לאחר הפסקה קלה ומעט הפוגה אלכוהולית מרעננת שחווינו בשני המדורים האחרונים, הרגשתי שבשל הזמן ועליי לכתוב את המדור השלישי, והאחרון בטרילוגיית מדורי ההיסטוריה של היין בישראל. אזכירכם כי במדור האחרון שפורסם לפני שלושה שבועות נעצרתי בשלב הקמת המדינה, בערך מיד אחרי שהבנו את חשיבות יקבי כרמל (כרמל מזרחי דאז), כיקב גדול וראשון שממשיך את פעילותו עד היום. שכחתי לציין שיקבי טפרברג אכן הוקמו לפני יקב כרמל אך הם לא השאירו חותם משמעותי מספיק ולכן לא נעסוק בהם.
לאחר הקמת מדינת ישראל קמו יקבים נוספים שנשארו איתנו עד היום. יינות אשקלון שהפכו ליקב סגל בהמשך, אליעז שהפכו ליקב בנימינה, פרידמן שנהפך לברקן ועוד נוספים.
באותם זמנים יקבים עסקו בעיקר בייצור יינות מתוקים לצורך שתייה מיידית של הקהל הרחב שחי במדינת הצנע או לצורכי קידוש של הציבור היהודי־דתי בארץ ובעולם. התהליך החל בכורמים שקיבלו תשלום עבור נפח של יבול ולאו דווקא על איכות, תסיסות פשוטות ליינות ואי־יישון היינות להמשך התפתחות.
במשך כמה עשרות שנים המצב נשמר ככה פחות או יותר עד שבתחילת שנות השבעים טייל בגולן פרופסור אמריקני שמתמחה באונולוגיה (ייצור ועשיית יין) ושמו קורנליוס או (Ough). או אמר לתושבי האזור שקיים ברמת הגולן טרואר מושלם לגידול תפוחים וענבים. בעקבות כך התאגדו שמונה קיבוצים ומושבים, נטעו את הכרמים הראשונים בשנת 1976 והקימו את יקבי רמת הגולן. היקב הביא טכנולוגיות חדשניות ואנשי מקצוע מארצות הברית עם ידע וניסיון של עולם יין חדש. בשונה מההתנהלות עד אז, יקבי רמת הגולן שילמו לכורמים אך ורק על פי איכות פרי ולא לפי הכמות. הבציר הראשון של היקב היה בשנת 1983 והיינות יצאו רשמית למכירה בתחילה רק בחו"ל.
מהיינות הראשונים שיוצרו היו ירדן סוביניון בלאן (לבן יבש) וירדן קברנה סוביניון. ב־1987 יין ירדן קברנה סוביניון, בציר 84', השתתף בתחרות IWSC באנגליה וחזר עם מדליית זהב. שנה לאחר מכן היין השתתף בתחרות דיקנטר – ממגזיני היין הנחשבים בעולם, וחזר עם מדליית זהב כפולה, כלומר הטוב ביותר בקטגוריה. הזכיות העלו את המודעות והרצון לנסות ליצור יינות איכות בישראל. יקבים חדשים קמו, יקבים ותיקים עברו שינויים ומהפכת האיכות החלה, עד שהגיעה למצב הנוכחי שבו מיוצרים בישראל כארבעים מיליון בקבוקים בשנה בכ־350 יקבים – מספר שגדל בהתמדה.
כמחווה ליקב וגם לשני היינות הנהדרים האלו אשמח להציג את שניהם כרגע. אלו קלאסיקות ששברו את תקרת הזכוכית בזכות עצמן, ולכן בואו ניהנה.
יקב רמת הגולן, ירדן, סוביניון בלאן
יין לבן יבש עם צבע זהבהב שמתיישן כשחלקו תוסס בחביות עץ לצורך ריכוך והוספת מורכבות. הארומטיות שלו גבוהה עם ניחוחות מתפרצים של פירות טרופיים כגון אננס, קיווי, גויאבה ומלון, לצד ארומות של לימון, משמש ותפוחים צהובים. היין בעל חומציות גבוהה, שרק מוציאה את המיטב מטעמי האננס והקיווי.
לבן יבש, 70 ש"ח
יקב רמת הגולן, ירדן, קברנה סוביניון
הקלאסיקה הישראלית המוכרת ביותר ככל הנראה. היין מתיישן כ־18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי שרק חלקן חדשות, וכל זאת לצורך העמקת טעמיו. יין בעל צבע אדום־סגול עמוק שהוא כמעט שחור, ועוצמות גבוהות בכל דבר כמעט. גוף מלא, ארומות כוחניות שנפתחות לאט, חומציות גבוהה וטאנין חזק מציגים יין בועט ומורכב. היין עם ניחוחות וטעמים של פטל שחור, שזיפים, שוקולד מריר, וניל, עץ אלון, פלפל שחור ואף מעט ירקרקות כשל אקליפטוס. כשהיין מתיישן מתפתחים בו טעמי הטבק, הפירות המיובשים והאדמה השחורה.
אדום יבש, 140 ש"ח
