פניהם העגומות משהו של הזוגות, רבנים ורבניות, שהתקבצו בכיתת הלימוד במבנה הגרעין התורני בעכו, ביטאו סדק בתחושת הביטחון שלהם. ימים ספורים קודם לכן התעוררו יהודי העיר לאירוע תקיפה לאומני נוסף: בניה ואלקנה מועטי, אחים למשפחה מוכרת ושורשית בעיר, הותקפו באלימות קשה בידי המון ערבי בשעה שיצאו לדוג בנמל העיר העתיקה. הנוכחים, שהגיעו לכאן במסגרת תוכנית ייחודית וראשונה מסוגה להכשרת רבני קהילות בערים מעורבות, התבקשו לשתף בתחושותיהם.
"מה שלומכם?", פתח ושאל הרב ד"ר דני ניקריטין, מנחה סדנת החוסן בקורס ההכשרה. אחת המשתתפות השיבה: "ברמה הארצית אנחנו מרגישים שאף אחד לא מתרגש ממה שעברנו. ברמה העירונית זה כאילו חולף מעלינו, חוששים לגעת בזה. ברמה האישית פתאום עולים סימני שאלה, וההבנה שלא עיבדנו עד עכשיו את אירועי המהומות בשנה שעברה". ניכר כי ההלם מהאירוע הלאומני, שהמשטרה התאמצה לטייח אותו, חשף שוב את הפצעים שטרם טופלו והעיר את החרדות שהחלו להישכח.
שנה חלפה מאז הפרעות שחוללו תושבים ערבים בערים המעורבות בישראל, שאחד ממוקדיהם הייתה העיר עכו. בהצתת מלון האפנדי נפצע אנושות פרופ' אבי הר־אבן, ובהמשך מת מפצעיו. שלושה מתושבי העיר הוכו ונפצעו קשות במעשי לינץ' אלימים. עסקים, חנויות, בתי מלון וכלי רכב של יהודים הוצתו ונבזזו. האירועים המחרידים חוללו פגיעה עמוקה – חומרית, פיזית ונפשית, אך בעיר מיהרו לחזור למסלול. בין מנהיגיה היו מי שניסו להשתיק דיווחים על אירועים לאומניים, ולתאר אותם כאירועים פליליים.
הרב יהודה אלטשולר, ראש תוכנית "עשה לך רב": "הרב יכול להכניס דברים לפרופורציות. לא כל ערבי ברחוב הוא אויב, ולא כל אדם שמדבר לידי בערבית מקלל אותי. תפקיד הרב הוא לפעמים להיות האחראי המבוגר שמרגיע את הרוחות ומחבר בין הרשויות לקהילה"
"יש פה אירוע שלא מספיק מודעים לו. לא לדבר על מה שקרה כאן ולברוח מהתמודדות עם תחושות הרפיון, זה לרמות את עצמנו", אמר הרב בני בוסקילה, רב בית הכנסת הספרדי המרכזי בעיר, לחבריו במעגל השיח. הרב שלומי אנקונינה, רב קהילה בעיר, דיווח על ביטוי מסוים לתחושות הרפיון הללו: "אני שומע ביקורת בתוך הקהילות הדתיות הוותיקות. לא מבינים למה הצעירים היהודים הלכו לדוג בנמל ומה יש להם לחפש בעיר העתיקה. אומרים שזה זמן להיסגר בתוך הבית ולא לטייל בטיילת".
כמו באמריקה
מתוך כשבעים גרעינים תורניים שהוקמו בעשורים האחרונים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, ארבעה גרעינים פועלים בערים שמאוכלסות בציבור יהודי וערבי. עד כה פעלו בגרעינים התורניים בעיקר "בתוך הבית", בחיזוק ערכי היהדות, ולא נדרשו להתמודד עם סוגיית השכנות בין יהודים לערבים. השנה, נוכח המתקפה מצד גורמים ערבים ואנשי שמאל שרואים בעצם קיום הגרעינים התורניים חטא, נדרשים חברי הגרעינים לאתגרים חדשים.
הפרעות שחוללו ערביי ישראל בערים המעורבות במהלך חודש מאי אשתקד גרמו לא רק לחורבן ושבר של בתי כנסת ורכוש יהודי, אלא גם לשבר באמון בין אנשים שגרים יחד במשך שנים רבות, ולתחושות חולשה ופחד בנוגע לעתיד. כדי לסייע בזירה הזו ולחזק את החוסן הקהילתי, גובשה תוכנית ייחודית בשיתוף פעולה בין הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות, תנועת המזרחי העולמי, ארגון "עשה לך רב" המכשיר רבני קהילות בארץ ובתפוצות, והגרעין התורני בעכו, גרעין אומץ. במסגרת המיזם נבחרו 12 זוגות רבניים, נשים וגברים מובילי קהילות בעיר עכו, שהביעו נכונות להשתתף בתוכנית הכשרה דו־שנתית, ולקבל ליווי מקצועי בבניית קהילותיהם, לצד מלגת לימודים.
מפגשי הלימוד מתקיימים לרוב בישיבת ההסדר 'רוח צפונית' בעיר המארחת אותם ובחסות פורום 'אורות עכו' שמובילים חברי מועצת העיר רפי לוזון ונפתלי רזניקוביץ.
"מה שעומד מאחורי התפיסה של הרצון להקים כאן קהילות חזקות יותר, הוא שכשאתה חלק מקהילה יש לך חוסן אישי גבוה יותר", מסבירה רעות גץ, מנכ"לית גרעין אומץ. "קהילה שהמרכז שלה הוא בית הכנסת והרב – החיבור לקדוש ברוך הוא וליהדות נותן לחבריה מקורות כוח של חוסן".
בהקשר הזה יש לישראלים מה ללמוד מהקהילות היהודיות בעולם. "יש הבדל משמעותי בין קהילות בישראל ובתפוצות, מבחינת המקום של בית הכנסת כמרכז קהילתי", אומר הרב שמואל סלוטקין, מנכ"ל הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות. "אנחנו מבקשים להביא את הדגם הקהילתי לבתי הכנסת בעכו, גם אלו שאינם קשורים לגרעין התורני המקומי".
סלוטקין הוא רב קהילת "ישראל הצעיר" בשכונת רמות ג' בירושלים, ומכהן כדיין בבית דין לגיור. הוא מאמין שחיזוק רבני בית הכנסת ייצור מודל חיובי של קהילה שמתקבצת סביב מנהיג ולא רק סביב מבנה. "כשאין דמות משמעותית בבית הכנסת שהופכת את הדבר הזה לקהילה, אנחנו פוגשים מקום שרק מגיעים אליו להתפלל, ואין קשר שמחבר בין המתפללים. מה שבדרך כלל הופך את הקהילה לכזו הוא הרב, שלוקח על עצמו את האחריות להוביל למשל ועדת חסד, תרבות ופעילויות מגוונות מעבר לתפילות. כך הקהילה הופכת למשאב שיכול לחזק את החלשים, לעזור לאחרים ולחזק זה את זה. המטרה היא שהקהילות בעכו יהפכו לחזקות וחסינות, וכך הן יוכלו לקלוט משפחות חדשות ולפתוח מסוגלות לקראת אתגרי העתיד".
ההחלטה להוביל מיזם הכשרה כזה ולגייס משאבים בתפוצות לשם כך, התקבלה בעקבות סיור שערכו ראשי תנועת המזרחי העולמי עם הרב סלוטקין בערים המעורבות לוד ועכו. הם חיפשו דרך לסייע לערים ולקהילות בפתרון משקם וארוך טווח. "פגשנו מציאות של דכדוך ואנשים ששקעו במצוקה, והבנו שרק מקורות כוח משמעותיים מתוכם יוכלו להוביל", אומר סלוטקין. אחת ממטרות התוכנית הוא חזון של פיתוח קהילה רחבה, המורכבת מכמה בתי כנסת המקושרים זה לזה, סביב אותו רב שנותן מענה לכלל הציבור הפוקד את בתי הכנסת.
את תוכנית ההכשרה המותאמת לערים מעורבות מתווה גם הרב ד"ר יהודה אלטשולר, ראש בית המדרש של אוניברסיטת בר־אילן. "הערים האלו מאופיינות באוכלוסייה מסורתית ברובה, שבתי הכנסת מהווים נדבך חשוב בחייהם", מסביר אלטשולר, תושב העיר לוד. "הכשרה של מובילי קהילה בתחומים רלוונטיים עשויה לסייע להם לחזק את החוסן הקהילתי, להוות משענת איכותית ומיטיבה בשעת משבר ובשגרה ולסייע להם בפיתוח כלים להתמודדות עם אתגרי ההווה והעתיד".
כתושב עיר מעורבת, שחווה בעצמו את הפרעות ששטפו את הרחובות, אלטשולר מדבר על מציאות חדשה שיש להתאים את הציבור היהודי אליה, ולא ממקום של מסכנות ופחד. "עד לפני שנה הערבים בכלל לא היו עניין מבחינתנו. הם היו חלק מתושבי העיר, והפעילות שלנו לא נגעה בהם. היינו שייכים לכל מיני פורומים של מנהיגי דתות, אבל הסכסוך הדתי לא היה קיים כ'אישיו'.
"אירועי שומר החומות שינו הכול. התברר שאנחנו נדרשים להתמודד עם שאלות מהותיות של הזהות שלנו ביחס לארץ וביחס לשכנים שלנו. אלו שאלות שלרבנים יש המון מה לעשות איתן, הן בהיבט הערכי של חיזוק הזהות היהודית בקהילה ובעיר, והן בהיבט של ההתמודדות עם יהודים שעוזבים את העיר ומוכרים לכל המרבה במחיר. הרב יכול לעצור סחף כזה, וגם להכניס דברים לפרופורציות. לא כל ערבי ברחוב הוא אויב, ולא כל אדם שמדבר לידי בערבית מקלל אותי. תפקיד הרב הוא לפעמים להיות האחראי המבוגר שמרגיע את הרוחות ומחבר בין הרשויות לקהילה. אנחנו לא בפולין, ואין פוגרום שמתרגש עלינו מעכשיו לעכשיו".
דבר תורה בשלוש דקות
מחקר שפרסם לפני עשור פרופ' הווארד ליטווין מהמרכז לחקר הזקנה באוניברסיטה העברית, מצא כי תוחלת החיים של אנשים שהולכים באופן קבוע לבית כנסת גבוהה יותר. מתברר שאמונה וקהילה תורמות לאריכות החיים. תקופת הקורונה חיזקה את התובנה הזו. "למדנו שיש צורך אישי ומשפחתי להיות חלק ממשהו שלם וגדול יותר", מעידה רעות גץ, שריכזה עם חברים נוספים מערך רווחה ועזרה לזולת בתוך קהילת הגרעין ומחוצה לה. "בתקופת הקורונה ראינו שהיכולת של אדם להחזיק ולהתמודד עם מציאות מאיימת ולא ברורה – גדולה יותר כשהוא יודע שהוא לא לבד בסיפור הזה. לא תמיד אנשים יודעים שהם זקוקים לקהילה או להסביר למה הם זקוקים לה, אבל כשהם נחשפים למקור כוח חברתי שמלווה אותם בשעות הקשות והשמחות, ומוצאים בו כתובת למצוקות ולשאלות ולא רק להשלמת מניין לתפילות – הם מפתחים חוסן".
אך גם אתגרי הקורונה לא הכינו את הקהילה להתמודדות עם פרעות לאומניות בחצר הבית. הרבנים ומנהיגי הקהילות מצאו עצמם המומים וחסרי תשובות נוכח אירועי השנה שעברה והתהיות לעתיד החיים המשותפים בעיר המעורבת. המסע המשותף שהם יעשו בשנה הקרובה יספק להם כוחות להתמודד עם השאלות.
"אנחנו מבקשים לפתח את תפיסת תפקיד הקהילה, הכוח שלה והאתגרים שניצבים בפני המובילים שלה – הרב והרבנית", מסבירה עדי סמסון, מנכ"ל "עשה לך רב", הפועל בשיתוף המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן. הארגון הוותיק מפתח תוכניות הכשרה מקצועיות לרבנים ורבניות בקהילות מזה עשרות שנים, ומלווה קהילות ברחבי המדינה בתהליך איתור ובחירת הרב.
ההכשרה שיעברו משתתפי המיזם בשנתו הראשונה מתמקדת בחמישה תחומים מקצועיים: "החלק הראשון זה 'רטוריקה'. לומדים להעביר דבר תורה בשלוש דקות, ומפתחים את היכולת למקד מסר אחד שחשוב להעביר לקהל היעד, שיהיה מובן וגם חד", מפרטת סמסון. "התחום השני הוא 'ליווי רוחני במעגלי החיים'. אנחנו עוברים על התחנות השונות במהלך החיים, ומוצאים מה הערך המוסף של הזוג הרבני בליווי המשפחות. אנחנו מאמינים שהמפגש האישי יוצר מחויבות והשתייכות, בזכות הקומה הרוחנית בתוך ההתמודדות היום יומית. השלב השלישי זה 'הקהילה כארגון'. בני הזוג מובילי הקהילה מוכשרים לאתר את המערכות השונות שפועלות בתוך הקהילה ולמצוא את מקומם בה, כשותפים מובילים ולא בלעדיים".
תחום נוסף הוא הצד ההלכתי, כאשר כינוס רבני הקהילות בחדר אחד מאפשר ליצור בית מדרש להלכות קהילה. סמסון: "כשבאים אל הרב בבקשה לפסיקה, אנחנו מצפים שהוא ילמד את הנושא ויבין את השלכות הפסיקה שלו על האנשים, שכבוד האדם יהווה שיקול הלכתי אצלו. אנחנו מוצאים שלרבנים מאוד קשה להתמודד עם העולם הרגשי שכרוך בעולם הפסיקה ההלכתי. קל יותר להיצמד לכתובים וליישר קו עם הכתוב, אבל המקרה הספציפי ונסיבות החיים של הפונה לא בהכרח באים לידי ביטוי בשיקולים ההלכתיים שהובאו במקורות ההלכה. לכל סוגיה יש השלכה גם על המשפחה והנשים. הכוונה היא לא שיפסוק על מותר אסור ואסור מותר. לפעמים קל יותר לאסור מאשר להתיר, ואנחנו רוצים ששיקול הדעת ההלכתי יהיה מורכב רגיש יותר. גם כשאומרים אסור במקום שיגרום לסבל, צריך לדעת איך לתווך את זה כדי שיתקבל בצורה ראויה ומותאמת לשואל".
החלק החמישי הוא קורס גישור, שמקנה תעודה של משרד המשפטים. הרבנים והרבניות עוברים סימולציות של סכסוכים בתחומים שונים, מתוך שאיפה שידעו לזהות סכסוכים בשלבים הראשונים ולהטמיע אצלם שפת גישור שמעוניינת להגיע לתוצאה של ווין־ווין לכל הצדדים, כדברי סמסון.
לא רק מש"ק דת
במהלך המפגש, שהתמקד בנושא החוסן, העלו הרבנים והרבניות סוגיות כבדות משקל של תחושות חשש וחרדה לנוכח העתיד. הם דיברו על "נמיכות קומה ותחושה של חוסר מנהיגות רוחנית". אף שאינם מזלזלים בכוחם ובמאמציהם של רבני העיר, לדבריהם בשנה האחרונה נפרם משהו בלכידות הציבורית. זאת מבלי להתעלם ממאמציו הגדולים של רב העיר, הרב יוסף ישר, שפועל לשקם ולאחות את היחסים הבין־דתיים ולחיזוק רוח העיר.
מנחה המפגש, הרב דני ניקריטין, ביקש מהרבנים והרבניות להציג בפניו מקורות כוח שמחזקים את תושבי העיר ויכולים להוביל רוח בריאה. "גם אם נראה שאנחנו המבוגרים בתחושות רפיסות וחולשה, הנוער שלנו בריא וחזק", אומרת אחת הנשים בקבוצה. "הבן הקטן שלנו חזר בשבת עם סיפורי גבורה על הקומונר הנערץ (נריה מועטי; י"ק) שהתמודד עם עשרות ערבים שתקפו אותו". משתתפי הדיון דיברו על חשש מפני שיח שעלול לגלוש למקומות של היחלשות, ומספרים כי במקרים רבים הם מתחמקים מלעסוק באירועים עם מתפללי בית הכנסת שלהם. ניקריטין בונה איתם תרחישים ותגובות לקולות שיכולים להישמע בדיון כזה.
"אני רואה במפגשים האלו איך האסימון נופל לרבנים ולרבניות, עם ההבנה על התפקיד שהם ממלאים", אמר לי ניקריטין לאחר המפגש. "הם עוברים תהליך זהותי שמנער מהם את הדימוי של מש"קי הדת, אלה שאחראים על דבר התורה או קריאה בתורה בשבת, למשהו הרבה יותר רחב. הם לוקחים אחריות על הקהילה ועל החברים בה מתוך דיאלוג אנושי ולא מתוך סמכות תורנית גבוהה".
עכו נבחרה כפיילוט לתוכנית ההכשרה והליווי בזכות מיקומה הגיאוגרפי – עיר המרוחקת ממרכז הארץ ומגורמי תמיכה מקצועיים זמינים ומגוונים. תהליך הלמידה מתאים עצמו לצרכים המתבררים והמתפתחים. לאחר שנת ההכשרה הראשונה, כל זוג יוביל תוכנית פעולה מעשית שמימונה יתוקצב באופן חלקי על ידי התוכנית. הרבנים והרבניות ימשיכו להתכנס מדי חודש למפגש מונחה, שבו יוכלו לפתח למידת עמיתים ולדון בסוגיות משותפות.
"התוכנית הזאת תציל את העיר שזקוקה בשטח להנהגה רוחנית קהילתית", משוכנע הרב בני בוסקילה. "אני יודע שבעוד שנה נהיה במקום אחר. מה שקורה פה בחדר הוא מאוד משמעותי ועכו זקוקה לזה".
