כשהבמאי דיוויד ליץ' פרץ עם עמיתו צ'אד סטהלסקי ב־2014 כשחברו לביים את "ג'ון וויק" המשפיע. לשניהם היה עבר כפעלולנים ומתאמי סצנות פעולה והם תרגמו את ניסיונם העשיר ליצירת אקשן וירטואוזי ומורכב שהעלה את הרף בז'אנר. מאז ליץ' התגלה כפחות מוכשר מבין השניים. בעוד סטהלסקי המשיך לדחוף את סדרת ג'ון וויק לגבהים מלהיבים, כל סרטיו הבאים של ליץ' – "פצצה אטומית", "דדפול 2" ו"הובס ושואו" – התגלו כיציאות לא רעות אך גם לא מוצלחות מספיק. כעת מגיש ליטש את "רכבת הקליע" החדש וגם הפעם התוצאה אינה ממצה את הפוטנציאל.
בראד פיט הוא מחסל מקצועי ששמו ליידיבאג, שחוזר לעבוד לאחר הפסקה. הוא אמור לאתר מזוודת כסף ברכבת קליע שעושה את דרכה מטוקיו לקיוטו. אלא שעל הרכבת התאסף משום מה ערב רב של רוצחים שכירים שהקשרים ביניהם יתגלו תוך כדי תנועה, והבלגן מתחיל לחגוג.
זוכרים שאי אז בנייניטיז, לאחר "כלבי אשמורת" ו"ספרות זולה", כולם רצו לשחק אותה טרנטינו? רוב הניסיונות כשלו מלבד אחד, גאי ריצ'י, שהצליח לפתח סגנון משל עצמו. אז "רכבת קליע" מנסה להיות מין שעטנז צבעוני של טרנטינו וריצ'י, אבל התסריט של זאק אולקוויץ (על פי ספרו של קוטארו איסקה) מפספס את המטרה. זה מתחיל באוסף דמויות שאמורות להיות מגניבות אבל אף אחת מהן אינה באמת זכירה, ממשיך במקבץ דיאלוגים מתפלספים וארוכים מדי שנעדרים עוקץ ותכלית, ומסתיים בשלל משחקי זמן מתוחכמים שאמורים לחשוף כוונות ולשפוך אור על צירופי מקרים, אך רובם מתגלים כטרחניים ובחלק מהמקרים הם אף מיותרים לגמרי.
אם כאן היו מסתיימות הבעיות והאקשן היה מעיף לנו את הראש, ניחא. אלא שגם האקשן לא ממריא מספיק גבוה. ראשית, יש מעט מדי ממנו, במיוחד בחצי הראשון המרוח והאיטי. שנית, סצנות הקרב עצמן קצרות מדי, ומלבד סיקוונס הסיום הן גם דלות למדי. טכנית הן עשויות היטב, אבל רחוקות שנות אור מהבנייה המורכבת והיצירתית של כוריאוגרפיית הלחימה בג'ון וויק.
מי שבכל זאת מצליחים להזרים לסרט כריזמה נדרשת הם פיט, שמתנהל בקלילות קולית השמורה לכוכבים ברמתו, וארון טיילור־ג'ונסון ("קיק־אס", "גודזילה") שמרביץ חתיכת הופעה ואולי יצליח סוף־סוף להפוך לכוכב הוליוודי. יש גם כמה הופעות אורח קצרצרות ומפתיעות שיעלו חיוך על פניהם של הצופים מביני העניין.
כל אלו אינם מספיקים כדי להפוך את הסרט למשב הרוח הקיצי המרענן שהוא כל כך מתאמץ להיות, וייתכן שזהו מקור הבעיה. אם במקום הווייב הקליל היו היוצרים בוחרים ללכת עד הסוף עם אקשן רציני, אינטנסיבי ומיוזע, אולי התוצאה הסופית הייתה יותר רכבת קליע ופחות רכבת פרוורים. אז חברים, אם בא לכם לראות סרט של גאי ריצ'י עם בראד פיט, פשוט צפו שוב ב"סנאץ'"; ואם חשקה נפשכם בפסטיש פופ מסוגנן מלא באקשן מדמם על רקע יפני, בדיוק לשם כך נוצר "קיל ביל".
רכבת הקליע, ארה"ב 2022, במאי: דיוויד ליץ'. 126 דק'
