בנסיעת אוטובוס שגרתית השבוע, המדור פתח ספוטיפיי במצב רוח למשהו קצת שונה. ההסכתים הרגילים כבר נשמעו, רשימות ההשמעה השגרתיות איבדו מזוהרן ואפילו לד זפלין לא עשו את העבודה. היכנשהו בין יהודה הנשיא לבן־זכאי (הרחובות, לא התנאים) עלתה אפשרות מסקרנת: למה לא לבדוק מה יש לאפליקציה עצמה להציע?
הרי ספוטיפיי, כמו כל פלטפורמת מוזיקה אחרת, ידועה ביכולתה להציע מנעד רחב של שירים חדשים שאמורים לקלוע לטעמם של המשתמשים אבל גם לפתוח אותם לטעמים חדשים. היכולת הזו הודגמה הרבה לפני האפליקציות המשוכללות שיש לכמעט כל אחד מאיתנו במכשיר, בימים היפים של רדיו "פנדורה", שכבר אז היה מסוגל לקחת שיר או אמן ולהפוך אותם לתחנת רדיו מרשימה שתנסה – ולרוב תצליח – להתחבר לטעמו של המאזין.
בכמה תנועות אצבע עבר המדור להצעות ההגשה הדיגיטליות, בחר את זו שנראתה לו יותר מכול ונשען לאחור בזמן שצלילי הגיטרה והתופים החלו לזלוג מאוזניותיו. כמו הצפרדע מהמשל, ספוטיפיי החלה את המסע במים קרירים, דווקא בשני שירים שהיו מוכרים מאוד למדור, ויצרו את האווירה המתאימה לניסויים בבני אדם שעמדו להתרחש בקו 14 באותו יום.
אולם דקות ספורות לאחר מכן הגיעה הרצועה הזרה הראשונה, ולמרבה ההפתעה היא לא קלעה כלל לטעם של המדור – שאוהב לחשוב על עצמו כפתוח לשירים חדשים ולסוגות זרות – וגם לא עוררה חשק לנסות. אותו הדבר היה נכון גם בשיר הבא, וגם בזה שאחריו. שוב ושוב הועברו השירים בזה אחר זה, עד שלבסוף נמצא חוף מבטחים מוזיקלי.
כשהניסיון הזה עוד טרי במחשבותיו הגיע המדור לביתו הקט (אגב, איך מגדירים בית קט?), התיישב מול נטפליקס ובמקום להמשיך היכן שעצר בפרק של אתמול, יצא לגיחה קצרה בשורת המומלצים. אולי ספוטיפיי הייתה קצת מאכזבת היום, אבל מה הסיכוי שענקית הסטרימינג הגאה כל כך באלגוריתמים שלה תפספס בהמלצות הצפייה שלה?
גבוהים, מתברר. למדור לא היה שום עניין לצפות בריאליטי על חבורת צעירים שננטשו על פסגה של הר (או משהו כזה), והוא גם לא ראה שום עניין ב"אקדמיית המטריה". מאכזב? קצת, אבל בעיקר לא צפוי.
במידה רבה, המלצות מבוססות אלגוריתמים הגיעו לכל פינה בחיינו: לא רק בתחום הבידור אלא גם בקניות ברשת ובהזמנות מהסופר, ואפילו וייז ומוביט כבר מנסים לנחש לאן אנחנו צריכים לנסוע. העזרים הטכנולוגיים שסביבנו כל הזמן מנסים להכיר אותנו, ללמוד מהם הרגלינו ולפעול בהתאם כך שיוכלו לדעת מה אנחנו רוצים עוד לפני שאנחנו יודעים שאנחנו רוצים אותו.
האם זה מצליח? החוויות שתוארו אנקדוטליות לחלוטין כמובן, אך הן כן משקפות מציאות. הטכנולוגיה עוד לא לגמרי שם. גם אם קראתם את הטור הזה בבוז, כשאתם חושבים על הסרט המצוין שנטפליקס המליצה עליו אתמול, אם תתאמצו קצת בוודאי תוכלו להיזכר בעשר פעמים אחרות שבהן ההמלצות פספסו לחלוטין את הטעם שלכם.
החדשות הטובות הן שהאלגוריתמים הללו משתפרים כל העת. בעמק הסיליקון ובעמקים אחרים ברחבי העולם יושבים מבוקר ועד ערב אינספור מתכנתים המבקשים לפצח את סודות ההעדפות שלנו. גם הבינה המלאכותית שכבר נמצאת בשירותים הללו משתפרת מיום ליום ומשעה לשעה ביכולותיה לנחש מה בדיוק אנחנו רוצים. ההמלצות המושלמות כבר בדרך.
החדשות הרעות? כשנטפליקס תנחש בדיוק מה אנחנו רוצים לראות, ספוטיפיי תדע בדיוק איזה שיר להשמיע והסופר ימלא עגלת קניות לפני שנבקש, העולם יהיה יעיל מאוד – אך גם יותר ממעט מטריד. האם אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו מכשירים אלקטרוניים מכירים אותנו טוב יותר משאנחנו מכירים את עצמנו? גם אם כן, לכולנו תידרש קצת הסתגלות.
תגובות, המלצות, משחקים (ורעיונות להורדת מחירי הדיור) שגרו לנו לטוויטר ERSpeiser@ או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
