הדירה: שלושה חדרי שינה בלי מרפסת, בשכונת בקעה, ירושלים.
ההיכרות: נח הוא הצלע המקשרת. הוא ונעם מכירים מאיזה קמפ בגיל 12. והוא ועוזי מכירים מהישיבה, ומפה לשם השלושה כבר שנתיים גרים יחד.
שכנים: משפחה צעירה דוברת אנגלית, שאנחנו בטוב איתם, עד שבת בצהריים שהילדים נוסעים בבימבה ומפירים את השנ"צ. אנחנו עוד מתרפקים על הימים הגדולים שהייתה מולנו דירת רווקות שלקחו על עצמן את פיצוח המתכון המושלם לעוגיות שוקולד צ'יפס, ואנחנו היינו בתפקיד הנסיינים.
בישול: שלושתנו מבשלים, אבל נעם ונח מעדיפים צמחוני, ועוזי הוא בנאדם של בשר. אם מישהו מאיתנו כבר הכין והשאר עייפים, אז העקרונות וההעדפות מתחילים להתגמש.
שטיפת כלים: נעם מרבה לומר שיש שני סוגי אנשים: אלה ששוטפים אחרי שאוכלים, ואלה ששוטפים לפני שאוכלים. אצלנו יש מכל סוג ולא נגלה מי משתייך לאיזו קבוצה.
בעלי הדירה: זוג שלא ראינו מהיום שנכנסנו לדירה, נוהל אנגליה.
דייטים: חיי הדייטים של עוזי מסווגים ביותר. לעומתו נח ונעם פתוחים בנושא עד כדי כך שיצאו כמה פעמים עם אותן בנות. פעם נח יצא עם מישהי, לא עבד להם, והוא שידך אותה לנעם, שגם איתו זה לא עבד. מפה לשם היא מתחתנת עוד שבועיים ושניהם העדים.
סכסוכים: עוזי הוא אנגלי, נח ונעם אמריקנים, אז יש מתחים סביב חוסר הנאמנות של הקולוניות האמריקניות כלפי הוד מלכותה.
חפץ מיוחד: בקבוק מיונז שנקנה למרות שנאתו העזה של נח, הוחבא בחדרו כפעולת נקם, ועד היום לא מוצאים אותו.
אנקדוטה מצחיקה: בריף שעשה לנו ראש ועד הבית כשנכנסנו לדירה עסק בכללי הבניין שהחשוב בהם, לדבריו, זה לא לזרוק בדלי סיגריות מהחלון. והחלטנו שביום מן הימים, כשנרצה להחליף את הספה המעפנה שלנו, נזרוק אותה מהחלון, כי וואלאק, הוא לא ציין שאסור. כשהגיע היום הורדנו אותה במדרגות כמו סאחים, אל דאגה.
