אבות המזון: איך הפך אבא שמן לגורו רזה של דיאטות גברים

על השולחן במשרד של צביקה עינב מונח בקבוק מים. אחת לכמה דקות הוא לוגם ממנו בכיף ומזכיר לי לשתות. וכמו האקדח שמופיע במערכה הראשונה וחייב לירות בהמשך, גם המים של עינב יופיעו שוב.

שמעתי עליו לראשונה כשהגברים ביישוב שלנו החלו לרדת במשקל בזה אחר זה. כפטריות אחרי הגשם הם צצו בשבילים, רזים להפתיע. כולם דיברו על איזה צביקה שהתחיל אתגר הרזיה, ואפילו הייתה להם קבוצת ווטסאפ שליוותה אותם בתהליך. תחילה קראו לה "אבא חטוב", וכשהתבקשו לשתות שלושה ליטרים מים ביום, היא הפכה ל"אבא משתין".

עם דף פייסבוק של כ־11 אלף עוקבים ו־20 אלף אנשים שכבר ביצעו את האתגר שלו, יש מי שמייחסים לו מעמד של גורו דיאטות. אחרים יגדירו אותו כ"חלי ממן של הגברים".

זה מחמיא לך?
"כן. אני מאוד אוהב את תשומת הלב. אבל הסיבה שבגללה אנשים מצליחים גדולה גם ממני וגם מחלי. יש פה שיטה, והיא הבשורה, ואני מביא אותה בשיא העוצמה והתשוקה".

כדי להבין כיצד הכה האתגר של עינב בגברברי הארץ, צריך לחזור אחורה. הימים ימי טרום הקורונה, והוא בכלל מאמן כושר במקצועו. "הייתי מאמן כושר שמן", הוא מגלה, "ידעתי הכול על תזונה ואימונים. הגובה שלי הוא 1.77, אבל שקלתי באזור 95־100 קילו כל הזמן. לא משנה מה עשיתי, לא הצלחתי לרדת במשקל. כל ערב מצאתי את עצמי בפיצרייה השכונתית עם איזה מגנום ומאכיל את עצמי בסיפור שהכול בסדר, זה מה שמייחד אותי, אני אהיה מאמן כושר שמן".

וזה תפס? הייתה לך קליינטורה?
"לגמרי. הייתה לנו הצלחה גדולה מאוד. היו לנו קבוצות ריצה לנשים וגברים. כמובן היו גם כאלה שצחקו ואמרו מי זה הבטטה הזה שרץ עם המתאמנים שלו. הרגשתי שיש בעיה, אבל לא ידעתי איך לפתור אותה, אז ויתרתי. ניסיתי לאכול פחות, לא הצלחתי. ניסיתי לכתוב את התפריטים לעצמי, הלכתי לדיאטנים ולא הצלחתי לעמוד בתפריט. עשיתי ניקוי רעלים, עליתי הכול בחזרה. ניסיתי לספור קלוריות, לא עבד. שום דבר לא הצליח".

"אין לי גרם בגוף של שמנופוביה. אין בי גרם בגוף שחושב שמישהו חטוב הוא טוב יותר ממישהו שמן. היום אני גם מבין למה, פעם חשבתי שאני עצלן וחסר משמעת עצמית ובגלל זה אני שמן, היום אני יודע שזה לא נכון"

התפנית הגיעה בפברואר 2019, כשנקרא לתוכנית הבוקר של אברי גלעד. "היה לי אתגר־בטן מאוד גדול שהפך להיות ממש ויראלי ברשת. בכל יום היו עושים תרגיל בטן במשך שתיים־שלוש דקות, והמון אנשים נתפסו לזה. בתוכנית ירדתי לפלאנק יחד עם אברי, שקלתי אז 101 קילו. הסרטון הפך לוויראלי, היו לו 600 אלף צפיות ו־4,000 תגובות. אבל התחלתי לקבל תגובות וטוקבקים ולא הייתי חסין לזה. אנשים כתבו לי 'מי אתה בכלל, קודם תוריד את הכרס, מה זו הבדיחה הזו?' חוויתי השפלה מאוד גדולה, יש לי צילומי מסך של זה עד היום".

מיואש ונבוך הוא נפגש למחרת עם חבר טוב בתל־אביב. "החבר הזה הוא חוקר מוח, ואני אומר לו 'שמע, אני לא יודע מה יש לי, לא משנה מה אני עושה – אני לא מצליח לרדת במשקל'. והוא אמר לי 'תקשיב, זה נשמע שיש לך באג במוח'. המשפט הזה נאמר כבדרך אגב, אבל הוא המשיך ללכת איתי".

באיזה אופן?
"חשבתי איך אני מתקן את הבאג הזה במוח. התחלתי לחקור את הקשר בין הורמונים ספציפיים במוח לבין הרזיה, רעב וחשקים. הזמנתי עשרה ספרים מאמזון, קראתי את כולם, עשיתי סיכום שלהם ובניתי לעצמי תוכנית ראשונית לעשרה שבועות. בגלל שאני מאמן כושר, כל הזמן חשבתי על הדרגתיות. שאלתי את עצמי במה אני יכול לעמוד בכל שבוע. בהתחלה אמרתי לעצמי אוקיי, כל מה שאני יכול לעשות בשלב הראשון הוא לשתות מים לפני הארוחה ובאופן כללי. ככה התחלתי. בסוף השבוע הראשון שאלתי את עצמי מה הדבר הבא שאני יכול לשנות מבחינת ההרגלים והוספתי ארוחת ירקות, אבל המשכתי לאכול שניצל וצ'יפס וכל השאר כרגיל. זה היה ממש מרתק, כל שבוע הוספתי עוד הנחיה לאתגר שלי, ובסופו של דבר ירדתי 15 קילו בעשרה שבועות".

איך הגיבו בסביבה?
"המתאמנים שלי היו בטוחים שחליתי. רק הגבות השחורות והעבות שלי העידו שהכול בסדר. הרגשתי שוב בן 17. זה היה מטורף, והמתאמנים שלי אמרו לי 'תקשיב, אין לנו מושג מה עשית, אבל אנחנו רוצים גם'".

עינב פתח קבוצה קטנה של שמונה אנשים. "שחררתי להם סרטון פעם בשבוע, והם הגיעו לתוצאות מטורפות. מאה אחוז מהם ירדו במשקל. למעשה זה היה 120 אחוז, כי שתי נשים גם הצטרפו וירדו רק מלראות מה הם עושים. הבנתי שיש פה איזה פיצוח, שבטעות גיליתי משהו שבאמת יכול לשנות לאנשים את החיים".

ואז הגיעה הקורונה. "היו לנו קבוצות ריצה, וביום אחד בום, הכול נעלם. אשתי דאז והיום גרושתי, רז, הייתה בהיריון עם הילדה השנייה. היינו צריכים למצוא פתרון. ברגע שהצעתי לה את 'אבא חטוב' היא אמרה לי 'זה הדבר. זה אונליין, אנשים מגיעים לתוצאות, לך על זה'".

כך בנה עינב את "אתגר אבא חטוב" – תוכנית הרזיה המורכבת מסרטונים, מתכונים והדרכות שאורכת כ־13 שבועות. "יצאנו עם התוכנית בספטמבר 2020, והתוצאות היו מדהימות. אנשים הגיעו מפה לאוזן ואחרי חצי שנה עברו את התוכנית קרוב ל־650 איש". נכון להיום, מעל 20 אלף איש כבר צלחו אותה. "אלו האנשים שאנחנו מודעים להם, אני מעריך שיש יותר", טוען עינב.

מה העקרונות שעומדים מאחורי השיטה שלך?
"יש לנו באג במוח", מסביר עינב, "ולא משנה אם יש לך שלושה קילו עודפים או מאה – אתה לא מצליח לרדת במשקל בגלל אותו הבאג. למה זה קורה? כי יש לנו הורמון שנקרא אינסולין, הורמון חשוב מאוד שלוקח את האנרגיה הזמינה שלנו מהאוכל ומעביר אותה לתאים. אותו הורמון עובד קשה מאוד ומופרש יתר על המידה בעולם המערבי מכל מיני סיבות, כמו סטרס או כמות גבוהה של סוכר באוכל. בתקופת הילדות למשל, אמא שלי הייתה שולחת אותי ללימודים עם שתי פיתות ושוקולד השחר. זה כמובן יוצר סיכון מוגבר לסוכרת, אבל גם מגביר השמנה. ברגע שהאינסולין נשאר גבוה לאורך זמן הוא חוסם את איתות הורמון השובע במוח שנקרא לפטין. זה אומר שמבחינת הגוף שלך שבעת, אבל המוח שלך לא ישדר לך את זה, אלא יגרום לך לאכול יותר ממה שאתה צריך בצורה כרונית. במקום שבו אני הייתי, אפקט החסימה היה משמעותי ביותר. בעגה המקצועית זה נקרא תנגודת לפטין. שאלתי את עצמי איך יכול להיות שאני אוכל כל הזמן ועדיין רעב? אנשים שעברו אצלנו את התוכנית גם דיווחו על זה. בחור שירד 40 קילו למשל אמר לי שהוא רעב מגיל שבע. שהוא לא מכיר את עצמו שׂבע".

"אם אישה מגיעה למצב שבו היא מתחילה את התוכנית וכעס שווה אצלה אוכל, בכל פעם שהיא כועסת היא תאכל, ובכל פעם שהיא תהיה עצובה היא תאכל. אם אנחנו לא נפתור לה את הבעיה הרגשית הזאת, שום עצה לא תעזור"

ויש כשל נוסף: "לא מספיק שאנחנו אוכלים יותר, אנחנו גם נמשכים בצורה בלתי נשלטת למאכלים שהם הכי לא בריאים עבורנו. זה גם משהו ששיגע אותי, איך יכול להיות שהגוף שלנו כל כך גאון אבל מושך אותנו למאכלים הכי גרועים עבורו? מה, אין לנו מכנה משותף של רצון הישרדותי?"

ומה גילית?
"יש דבר שנקרא 'היחס הממכר'. הכוונה היא ליחס של גרם שומן על 1.7 גרם פחמימה. כל אוכל שנמצא במינונים האלה יהיה ממכר יותר ממאכלים אחרים. את יודעת איזה עוד מאכל נמצא ביחס הזה? חלב אם. התינוק נמשך בצורה כמעט התמכרותית לחלב האם. במקרה שלו הוא חייב את זה כדי לגדול ולהיות במאזן קלורי חיובי. כשאנחנו נמצאים באפקט החסימה, הפקודה של הגוף שלנו היא כמו בתקופת הינקות – לגדול ולגדול ולגדול. ואז אנחנו נמשכים בצורה בלתי נשלטת למאכלים הכי גרועים עבורנו – פיצות, שווארמות, מתוקים. כל אלה גורמים להעלאה של משקל האיזון שלנו".

מה זה משקל איזון?
"זה התרמוסטט הפנימי שאומר לגוף שלך באיזה משקל הוא צריך להיות. אם אנסה לעשות עכשיו דיאטת כאסח הגוף יעצור בשתי דרכים – הוא יעלה את הורמון הרעב ויוריד את רמות האנרגיה כדי שאשרוף פחות קלוריות. הדרך היחידה לרדת במשקל היא להוריד את רגישות הגוף להורמון לפטין ולהסיר את אפקט החסימה".

השיטה של עינב, כאמור, בנויה בצורה הדרגתית. בכל שבוע מגיעה הנחיה חדשה שאותה מקבלים התלמידים באפליקציה.

אז למעשה המטרה היא לגמול אותם מתאווה למאכלים מתוקים ופחמימות ריקות?
"אני לא אוהב את המילה גמילה. אנחנו מסתכלים על התהליך כמו מקצוענים, כמו מדענים. כשרוצים להתכונן למרתון יש כמה אסטרטגיות – לרוץ ריצה מהירה, ריצה איטית, לעשות אימונים אינטרוולים או מתיחות. אנחנו בעצם יוצרים מניפולציה זמנית בעזרת האוכל כדי להנמיך ולהסיר את אפקט החסימה. זו לא גמילה – אני עדיין מאוד אוהב גלידה וצ'יפס והמבורגר, ואני אוכל מהם כמעט על בסיס יומי. אני לא גמול משום דבר, אני פשוט יודע מתי לעצור. בשבועות מסוימים אנחנו לוקחים חופשה מתוכננת ממאכלים מסוימים אבל אנחנו תמיד מחליפים את המאכלים האלה במאכלים אחרים שעדיין נותנים את אותו אפקט לגוף".

עינב (33), במקור מרמת־השרון, מתגורר כיום בתל־אביב. הוא מאמן כושר כבר 13 שנים, תזונאי, ובעברו היה גם מאמן ריצה ומאמן כדורסל לילדים.

על מה מבוסס הרעיון למכור דיאטה מותאמת לגברים?
"פעם המגדריות הייתה הרבה יותר חזקה. הגבר היה אחראי על הפרנסה, חזר הביתה וציפה לקבל ארוחה מוכנה. האישה ניהלה את הבית וגידלה את הילדים. היום זה שונה – יש הרבה יותר פלואידיות והיא פועלת לשני הכיוונים. הנשים נכנסו לעולם הקריירה, והגברים מתעסקים בהורות ובבית וגם בדברים שפעם היה מקובל שנשים מתעסקות בהם כמו מראה חיצוני. אני חושב שהרשתות החברתיות חיזקו את המגמה הזאת מאוד. לכל אחד יש תדמית שהוא רוצה לטפח, ולגבר יש כמיהה להמשיך להיות רלוונטי ומושך. הוא לא רוצה להרגיש זקן ומתפרק אלא אטרקטיבי, גם אם הוא בן 50. הוא זוכר את עצמו בגיל 17 עם הגלשן או בגיל 21 בטיול לדרום אמריקה, והוא שואל את עצמו 'מה קרה לגבר הזה?'. אני מציע להם בעצם לחזור לאותו בן אדם, עם השכל שיש להם היום".

לאחרונה הוא מנסה להתאים את השיטה שלו גם לציבור הדתי והחרדי. "יש לנו פרוטוקולים שנקראים 'הלפטין ירא השמיים', ואנחנו בשיתופי פעולה ומגעים ראשוניים עם אנשים שיש להם טלפון כשר. אני חושב שזאת שליחות גדולה מאוד לגעת בקהל הדתי, הוא קהל ערכי ואני מאוד אוהב לעבוד איתו. אלו אנשים שיודעים לעשות נעשה ונשמע. יש לנו פרוטוקולים לחגים, לימי צום ולשבתות".

אבל גם בלי התאמה מיוחדת, השיטה הקלאסית של עינב אומצה על ידי לא מעט שומרי מצוות משום שהיא מאפשרת יום פינוק בשבוע, שהם מנצלים כמובן בשבת.

אחרי יום כזה, איך שומרים לא ליפול?
"פעם היו מחקרים שאמרו שיום פינוק מחזיר את המאגרים של הורמון הלפטין. שטויות, אין שום סיבה לבטל את היום הזה מלבד הפן הפסיכולוגי, שהוא הרצון לשחרר קצת לפעמים. אבל לדעתי גם הפן הזה עובד בדיוק הפוך, אם אני רואה חבילת עוגיות במשרד יש לי שתי אפשרויות – להגיד למוח שלי 'אסור לך', ואז הוא יגיד לי בחזרה 'מי אמר'. או שאני אומר לו 'לא עכשיו'. ה'לא עכשיו' הוא הרבה יותר נוח מאשר לא בכלל".

"לא צריך לעשות כושר כדי לרזות. אני כן ממליץ על הליכות ועל אימוני כוח כדי לשמר מסת שריר בתהליך ההרזיה, אבל אני אומר שלא צריך לעשות ספורט בכלל כדי לרדת במשקל"

והמשתתפים לא חוזרים להרגלים הרעים?
"גם ליום פינוק יש הנחיות", הוא מדגיש, "זה לא יום שאוכלים בו במבה נוגט מהבוקר עד הערב. למשל, אני יודע שאם אני אוכל מה שאני רוצה בארוחה, עדיף שהיא תהיה בצהריים, כי האפשרות של הגוף לנייד את הפחמימות הנותרות לאנרגיה היא הרבה יותר גבוהה.

"חוץ מזה, אני מלמד אותם איך לעטות 'שכפ"ץ לפטיני'. כשאתה נמצא בסביבה עוינת – נניח ארוחת שישי מאוד גדולה, אירוע או חופשה במילאנו כמו שהייתי לפני שבועיים, אתה הרי לא הולך להיות לפטיני במאה אחוז. אז איך לא יוצאים מאיזון הורמונלי? לובשים את השכפ"ץ. כשאני בחו"ל אני מסתפק בשתי ארוחות ביום. אני אוכל כל מה שאני רוצה, אני אוכל כמות ירקות מספיקה כדי לתת לגוף שלי תחושה שהוא קיבל מספיק ערכים תזונתיים, אבל אני אוכל שתיים או שתיים וחצי ארוחות ביום. יבוא צביקה של פעם, עם ה־101 קילו, ויגיד 'מה זה שתי ארוחות? רק עד 10:00 אני אוכל שתי ארוחות'. לכן כל התהליך נעשה בהדרגה, ואז פתאום בן אדם שאכל כל שעתיים מוצא את עצמו שמונה שעות בלי אוכל וזה לא מעניין אותו. נשמע כמו מדע בדיוני אבל זה קורה".

בסביבה שלי היו נשים שניסו את השיטה שלך, חלק מהן לא הצליחו כמו הגברים. יכול להיות שהיא מתאימה רק למערכת העיכול הגברית?
"היום יש לנו תוכנית שנקראת 'לפטינית', שהיא תוכנית לנשים. מעל אלפיים נשים כבר עברו אותה. בעבר הייתה לנו תוכנית נשים וסגרתי אותה בבום. הן לא הצליחו לקבל תוצאות מספיק טובות כדי שאמשיך. היו נשים שהצליחו לרדת בצורה פסיכית, אבל 50 אחוז או יותר לא ירדו בכלל או ירדו מעט. אמרתי לעצמי טוב, אני מוותר על נשים. יש לי שיטה לגברים, היא עובדת, זו הנישה שלי.

"לפני ארבעה חודשים התקשרה אליי בחורה בשם בר, שירדה 33 קילו דרך התוכנית של הגברים. היא אמרה לי 'צביקה, אני רוצה להרים תוכנית נשים'. אמרתי לה 'תקשיבי, לא קיבלנו תוצאות טובות מספיק'. והיא אמרה שהיא יודעת מה חסר".

מה באמת חסר?
"אצל גברים הסיפור הוא נטו פיזיולוגי. תבוא ככה, תעשה ככה. הגבר הוא חייל, הוא עושה מה שצריך ומקבל תוצאות. אצל נשים החוליה החסרה חייבת להיות ליווי חזק שמפחית את הורמון הלחץ שנקרא קורטיזול ומשפיע מאוד על נשים. הורמון נוסף הוא הדופמין שנותן את התחושה הטובה ויורד משמעותית בתקופת ההרזיה, ואז מאוד קשה להן להתמיד. הליווי וההתייחסות נותנים מענה למנגנון הנפשי שגורם לאכילה רגשית, אי אפשר לקבל תוצאות אם לא מתייחסים אליו.

"אם אישה מגיעה למצב שבו היא מתחילה את התוכנית וכעס שווה אצלה אוכל, בכל פעם שהיא כועסת היא תאכל, ובכל פעם שהיא תהיה עצובה היא תאכל. אם אנחנו לא נפתור לה את הבעיה הרגשית הזאת, שום עצה לא תעזור, היא תעלה הכול בחזרה. לכן היום יש לנו קו חם לנשים, הקו הלפטיני, שפועל מתשע בערב עד חצות ויש בו כל הזמן אישה זמינה. אם בא לך פתאום להזמין גלידה, אז בואי תתקשרי ונדבר על זה. גילינו שגברים פחות מוּנעים מהדבר הזה אבל כמובן שיש לי הדרכות גם לאכילה רגשית אצל גברים".

אתה חושש שיגידו שאתה מטיף לרזון?
"אין לי גרם בגוף של שמנופוביה. אין בי גרם בגוף שחושב שמישהו חטוב טוב יותר ממישהו שמן. פעם חשבתי שאני עצלן וחסר משמעת עצמית ובגלל זה אני שמן, היום אני יודע שזה לא נכון. כל אחד שיחיה בגוף שהוא הכי אוהב, אבל זה הגוף שאני הכי אוהב. אגיד לך עוד משהו, יש אנשים בקהילה שלנו שתסתכלי עליהם ותגידי שהם בעודף משקל, והם כבר בתוכנית שנה וטוב להם במשקל שלהם. אני לא מרגיש שאני מקדם רזון, אני מרגיש שאני מקדם חופש, חירות מרעב. כבר 10:30, עוד לא אכלתי ואני לא רעב אז כנראה לא אוכל עד הצהריים. אין לי חשקים, אין לי רעב מוגבר".

ואין לך חשש שמישהו יפתח הפרעת אכילה?
"לא, אנחנו עושים צעדים ואני מסביר כל הזמן מה הדברים שחייבים להכניס לגוף. אתה לא תחיה על ארוחה אחת ביום ואתה לא תימנע מפחמימות ואתה תאכל את כל אבות המזון. מעבר לזה, בדומה לחלי ממן, לא סופרים אצלי צעדים. יש לי ריבועים אבל אני לא מודל לרזון ויופי וגם לא רוצה להיות כזה – למרות שנשארה לי הכרס הקטנה אני נהנה ללכת לים. אני לא מקדם משהו שהוא לא בריא, הפוך, אני אומר להם – אם תרדו יותר מדי במשקל, אתם תגיעו למקום שבו תעלו הכול בחזרה, הגוף שלכם ייכנס לריבאונד וידחוף אתכם אחורה".

התוכנית, כאמור, בנויה מ־13 שבועות, ובסופה קיימות מספר אפשרויות להמשך. מחירי התוכניות נעים בין 1,300 ל־1,500 שקלים. "יש כאלו שרוצים להגיע למצב של שחרור, זה המצב שבו אני נמצא היום. מדובר בתהליך קצת יותר פרסונלי שבו אנחנו מגיעים למצב שאנחנו אוכלים כל מה שאנחנו רוצים, כמה שאנחנו רוצים, ואנחנו לא עולים חזרה במשקל".

בשביל להצליח בדיאטה הזו צריך לעשות גם ספורט?
"לא צריך לעשות כושר כדי לרזות. אני כן ממליץ על הליכות ועל אימוני כוח כדי לשמר מסת שריר בתהליך ההרזיה, אבל אני אומר שלא צריך לעשות ספורט בכלל כדי לרדת במשקל. יש הרבה בעלי אינטרסים, גם אני כמאמן כושר הייתי בעל אינטרס, אבל ספורט לא מרזה. חשוב שאנשים יבינו את זה".

אתה יודע, שוק הדיאטות מלא בשרלטנים, איך קונים את האמון של האנשים?
"כשפתחתי את התכנים השיווקיים לפני שנתיים היו לי 40 לקוחות. אף אחד לא הכיר את אבא חטוב. כל מה שאני אומר מחובר למחקרים ולתוצאות בשטח של אלפי אנשים שעברו את התהליך בתוכנית. חשוב לי להתנהל בשיא המקצועיות, ובגלל שאני לא דיאטן קליני, יש דיאטן קליני שמלווה את התוכנית. כל מה שאני מדבר מונגש בצורה פשוטה, אבל מדובר על מחקרים ואנליזות ששוכפלו עשרות פעמים, לא איזה מחקר מינורי שבוצע על חמישה אנשים בוויסקונסין. אני אוהב שאנשים סקפטיים, ואני אומר הפוך – תיכנס לתוכנית, תהיה סקפטי, ותאתגר אותי. אם אתה מוצא משהו לא נכון אני אשנה אותו".