"כשחקנית אני מנסה תמיד לא להישאב לתוך הדמות. אבל כשמדברים על רחלי, הדמות שאני מגלמת בסדרה 'שכונה', אני מבינה כמה כוח נערה צעירה יכולה לקבל ממנה", אומרת בגאווה כוכבת הנוער תותי (כן, זהו שמה האמיתי) ניניו.
"שכונה", שפרקי העונה השלישית שלה משודרים בימים אלו בערוץ טין ניק לצופי הוט, עוסקת בחבורת בני נוער משכונה קטנה ודלת אמצעים שמנסים לשרוד במצב כלכלי לא פשוט. ניניו משחקת בסדרה את רחלי, מנהיגת החבורה, שגוררת אותה למרדף אחר אוצר עתיק תוך התמודדות עם סכנות וסיבוכים לרוב. "היא דמות נהדרת", אומרת ניניו, "היא הכי קלילה ומגניבה, ומצד שני סופר־דרמטית. אני מזדהה איתה, כי גם אני מרגישה מאוד כזאת. התאהבתי בה כבר תוך כדי האודישנים".
את גם עקשנית כמוה?
"אני פחות נוקשה, אבל יש בי המון ממנה, למשל בעקשנות על דברים שאני רוצה מאוד. הדמות של רחלי ביקורתית כלפי אנשים שלא רוצים לפעול בדרך שלה. ולפעמים אני קצת כזאת, וזה משהו שאני מנסה להילחם בו. אבל אני מזדהה עם המוטיבציה שלה והרגישות. אני אוהבת את זה בשתינו".

את מאמינה גם בגורל, כמו רחלי?
"כן, אנחנו דומות גם בזה. אני מציאותית אבל מתחברת למקום הרוחני. אני עושה המון מדיטציות וויפסנאה, וזה בונה את הגוף, ושומר אותי מאוזנת בעולם הדינמי של המשחק. גם אם יבוא תפקיד או לא יבוא תפקיד, אני בשלי. כי מה שצריך להגיע, יגיע. אבל מה שלא מגיע, הוא לא שלי. וזה לא צריך לקרות עכשיו. אני מאמינה בקארמה".
אז מה בכל זאת ההבדל ביניכן?
"כדורגל. אני גרועה בכדורגל. אני אוהבת לקפוץ, לרוץ, לטפס, אבל אין לי קואורדינציה. ממש מביך. אני גרועה".
איזה תהליך את מרגישה שהדמות עברה מאז העונה הראשונה?
"היא התבגרה. אני חושבת שלהתבגר זה ללמוד לקחת דברים בצורה מאוזנת. היא עברה את הגרוע מכול והיא יודעת שהיא יכולה להתמודד גם עם זה. היא עוברת בעונה הזאת דברים בצורה יותר מאוזנת. שום דבר לא נורא ושום דבר גם לא גורם שמחה מוגזמת. הכול מאוזן".
רחלי גררה השנה את החבורה לאילת. מה ההבדל בין הצילומים הרגילים לצילומים באילת?
"ההבדל הגדול היה שהעבודה לא נגמרה. בעונה הקודמת הייתי מצלמת ואז חוזרת הביתה, אוכלת משהו, לומדת טקסטים והולכת לישון. באילת היה משהו הרבה יותר חברתי. אני וליאנה (עיון, שמגלמת את מיטל, א"ג) היינו בחדר יחד, אז היום נגמר בלשבת, לדבר, לצחוק. לפעמים גם עם כל החבר'ה. זה היה ממש לחיות את הסדרה".
נשמע כיף.
"כן. ממש. אבל האמת שהיה קשה יותר לצלם את הסצנות הדרמטיות. היה ממש כיף על הסט דווקא כי היינו יחד באילת, והיה קשה יותר להיכנס לרצינות. לפעמים זה אפילו הביך אותי, כי שנייה קודם צחקנו והרצנו דאחקות ושנייה אחר כך אני צועקת באימה. הייתי צריכה ללמוד איך לנתק את המציאות מהעבודה. וזה היה מוזר לכולנו. דווקא מכיוון שהאווירה על הסט הייתה קלילה, היינו צריכים לגלות מחדש את הרצינות".
יש איזו סצנה שאת מחכה שנראה כבר?
"יש סצנות במדבר שהולכות להיות מדהימות. אני לא אגלה לך מה הולך להיות כי זה ספוילר, אבל זה הולך להיות מרשים. צילמנו בדרום אילת, ויש שם פריימים מדהימים. יש סצנות שאני מחכה כבר לראות בעצמי, כי הייתי צריכה להסתפק בלדמיין אותן. אני מתרגשת לראות איך הן יצאו".
אז את עוקבת אחרי הסדרה.
"כמובן. זאת העונה שהכי עניין אותי לראות. בעונה הקודמת הייתי בשליטה, וידעתי אם הסצנה הזאת יצאה טוב או פחות טוב. אבל כאן האווירה הקלילה והמשוחררת נתנה גם לי לשחרר, ואני אדם שקשה לו לא להיות בשליטה. אז חשוב לי לראות איך יצא, וכיף לי לראות שיצא טוב".
מה הכי הפתיע אותך בצפייה?
"היה כיף לראות איך כולם התבגרו וגדלו והם כבר מנוסים יותר וכל כך טובים. לא הבנתי איך התבגרנו עד שראיתי את זה על המסך".
כמו גדולים
רחלי, הדמות שניניו מגלמת, היא מנהיגת ה"שכונקים", כמו שנקראים בפי כולם החבר'ה מ"השכונה", שכונת מצוקה שנמצאת סמוך לשכונת פאר ביישוב הדמיוני נרקיס. המקומות בסדרה הם פרי הדמיון, אבל חלק מהבעיות המוצגות בה הן מציאות לא דמיונית כלל לרבים מתושבי ישראל. הסדרה לא מפחדת להתעסק בנושאים של "גדולים", כמו פערים כלכליים, פערי מעמדות, אפליה. "זה מה שמסב לי הכי הרבה גאווה", אומרת ניניו. "יש המון סדרות נוער וכולן טובות, אבל מרגש להיות חלק מסדרה שהכותבים בה מביאים אידיאלים. יש בה התייחסות לעשירים ועניים, ויש בה גם הבאה של כוח נשי למסך.
"בסדרה יש גיבורות ראשיות חזקות, והן לא מיוצגות לפי הסטריאוטיפ שאנחנו רגילים לראות על המסך. גם כשיש דמות סטריאוטיפית כמו אגם, היפה, הרעה והעשירה, זה אחר, כי אגם היא דמות רגישה, והיא עוברת שינוי יוצא דופן יחסית למישהי מהצד של הרעים. אני מרגישה שהסדרה שוברת סטיגמות ומתעסקת בנושאים רלוונטיים. וזה בא ממקום אמיתי. לא כדי לסמן וי על נושאים 'נכונים', אלא כי הכותבים באמת מאמינים בזה".

עד כמה השיח הזה מגיע גם אל השחקנים?
"נועה פניני, האישה המדהימה שכותבת את הסדרה, תמיד מתעניינת אם התכנים עוברים אצלנו. הציעו לי להרצות על מגדר בתור שחקנית והיא התרגשה, כי זו דרך מעולה להביא כוח נשי לשיח של בני נוער".
ילדים מגיבים גם לחלקים האלה בסדרה?
"כן. אני מקבלת המון תגובות. הרבה בני נוער אומרים שהדמות של רחלי היא מקור השראה ומקור כוח. גם הרבה הורים רואים את הסדרה ומחמיאים על הדמות, שהיא חזקה ומגניבה".
ראיתי שאת מתחילה עכשיו להופיע בתאטרון חיפה בהצגה על ביוש (שיימינג). זה גם נושא חשוב.
"נכון. אני שמחה שאני עושה גם את 'שכונה', שהיא מלאה בערך מוסף, וגם את ההצגה הזאת. זה נושא חשוב, שאני אודה בכנות שלא נחשפתי לכובד שלו לפני שהתחלנו לעבוד על ההצגה הזאת. היוצרת של ההצגה שלחה לנו בווטסאפ קישורים לכתבות. ונחרדתי לקרוא כמה מקרים קורים כאן בארץ בשבוע. פשוט מזעזע. כמה ילדים מנסים לשים קץ לחייהם. ואפילו רק כמה ילדים נמנעים מלהגיע לבית ספר, עוברים בתי ספר, מוכים, והכל בגלל שיימינג. וככל שנכנסנו לזה, התחלתי להסתובב עם אבן בלב. והבנתי כמה זאת שליחות חשובה לקדם את המודעות לדבר הזה".
מקלחת בגיגית
לניניו יש שיער מתולתל ואנרגיות של טומבוי. לאחרונה גם קיצרה את השיער בשביל תפקיד ב"אליפים", סדרת נוער נוספת. "אני אוהבת את הקצר עד כדי כך שאני צריכה להחזיק את עצמי כדי לא לקצר שוב. זה נוח, ואני גם אוהבת יותר את איך שהוא נראה. זה מתאים יותר לאופי שלי".
איך היה לגדול עם השם היוצא דופן תותי?
"ממש נורמלי. היה שלב קצרצר בגן שקצת צחקו עליי, אבל לדעתי דווקא השם השני שלי, אסתַר, נשמע מוזר. ובכל זאת אולי אתחיל להשתמש גם בשם הזה בקרוב".
למה?
"אני מתחילה להרגיש שהשם הזה בוגר ואולי מתאים לי יותר עכשיו. לא בתור שם ראשי, אבל כן להתחיל להגיד שזה השם שלי".

היא גדלה באשדוד ועברה את המסלול הבטוח מחוגי משחק בילדות, דרך בית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין ועד עולם כוכבי הילדים. עד לעונה הזאת היא הצליחה לשמור על אנונימיות יחסית. "עכשיו עוצרים אותי ברחוב הרבה יותר מאשר בעונות הקודמות", היא מספרת, "כנראה כי בעונות הקודמות לא הייתי נראית כמו שרחלי נראית בסדרה. צבעתי את השיער, התספרתי, השתזפתי, היה קשה לזהות אותי. בעונה הזאת אני נראית כמוה, אז אנשים מזהים מיד. בעונה הקודמת גם הייתי חלק מהזמן בחו"ל כשהסדרה שודרה".
ואיך התחושה?
"בכנות, זה לא תמיד מתאים לי. למשל, בדרך לכאן תפסו אותי חמש בנות יחד, והייתי צריכה למהר. אבל אני משתדלת לחייך ולהיות נחמדה, כי זה תמיד מחמיא".
באינסטגרם יש לך המון עוקבים.
"נכון. אבל אני רואה הבדל בין התמונות מהסדרה ובין תמונות נוף, למשל. תמונות ממקומות שאני מטיילת בהם מקבלות הרבה פחות לייקים".
תמונות מהממות, דרך אגב. איפה טיילת?
"אני אוהבת לטייל בעולם, ורוצה גם לעסוק בהדרכת טיולים בחו"ל בעתיד. טיילתי כבר באירופה וארצות־הברית, ועכשיו חקרתי גם עולם שלישי, וזה ממש מדליק אותי. הכול מאוד פשוט. מתקלחים בגיגית".
נשמע כמו רחלי.
"כן. האמת שאני דומה לה גם בקטע הזה".