01 זיכרון ילדות תרבותי: בבית הספר שלמדתי בו, הריאלי בחיפה, ניתנה לכל תלמיד האפשרות להשתתף ב"מועדון הסרט הטוב". במסגרת הזו הייתה לי הזכות לצפות בסרט הצרפתי הנפלא, שצולם בשחור־לבן – "מלחמת הכפתורים". הסרט מספר על מאבק אלים בין שתי חבורות ילדים, ובסופו שני הילדים שהם "המפקדים העוינים" נשלחים לאותה פנימייה ונעשים החברים הכי טובים. אני זוכרת את עצמי יושבת בכיתה, מרותקת אל המסך המאולתר ומתפללת שהזמן ישתהה ושהסרט לא יסתיים לעולם. היכולת לחדור עמוק לעולמם של הילדים, כמו גם החוכמה בתיאור הדמויות, וכמובן האיוולת שבשורש המלחמות, גורמות לי מאז ועד היום להשתאות ולהערצה כלפי היכולת האמנותית של היוצרים.
02 ספר שקראת פעמיים: "תום סויר" של הסופר מארק טוויין. קראתי אותו לא פעמיים, אלא לפחות מאה פעמים, עד שידעתי קטעים שלמים ממנו בעל פה. תום הוא הילד שהתאהבתי בו לראשונה והוא הילד שכמוהו רציתי להיות והוא החבר שהייתי משוחחת איתו. בשנות ילדותי והתבגרותי, בכל חג פורים התחפשתי אליו ודמיינתי שאני הוא.
03 דמות שמעניקה לך השראה: רחל ינאית בן־צבי, שכתבתי עליה את הספר "לא בובה על חוט". היא ידעה להרחיב את עצמה מעבר לעצמה ולהשתייך כל כולה אל העם ואל הציונות. התרחבות כזאת מעצימה את האדם ויוצרת פרספקטיבה שעוזרת מאוד ברגעי מצוקה. מאז שהתעמקתי בדמותה, בכל פעם כשאני נופלת ברוחי אני שואבת ממנה עידוד ונוסקת.
04 יוצר אהוב עלייך במיוחד: ש"י עגנון. התוודעתי אליו לראשונה בגיל 16 כשקראתי את הסיפור "מאויב לאוהב" על הרוח הנושבת בשכונת תלפיות, וכבר אז ידעתי שבבוא הזמן אעבור לירושלים ואגור בשכונה הזו. הרוח נראתה לי רוח תרתי משמע. ראיתי בה גם את רוח היצירה וקיוויתי שאולי היא תנשוב גם עליי. יש משהו ב"מוזיקת המילים" העגנונית שמציף אותי בעונג שאינו ניתן לביטוי.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה: זאב ז'בוטינסקי. יש לי הרגשה ששיחה איתו תהיה חוויה בלתי נשכחת, גם מפני שרעיונותיו מקוריים מאוד, אבל בעיקר בגלל ההומור העצמי הנפלא שלו. ז'בוטינסקי ידע לצחוק על עצמו ועל המצב ברגעים קשים. הייתי שואלת אותו איך עושים את זה.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: עם חתול. אני סקרנית להכיר את טיב ההנאה שחתול חש כשהוא מגרגר. מזווית הראייה שלי, חתול המתלקק בשמש הוא תמצית ההדוניזם, והייתי שמחה מאוד לטעום מזה משהו.
07 מאכל שלא תוכלי לעמוד בפניו: גרעיני חמניות מלוחים. יש בי השתוקקות בלתי ניתנת לריסון למלח. ההכרח לפצח כל גרעין לחוד, לאט־לאט, מאריך את משך ההנאה. לחלופין, גם גרעיני מלון קלויים ומומלחים יוצרים את אותו אפקט.
08 עם מה את נרדמת: לפני השינה אני נוהגת לעשות מדיטציה. הריכוז בנשימה במשך עשרים דקות מרגיע את הגוף ובעיקר את המחשבות. למדתי את השיטה הזו לפני כעשרים שנה מנזיר בורמזי, ומאז אני דבקה בה, נרדמת מהר וישנה טוב.
