברוסקטות בדגש על דגים טריים באווירה ים־תיכונית.
ומה לגבי זמנים? ארוחת הבוקר מוגשת עד השעה 11, עניין משמח לאורחי החוץ לא פחות מאשר לאלו שלנו כאן. ובהזדמנות זאת קריאה כללית למלונאים: די להלחיץ אנשים בחופשה ולגרום להם להשכים קום רק מהסטרס שלא יספיקו לדוכן של החביתה.
בהתאם למדיניות הכללית של המקום, גם ארוחת הבוקר מיועדת לסועדים מעל גיל 12, אז אל תצפו למצוא כאן שוקו, דגנים או בכי של תינוקות. אך אם חשקה נפשכם באוכל טרי וטעים שמוכן בעבודת יד ועבודת לב – הגעתם אל המקום הנכון.
