כידוע ההייטקס כובש את העולם, כך שזה היה עניין של זמן עד שהשפעתו תחל לבצבץ גם במסעדות ארצנו. אבל מי חשב שדווקא ב"שושנה", בר חמוד במרכז כפר־סבא שמצוי בינות תחנת דלק ובנייני מגורים, נמצא את החידוש הטכנולוגי הלוהט של העונה.
לא עוד הנוהג המסורתי של מלצר־תפריט־הזמנה־חשבון, ברוכים הבאים למרחב הווירטואלי: תפריט שנסרק בברקוד (עניין שנולד בימי הקורונה ולא הולך לשום מקום), הזמנה שמבוצעת אונליין ותשלום באתר. היתרון: השירות מתוקתק, המנות יוצאות מהר (מאוד), החשבונית הדיגיטלית ירוקה ובסיום היציאה אין צורך להתבחבש עם הטקס המוכר והמתיש של פיזור כרטיסי אשראי וטיפים. החיסרון: בכל פעם שתרצו להזמין פריט נוסף – יהא זה קוקטייל, כוס קפה או קינוח – תצטרכו להתחיל את כל התהליך מההתחלה, כולל מסירת פרטים כגון טלפון ואימייל, שלא ממש ברור לשם מה הם נדרשים מלבד צירופכם הפוטנציאלי למאגר הלקוחות של המקום. כמובן שקהל מבוגר, א־טכנולוגים או סתם מתקשים יכולים לגשת אל הבר, להזמין ולשלם פיזית, ממש כמו פעם.
וכעת, למזון. לא מדובר בתפריט פאב קלאסי – כלומר רווי שומן ובשר, אלא באוכל חלבי, קליל ומשמח כך שלא הופתענו לגלות רוב נשי בקהל, שיודע להעריך את הריזוטו והקרפצ'יו שלו. המנות, כמקובל בימינו, מיועדות לחלוקה ונעות בין גודל של קטנות לבינוניות. קחו בחשבון שלא מאוד זול פה וכדי לשבוע תצטרכו להזמין 2־3 מנות לסועד.
התחלנו עם קוקטיילים שכללו נגרוני חביב (האח הגדול והמריר של האפרול שפריץ) ומוחיטו ג'ינג'ר כיפי. המשכנו עם קובנה, שהייתה יותר לחמנייה משוחה בשמן מאשר מאפה הבצק התימני האהוב. ליוו אותה כמובן הצמד המתבקש – רסק עגבניות וסחוג ירקרק, ואליהם צוותה שמנת חמוצה, שפחות עבדה. לאחר הפתיחה הצולעת, הערב המריא באופן בלתי צפוי. עלו ובאו: סלט של פרוסות דקות ורחבות של זוקיני נא עם עלי נענע שהקפיצו ורעננו את המנה, וקרם פלפלים וצנוברים עטף את הירוקת. משם המשכנו לסביצ'ה פשוט מושלמת שעשו בה הכול נכון – משחק מדויק בין מרקמים, טעמים וצבעים של קוביות בס ואננס, קראנץ' מבצלצלי שאלוט, כוסברה ונענע ורוטב חלפיניו מהמם חושים. גם השווארמה דג הייתה מוצלחת וחריפה אש, עם המון־המון ירוקים, אריסה וטחינת יוגורט, והזכירה מנות מהמטבח הוויאטנמי.
באגף הפחמימה התלבטנו בין הניוקי לטורטליני ובסוף הלכנו על רביולי גבינות שהוגש באופן יפהפה מעל קרפצ'יו סלק ולווה בקרם רוקפור (בעל ריח גבינה עז, כך שאם אתם מהרגישים – הימנעו), עלי מנגולד ושבבי שקדים.
לבסוף קינחנו עם "אצבעות חתול" וקרם ברולה קפוא. אין לי ציפיות גבוהות מקינוחי אצבע למיניהם, הם לרוב דחוסים מדי, סכריניים מדי ולא טריים דיים – אך כאן לא נפלו לאף מלכודת וצמד הברים שהורכבו משכבות שוקולד ואגוזים היו מצוינים ושחו בתוך בריכת וניל מתקתקה לצד שני פרליני אספרסו שהיו מוצלחים אף הם. ככל שהעסק נמס יותר, כך התענגנו עליו יותר. קרם הברולה הקפוא היה פחות מרשים והקיפאון לא חידש או באמת הוסיף למנה.
משום מה, המדיניות פה היא שלא ניתן להזמין מקום מראש, כך שאם אתם קבוצה גדולה כדאי בכל זאת להרים טלפון ולברר מה המצב באותו ערב. כמו כן, קחו בחשבון שמאחר שמדובר בשכונת מגורים, המקום פועל עד 23:00 בלבד (בחמישי עד חצות) ואכן בשעה הנקובה המוזיקה כובתה והמסיבה התקפלה.
שושנה הפתיעה אותנו עם קונספט חדשני, תפריט עכשווי ונכון ורמת ביצוע גבוהה. הווייז אומנם מצביע על כפר־סבא אבל הווייב לגמרי תל־אביב. עכשיו רק נותר לקוות שיפתחו גם בשישי בצהריים לקבלת שבת קלילה וכיפית, יותר מזה הקיץ שבפתח לא צריך.
שושנה ניר 5, כפר–סבא, טלפון: 053-4504490, כשרות: רבנות כפר–סבא, יש גישה לנכים
