אז אחרי כל מיני מדורים ונושאים שונים ומשונים, השבוע ארצה להתחיל לגעת בהיסטוריה של תעשיית היין בארץ ישראל. כן־כן, אמרתי ארץ ישראל ולא רק מדינת ישראל כי התעשייה פה ותיקה ביותר, אז מה אם היא חוותה לא מעט הפסקות ארוכות. וכמו הרבה דברים ההיסטוריה משולבת בתרבות.
אנו כיהודים פוגשים את היין כחלק ממצוות הדת בתדירות גבוהה למדי, שבתות, חגים, בריתות, חתונות, וזה עוד בלי להזכיר את פורים. כל אלה הם זמנים שבהם אנו מצווים לשתות יין לצורך זה או אחר. מכך ניתן להבין די בקלות איך היין קיבל מקום כה נרחב בתרבות ובשפה, למשל ברכת הגפן שהיא ייחודית ליין, מונחים בעלי מילים ייחודיות בענבים (סמדר, זגים, שריג) וכמובן הקידוש על היין שפוגשים בלי סוף. אל כל אלה אחזור בהמשך, אך עכשיו נדלג אחורה בזמן לתקופת המלכים (פלוס מינוס, אל תתפסו אותי על שנים).
כבר לפני אלפי שנים התקיימה בארץ ישראל תעשיית יין מפותחת וענפה שאת עקבותיה אפשר למצוא בתיאורים היסטוריוניים ובעקבות ארכיאולוגיות. כותבי דברי הימים סיפרו על יינות מיהודה, מהשרון ואף מעזה, אשר נבדלו בסגנונם ובעוצמתם על פי שיטות ההכנה שלהם. יינות אלה נשתו כאן בארץ ואף יוצאו לממלכות אחרות. בזמנם אף התחרו ביינות רומי שנחשבו למעולים שבמעולים. בעקבות הארכיאולוגיות ניתן בקלות לראות את הגיתות הפזורות בארץ, והערכות גסות מדברות על כמה אלפי אתרים כאלו. בנוסף לכך, בשנה האחרונה פורסם שנמצא מפעל יין עצום כבן 1,500 שנה.
אז תשאלו בעצם, מה קרה שהכול כמו התאדה אל האין?
בהתחלה ההצטמצמות בענף הופיעה כאשר האימפריה הביזנטית שלטה באזור, הנוצרים לא ממש תמכו באלכוהול בזמנו. אז ייצור היין התמעט וכרמים ננטשו או נעקרו בחלקם. כמה מאות מאוחר יותר הגיעו לארץ צלאח א־דין והמוסלמים, ועליהם כידוע נאסרה צריכת אלכוהול מכול וכול. אז נעקרו כרמים, נסתמו הגיתות וייצור היין הופסק ברובו המוחלט. במאות השנים שלאחר מכן התחלפו השלטונות בארץ ללא שום רצון להחיות פה את התעשייה הזאת או כל תעשייה אחרת. מה שנשאר היו כרמים שהוסבו לענבי מאכל וכך שרדו את המאות הבאות. בזמן הזה תעשיית היין בארץ ישראל נשכחה, הגפנים נדדו מערבה, ותרבות היין האירופית התחילה את דרכה אט־אט.
בשבוע הבא נתקדם מנקודת הזמן הזו, נבחן את התפתחות התעשייה באירופה ואת ההשפעות הראשונות בארץ ישראל בעידן המודרני (פחות או יותר) בתחום היין.
כדי שחס וחלילה לא תישארו צמאים אני מצרף פה המלצה ליין שחביב עליי ביותר ואני שמח שהוא סוף־סוף חזר לחנויות בבציר חדש. אז לחיים, ותיהנו.
