שני משחקים חדשים תפסו את עינו של המדור בשבועות האחרונים. שני משחקים שלא יכולים להיות שונים יותר זה מזה, ושיחד מתחברים לסיפור אחד על מצב תעשיית הגיימינג הבינלאומית.
הראשון היה צפוי: "אולד וורלד", משחק אסטרטגיה בסגנון "4X", יצא למחשבים כבר בשנה שעברה, אך רק לאחרונה נעשה זמין בספריית המשחקים של Steam. כמו משחקים אחרים מסוגו, אולד וורלד מעניק לשחקן שליטה באומה כלשהי בימיה הראשונים בעת העתיקה, כשהמטרה היא לפתח את התרבות, החברה, הדת, המדע וכמובן הצבא שלה, עד שתהפוך לאימפריה חובקת עולם שמשמידה את כל יריביה בכוח הזרוע או בכוח התרבות המסנוורת שבנתה. משחקים כמו "ציוויליזציה" רוממו את הסגנון הזה לרמה חדשה של אמנות, ומשחק חדש שהתיימר להציע כיוון דומה עם טוויסטים חדשים משלו עורר ציפייה גדולה.
אך כגודל הציפייה גודל הבינוניות. לאחר שהמדור שילם ממיטב כספו והמתין שעשרות הג'יגה־בייטים הנדרשים יסיימו לרדת, הוא נכנס לסדרת חינוך שמבטיחה ללמד את השחקן כל מה שהוא צריך לדעת על המשחק. איכשהו השיעור הצליח להיות משעמם מדי ולא אינפורמטיבי מספיק בעת ובעונה אחת – ונמשך שעתיים תמימות. אחרי חמישה שלבי הסברים, כשהמדור סוף־סוף פנה להתחיל משחק חדש, זומם לבנות אומה של רומאים שומרי תורה ומצוות שיפיצו את בשורת היהדות בחרב ובחנית, הוא גילה בעיקר חוסר עניין.
גם אחרי ההסברים המתישים, הכללים של אולד וורלד לא היו מובנים מספיק כדי לייסד עיר, לבנות צבא ולרוץ קדימה, וחמור מכך: המשחק לא היה מעניין מספיק כדי לעורר את המדור להשקיע בלימוד החוקיות הזו. אחרי עוד שעה־שעתיים של משחק בלתי מחויב, המדור סגר את החלון ופשוט פתח עוד משחק של ציוויליזציה V, שיצא לפני 11 שנים ואיכשהו עדיין נחשב טרי ואפוי יותר.
המשחק השני, כמו הראשון, התבסס על רעיונות שיצר משחק ישן יותר – הרבה יותר ישן, במקרה הזה. הוא נקרא Shotgun King: The Final Checkmate, ואם השם הזה מעורר בכם מחשבות על שחמט, זה לא במקרה: המשחק לוקח את לוח השחמט, הכלים והחוקים שכולנו (או רובנו) מכירים, וזורק בהם את הטוויסט הרנדומלי ביותר – מנקה את הצד השחור מכל הכלים מלבד המלך, מעניק למלך שוטגן, ושולח אותו לירות במלך הלבן.
זה נשמע מטופש, אפילו כופרני, אבל זו אחת החוויות הכיפיות ביותר שהיו למדור במשחק מחשב מזה הרבה מאוד זמן. בהמשך למסורת העתיקה של משחקי מבוכים, בכל "שלב" השחקן מקבל אפשרות לשדרג את המלך או את הנשק שלו, אך במקביל משתדרגים גם הכלים הלבנים שהוא נלחם מולם (ובמהרה חורגים מגרסאותיהם המקוריות). העובדה שהחוקים עובדים כמו בשחמט רגיל מחייבת תמרונים תמידיים שיהיו מוכרים לכל שחקן חובב – להיזהר מפינות, לא להתקרב למלכה, להימנע משורות ריקות ומצריחים רעבים, יחד עם מצבים חדשים לחלוטין – כמו חישוב הזווית המדויקת לירייה שתשמיד את הרץ ואת החייל שעומד להגיע לשורה האחרונה בו־זמנית.
זה מקורי, זה רענן, וזה הרבה יותר זול ממשחקים נחשבים יותר ומפוקסלים פחות. בקיצור, זה כל מה שמשחק כמו אולד וורלד היה אמור להיות. להמציא את הגלגל מחדש זה טוב, אבל אם כבר שואבים השראה מהקלאסיקות – לפחות תעשו את זה נכון.
לתגובות, המלצות, משחקים (ולתלונות נוספות על משחקים בינוניים) שגרו לנו דוא"ל: digital.makor@gmail.com
