את חושבת שאת מכירה את המדינה שגדלת בה וטיילת בה, את אתרי המורשת המרכזיים ממנהרות הכותל ועד להרודיון, ואז את מגיעה לטייל בעכו העתיקה ומגלה שאתר ארכיאולוגי עצום בגודלו שהיה פה כל הזמן ואפילו לא היה לך מושג. כלומר, שמעת פה ושם על "אולמות האבירים" ו"הרובע ההוספיטלרי", אבל כלום לא הכין אותך להיכלות העצומים שמסתתרים מתחת לשרידי המצודה העות'מאנית, ומספקים הצצה מרתקת לחיי האבירים הצלבנים שחיו כאן לפני מאות שנים.
מפתיע לא פחות לגלות מסעדה יפהפייה ששוכנת במבנה האורוות הקדום במתחם ההיסטורי, וממשיכה בהרמוניה את הקו העיצובי עם תקרת קשתות משובצות באבנים עתיקות, חלונות ענק, כדי חרס ונברשות מרשימות. "רותס" (Roots) היא מסעדת שף בשרית שמונהגת בידו הרמה של שף אורי ארנולד, המתעניין בשלום סועדיו לא פחות מאשר במה מוגש על הצלחת שלהם.
פתחנו עם שתי מנות כיפיות שלא פוגשים בהרבה מקומות, ובביצוע מעולה. הראשונה די מתבקשת ממסעדה שנעה על הציר הלבנטיני־גלילי־ערבי: צלחת עלי גפן עם לבנה טבעונית. חובבי המדור יודעים שאני מעדיפה להימנע מחיקויים טבעוניים למנות חלביות, שכן הם תמיד יחווירו לעומת המקור, אך כאן הצליחו לייצר ממרח שמזכיר באופן יוצא דופן את הגבינה החמצמצה. גם עלי הגפן, עבודת יד כמובן, לא הזכירו במאומה את הגרסה המשומרת, שאי אפשר לאכול ממנה מרגע שטעמת את הפלא הטרי שנמס בפה.
המנה השנייה הייתה אנטיפסטי עכואי – למעשה, פלטת בשרים לצד ירקות ולחם קלוי. רוסטביף העגל היה בשרני וברזאולת הסינטה הייתה עשירה בטעמים. היה כיף לנשנש אותם לבד, אבל גם בהרכבה עצמית של כריך מאולתר עם טוסט, צנונית, עלי אורוגולה ואיולי דואה מצרי.
המשכנו לשיפוד אנטריקוט בגריל פחם, שהיה יפה לא פחות משהיה צלוי היטב. לעומת זאת, ירקות השורש שליוו אותו (סלק, בצלצלים וארטישוק ירושלמי בציר בקר ורכז רימונים) היו אנמיים מעט. בנוסף דגמנו דניס צלוי בתנור בשלמותו, כי בכל זאת אנחנו שתי דקות מהים. הדג היה עסיסי ורך, בתוכו, מעליו ומצדדיו נחו שיני שום, והוא שחה בתבשיל עגבניות שרי, בצל ירוק וזעתר. כמה טיפות לימון על התוך הבשרני, וכל שנותר הוא לתת לגלם הטרי לדבר.
באגף הקינוחים דגמנו קטאייף במילוי אגוזים עם גלידת פיסטוק (חביב), טארט ברולה (מצוין!) ועוגת נמסיס (מיותרת).
למי שמעדיפים חוויה קלילה יותר או מגיעים בזמני עומס דוגמת חול המועד וסוף הקיץ, מוצעת האפשרות לקחת מנות החוצה ולשבת על הדק הייעודי הסמוך, בשעה שהילדים מתרוצצים על הדשא.
רותס מספקת חוויה גסטרונומית של מטבחים מסורתיים בפרשנות עדכנית וכשרה. היא פורצת הרבה מעבר לקטגוריית "משהו לאכול ליד אטרקציה תיירותית", ומהווה ביקור שעומד בפני עצמו באחד המתחמים הכי מיוחדים בארץ.
