בחודשים האחרונים הנושא הזה שב להעסיק אותנו ביתר שאת, בין שבקניות בסופר ובין שבחתימה על חוזה שכירות חדש – כן, אנחנו מדברים על יוקר המחיה. לא רק בחיים עצמם, גם בסיפורים שאנחנו רואים על המסך, כסף משחק תפקיד משמעותי. בעולם הסדרות הישראלי אפשר למנות לדוגמה את הדרמות המצוינות "שביתה" ו"30 שקל לשעה" ואת הדרמה הקומית "ג'וני ואבירי הגליל", שהמשותף לכולן הוא כסף כגורם מניע (או נכון יותר, חסרונו).
בהקשר הזה מעניין לבחון דווקא שתי סדרות בינלאומיות שעלו בשבועות האחרונים. הסדרה הראשונה היא "הגנב, אשתו והקאנו" (שעלתה במקביל ב־HOT וגם ב־yes שם תורגמה ל"הנוכל, אשתו והסירה"). זו למעשה מיני־דרמה בריטית מז'אנר הפשע האמיתי, שכן היא מבוססת על סיפור הזוי שקרה באמת. גבר ואישה בריטים החליטו לביים יחד את מותו של הבעל, על מנת לזכות בכספי הביטוח ולהימנע מפשיטת רגל. זאת סדרה שמתחילה כפארסה מעוררת גיחוך – ג'ון דרווין הוא טיפוס שתלטן, נוכל קטן ובעיקר טיפוס עם עיניים גדולות, תאוות הממון שלו הביאה אותו ואת אשתו לרכוש שלל דירות להשכרה, אלא שבשלב מסוים הוא גילה שאין להם דרך לכסות את החובות המצטברים. בצר לו הוא מציע לאשתו את הפתרון היחיד שנשמע לו הגיוני – הונאת ביטוח. ועוד איזו הונאה! הוא יביים את מותו בטביעה בעזרת הקאנו שלו, וכך הם יינצלו מקריסה כלכלית. אשתו אן (שהיא גם קול המספרת בסדרה) כמובן מתנגדת, גם כי היא טיפוס שפוי בסך הכול, וגם בשל העובדה שהיא זאת שתצטרך להעמיד פנים מול המשטרה ואף לספר לשני ילדיהם הבוגרים כי אביהם מת בטביעה. איכשהו, הם בכל זאת הולכים על זה.
עם התפתחות הסדרה, שכאמור מתחילה באווירה משעשעת, מתגלה טיב מערכת היחסים המורכבת בין בני הזוג, והסדרה מקבלת גוון רציני יותר. על אף שלא מדובר ביצירה חדשנית בז'אנר שלה, עדיין מרתק לחזות בהתפתחות העלילה ובכיוונים שהיא מגיעה אליהם. ניתן לזקוף זאת בין היתר להופעתם המצוינת של בני הזוג ג'ון ואן (בגילומם של אדי מרסן ומוניקה דולאן) ולכימיה המסקרנת ביניהם. הסדרה אומנם מתמקדת בניסיונותיהם של בני הזוג להסתיר את הפשע, אך בפועל אפשר לראות בה נורת אזהרה כלכלית למקומות שאליהם יכולה להוביל פזרנות־יתר והשלכותיה.
הסדרה השנייה שנבחן היא"שלל" (Loot), שעלתה בחודש שעבר באפל טיוי, בכיכובה של כוכבת SNL לשעבר, מיה רודולף. בסדרה מגלמת רודולף מיליארדרית בשם מולי, שגרה באחוזה רחבת ידיים ומקבלת מבעלה ליום הולדתה יאכטת ענק מפוארת שכוללת אפילו בריכה לכלבים. בקיצור, לחיות את החלום. או שלא? כי הבעל הנ"ל מתגלה כבוגד, מה שגורם למולי להתפוצץ עליו לעיני כל חבריהם ולהפוך לסנסציה תקשורתית צהובה. הם מתגרשים וחרף ההון הרב שברשותה כעת, היא מסתגרת בבית הגדול והריק, נואשת וחסרת מטרה. אולם אז להפתעתה היא מגלה כי יש בבעלותה קרן צדקה שהקימה לפני שנים ושמסייעת לחסרי בית. היא נחושה לסייע לקרן באופן ישיר, אבל נתקלת במנהלת הקרן הקשוחה סופיה (אם־ג'יי רודריגז), שמבהירה לה שזה קצת חסר טקט להגיע לבית מחסה להומלסים ברכב שטח ובגדי מעצבים, ובכלל שכל הסיקור הרכילותי שנלווה אליה לא הולך יחד עם תרומה אמיתית לקהילה – מה ששולח את מולי למסע פנימי לתוך עצמה וכל זה.
רודולף מצליחה ליצור דמות של עשירה מנותקת, אבל באופן קלולסי וחמוד, כך שקל לחבב אותה. היא מתחילה להגיע באופן קבוע למשרדי הקרן שהקימה, שם מלבד המנהלת הקשוחה היא פוגשת בגלריה של טיפוסים הזויים, שיחד יוצרים סיטקום מקום עבודה עם נגיעות של דרמה. על פי קו העלילה הראשוני יכלה הסדרה ליפול בקלות לקלישאת ה"כסף לא קונה עושר", אבל מולי מצליחה להשפיע לטובה גם על סופיה הרצינית וגורמת לה להשתחרר קצת, מה שמרחיב את האמירה של הסדרה. קשה לומר ש"שלל" מבריקה באופן יוצא דופן. לרגעים היא מספקת פאנצ'ים מצוינים ושם טמונה החוזקה שלה, אך לעיתים היא מאיטה מעט את הקצב. בסופו של דבר, רוב הזמן מדובר בסדרה חביבה וכיפית, ואף שהיא מבקרת את עולם העשירים, היא גם חוגגת אותו, כך שלא צריך לקחת אותה יותר מדי ברצינות.
הגנב, אשתו והקאנו HOT ו–yes | שלל, אפל טי.וי
