01 זיכרון ילדות תרבותי. בילדותי גרתי בנהריה. מכיוון שנפגעתי מפוליו בשנות החמישים, היינו זכאים לרכב פטור ממס. כך הגעתי עם הוריי למרכז התרבות הצפוני, שהיה בקיבוץ יגור. שם ראיתי את מחזות הזמר "גבירתי הנאווה" ו"כנר על הגג". זו הייתה חוויה משפחתית ותרבותית בלתי נשכחת.
02 ספר שקראת פעמיים. "כמעיין המתגבר" מאת איין ראנד. אני מזדהה מאוד עם דמותו של האדריכל הווארד רורק, שהצטיין כפורץ גבולות, האמין בדרכו ועיצב בספר את פניה של ניו־יורק.
03 דמות שמעניקה לך השראה. סבתא לוטי, אמו של אבי, אישה אצילית וחזקה, אשר נותרה בתקופת השואה עם חמשת ילדיה, אחרי שסבי נעלם ועד היום לא נודעו עקבותיו. היא המשיכה לנהל את המשק החקלאי של המשפחה עד שנאלצה לעבור לגטו צ'רנוביץ. במהלך השואה חוותה סבתי אובדן של בן ונכד. היא הייתה סבתא אהובה, עוצמתית ומאירת פנים, שזכתה גם ברוך השם לאריכות ימים, בבריאות טובה עד יומה האחרון כמעט.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. אני מתגעגעת מאוד להוריי, שלא ויתרו עליי גם כשחליתי בפוליו ונותרתי עם שיתוק ברגליים, ולא שלחו אותי למוסד אלא קיבלו את מלוא האחריות לכל הטיפולים שנדרשתי להם כתינוקת בת שנה, וגם אחרי תקופת השיקום גידלו אותי כילדה רגילה לכל דבר ושלחו אותי למוסדות חינוך רגילים. הם דאגו שאשתלב חברתית, פתחו את ביתם תמיד בפני ילדי הכיתה ולקחו אותי להתארח בבתי חבריי.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. כריסטופר קולומבוס. בנעוריי יצאתי לטיולים אתגריים, ובשנים האחרונות אני ממשיכה לטייל עם בנותיי, אבל בתנאים נוחים יותר.
06 מה מצחיק אותך. הבנות שלי. בזמן הארוחות אני מתגלגת מצחוק מהסיפורים שאני שומעת מהן. כל אחת מהן עוצמתית ומיוחדת ואני לומדת מהן איך להתנהל בעולם הדיגיטלי.
07 מה המאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. אני מתגעגעת לעוגת השמנת של אמי. כמה שניסיתי, לא הצלחתי להגיע למרקם ולטעם שלה. קרם ברולה הוא תחליף כלשהו מבחינתי.
08 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. בנות יקרות שלי.
09 עם מה את נרדמת. אחרי שאני מכבה את האור באה תפילה אישית, תודה על הטוב שהיה היום ובקשה למחר. לאחר מכן אני ממשיכה לקריאת שמע ועוצמת עיניים.
