תכולת הספרייה: ספרי ילדים, שירה, מחזות ומחקר־תיאטרון, ספרי חסידות ומחקר תלמוד, ספרות מקור ותרגומים. הספרים הגיעו אלינו ממקומות רבים: ספרי ילדות שהאיש שלי ואני לקחנו מבית הורינו, ספרים – משומשי ם בעיקר – שקניתי בחנויות, מעט ספרים ישנים מסבא וסבתא, ספרים ממכירות פומביות וספרים עזובים שמצאתי מונחים בתחנות אוטובוס ופינות רחוב. יש שם אוצרות, הקדשות אישיות, עיזבונות מאוספים של אנשי שם. התחושה היא שיחד עם התוכן של הספר נכנס הביתה סיפורו של הספר עצמו.
מדף קרוב ללב: מדף ספרי השירה. אל השירה אני תמיד חוזרת, שוב ושוב ושוב, ללא שובע. הרווחים שבין המילים, השתיקות, הרמזים, הדימויים, המשלבים הלשוניים הכאילו סותרים, מאפשרים לי להיות נוכחת בתוך הטקסט ולהתחדש בו. הספר הראשון שקניתי כילדה בשבוע הספר היה "מופע" של יונה וולך. קראתי ולא האמנתי. זה היה חיבור ענק ועוצמתי של אש ורוח. הרגשתי שבגלגול הקודם הייתי יונה וולך. לפעמים אני קוראת פרוזה כמו שירה. נושמת לאט, מטעינה כל מילה, נותנת למילים לעשות בי כרצונן והן נכנסות פנימה צורות על צורות. אני קוראת וחולמת, שותקת, מרחפת, חוזרת למילה, לפעמים לאות, לנקודה או לפסיק. זה מאט את הקצב, מאפשר התבוננות אחרת.
שיטת מיון: לפי נושאים: מחזות, שירה, ספרי ילדים, מחקר תלמוד, כתבי יד וכך הלאה. לעמוד מול הספרייה זה לצאת למסע: מה אקרא עכשיו? אפשר כל פעם להתחיל את המסע הזה ממקום אחר במדפים.
על ארבעה ספרים
שפת הוויה
דוד מעיין / מעיין היצירה / 2014
המחבר היה מנהל תיאטרון עכו ופסטיבל עכו, ואבי תיאטרון הפרינג' בארץ. זה ספר שבנוי ממחשבות ותובנות רגישות ועמוקות, מראיית טוב מתוך חיבור עמוק ואמירת כן. זה ספר שפונה אל התודעה, שמייצר שפה ומשנה מציאות. בהצצה שטחית אפשר לחשוב שמדובר בעוד הדרכה קלישאתית לחיים טובים, אך בקריאה מעמיקה מבינים שיש פה סודות, לקיחת אחריות על החיים, כלים ודרכים ליצירת מציאות.
עזות שבקדושה
תיאטרון נשים דתיות בישראל, רינה רוטלינגר־ריינר / כרמל / 2007
ספר שנוצר מתוך עבודת דוקטורט של מי שהקדימה את זמנה ובחרה להתבונן בתחילת שנות האלפיים בתיאטרון נשים דתיות כתופעה, בתקופה שאלה היו ניצוצות יחידאיים. זו סקירה כמעט היסטורית, אבל בין השורות עולה תביעה ליצירת תיאטרון חתרני, כזה ששואל שאלות ומערער את המציאות הקיימת. זוהי קריאה חלוצית פמיניסטית לנשים לקחת את ההובלה ולהיות אמיצות גם על הבמה, גם כשזה קשה וגם כשאין הכרה או פרנסה. ללכת כנגד התביעה "כל כבודה בת מלך פנימה", אל אור הזרקורים, אל הנראות ואל הנוכחות.
במקום ייאוש
יאיר אסולין / הקיבוץ המאוחד / 2020
ספר שהוא הזדמנות לשוטטות ולהקשבה, לגיטימציה לטייל, להתבונן, לשתוק ולהדהד. במחזה "השחף" צ׳כוב דורש שניצור צורות חדשות. יאיר אסולין לא נותן לנו לשחזר עוד מאותו הדבר. הוא תובע מאיתנו יצירה שאינה שחזור, בבחינת יש מאין.
היכל הכלים השבורים
כרך נין־גל, דוד שחר / ספריית השעות / 1993
מתוך כל ההיכל המפואר בן שבעת הכרכים של דוד שחר, בחרתי בכרך נין־גל – יצירת מופת שהיא מופע ציורי באמצעות מילים, שהיא מוזיקה, שהיא מחול. טקסט סוחף המעניק תחושה כאילו הוא כל האמנויות ביחד, במין דיוק של פעימה אינסופית. שחר מתאר את ירושלים ותושביה באהבה ובאינטימיות, בחדות ובקריצה נוקבת.
