תכולת הספרייה: בספרייה שלי אפשר למצוא ספרים של סופרים מכל העמים והתקופות. לעיתים זה מישהו שנפרד מן העולם כבר לפני עידנים ולפעמים מישהו שאני עשוי לפגוש מחר בבית קפה. גוגול וסרוונטס, סיי שונוגון ולורד ביירון, גתה ומונטיין, טולסטוי וסופוקלס, עגנון ועוז, פרויד וקפקא, זלדה ואריסטו, מרקוס אורליוס ובוב דילן, סימון וייל וברונו שולץ, דנטה ואנה אחמטובה, ניטשה וג'יין אוסטן, שפינוזה ומרסל פרוסט. אני משוחח איתם ומשוחח עם עצמי. כאשר ספר בידי, אני שובר את מחסום הזמן ונושם את האוויר של מקומות שלא ביקרתי בהם מעולם. כל ספר הוא עוד מערכת יחסים שפיתחנו, חיים מקבילים שהענקנו לעצמנו, עולם חדש.
מדף קרוב ללב: ליד מיטתי ישנו מדף קטנטן ובו מקום לחמישה או שישה ספרים. הספרים בו מתחלפים לעיתים קרובות. כרגע נמצאים בו "1984" של ג'ורג' אורוול, "שבעה שיעורים קצרים בפיזיקה" של קרלו רובלי, "ספר הכרית" מאת סיי שונוגון, אוסף קטעי פרוזה של היינריך היינה, "הטופולוגיה הפסיכולוגית של הדרך" – ספר ברוסית של מחרב ממרדשווילי, הוגה גיאורגי מרתק ומרגש, וספרי החדש "רשימות על אמנות החיים" (אמנם קראתי אותו כמה פעמים על מסך המחשב, אך ספר זה דבר אחר לגמרי).
שיטת מיון: הספרייה שלי מבולגנת להפליא. אפשר למצוא על אותו מדף ספרים ברוסית ובעברית ובאנגלית, והרמב"ם עלול למצוא את עצמו ליד צ'רלס בוקובסקי. קורה שאיני מצליח למצוא את הספר שאני מחפש, אך האי־סדר המוחלט של הספרייה מזמן לעיתים קרובות הפתעות נעימות ואף מעניק הרגשה של חמימות.
על ארבעה ספרים
המוזיקה של המספרים הראשוניים
מרכוס דו סוטוי / תרגום: אוריאל גבעון / ידיעות ספרים וספרי עליית הגג / 2006
ספר זה עוסק בסודותיהם הכמוסים ביותר של המספרים הראשוניים, ובחיפוש פתרון לאחת התעלומות המתמטיות הגדולות: "השערת רימן". מחבר הספר הוא פרופסור למתמטיקה ואוהד מושבע של קבוצת הכדורגל ארסנל, שמקדיש זמנו לפופולריזציה של המתמטיקה. החל מ־2008 הוא ראש הקתדרה להבנה ציבורית של המדע באוניברסיטת אוקספורד (החליף את ריצ'רד דוקינס). לדוברי שפת המתמטיקה צפויה הנאה גדולה.
פרחים לעכבר לבן
דניאל קיז / תרגום: יורי פונר / מובי דיק / 2018
הספר, שנקרא במקור "פרחים לאלג'רנון", נכתב ב־1958 ולא איבד מקסמו. הוא דן בכל הנושאים הגדולים: אהבה, חמלה, מוות, יתרון החכמה ועוד. עלילתו מתמקדת בצ'ארלי, שרת בבית חרושת ובעל מנת משכל 68. למרות מגבלותיו הוא למד בעמל רב קרוא וכתוב. עמיתיו מרבים ללעוג לו, אך הוא אינו מבין זאת וצוחק עם הצוחקים עליו. יום אחד מוצע לצ'ארלי להשתתף בניסוי: לעבור ניתוח שמיועד לשלש את מנת משכלו ולהפכו לגאון. מי שקרא את הסיפור, לא ישכח אותו; מי שלא קרא – זה הזמן.
בעקבות הזמן האבוד
מרסל פרוסט / תרגום: הלית ישורון / הקיבוץ המאוחד / 1992
הרומן הגדול מכולם והספר האהוב עליי מכול. מאות תובנות מעמיקות על זמן, זיכרונות, מוות, ידידות, צביעות, אהבה, קנאה, הבלים, רגשות ותשוקות פזורות בין אלפי הדפים של יצירה מונומנטלית זו, שהיא מעין גן קסום המוקף בחומה גבוהה במיוחד, כך שרק מי שישקיע מאמץ רב יוכל לראותו. במחשבי נמצא קובץ שנקרא "בעקבות האהבה האבודה" והוא מכיל 267 עמודים של תובנות על אהבה – תובנות שאהבתי במיוחד בספרו של פרוסט. זהו ספר בפני עצמו.
שלושה עשר עלי השושנה
הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ) / קורן / 2010
מבין ספרי היהדות הרבים שקראתי השנה, זהו הספר שריגש אותי במיוחד. הספר מנסח מחדש כמה תפיסות יסוד של היהדות על פי הקבלה והחסידות והוא כתוב בשפה פשוטה ויפה. בחרתי להציג שתי תובנות ממנו:
א. "סוד אמיתי הוא סוד גם כאשר הוא גלוי לכול"; ב. "בתפיסת העולם היהודית, מי שחש הרגשה של גמר, של אור גדול מלמעלה המביא אותו אל השלווה והמנוחה, נחשב לאדם שכנראה תעה בדרכו. רק כאשר האור, המבהיק לו יותר ויותר, נראה לו גם מרוחק יותר ומושג פחות, בפער שאיננו ניתן לגישור, אות היא לו שאולי איננו תועה, שעדיין הולך הוא בדרך של תשובה".
