בפרשת דברים מופיע בפרק ב' פסוק כ"ג מקום מסתורי ששמו "כפתור": "וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתּוֹר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם". איפה נמצא כפתור? ומיהם הכפתורים היושבים שם? עד היום הייתם נאלצים לחפש בגוגל כדי למצוא את התשובה, ובשבת וחג כנראה לא הייתם מוצאים אותה, כי היא לא כתובה ברש"י. עם הערכה החדשה "תנ"ך למטייל" בהוצאת קורן, כבר לא תצטרכו לחכות למוצ"ש. בלב הערכה שני ספרים – תנ"ך ומדריך למטייל עם התנ"ך. לצד הטקסט התנ"כי מסומנות הפניות אינספור למקומות, צמחים, חיות ועוד, פרטי מידע שמופיעים בפרקים במדריך. למשל, במילה "כפתור" מסמן התנ"ך לפנות לפרק "ארצות ועמים במקרא" שבמדריך, בעמ' 477. שם מיד יתברר שכפתור הוא האי כרתים שבים התיכון, ותוכלו לקרוא הסבר מפורט לצד תמונה.
"הרעיון המקורי עסק בשביל ישראל", אומר יוזם "תנ"ך למטייל" הרב דוד אנסבכר, איש הוראה והדרכה שהקים וניהל את מערך התיירות של עיר דוד. "רציתי לחבר את ארון הספרים היהודי אל השביל, ומשם התגלגלתי לתנ"ך", הוא מספר. לדבריו, מאז שיבת ציון יש דרכים חדשות ללמוד את התנ"ך, יד ביד עם המחקר הארכיאולוגי, הבוטני והזואולוגי המקומי, שמאפשר לחבר את הכתוב הטקסט למציאות הריאלית המקומית. "למדתי בישיבת הר עציון ובמכללת הרצוג, שני מוסדות ששמים דגש מיוחד על התחדשות לימוד התנ"ך בארץ ישראל. לעומת ימי הגלות, היום כבר לא צריך לשער דברים – אנחנו פה".
עם החיבור המקומי, הוא אומר, הפסוקים תופסים חיות חדשה. "אנחנו מסוגלים לקרוא ולהבין את התנ"ך במילים שהוא נכתב בהן, ולעמוד באותם המקומות, והכול מתחבר לטקסטים עתיקים ולדמויות עתיקות, וכך אנחנו זוכים באפשרות לחוש את הלמות ליבו של הגיבור התנ"כי, את הפחד שלו ואת השמחה שלו. חזרנו לארץ, בנינו מדינה, השמות של היישובים שומרים את שמות המקומות של אז, וכך גם שמות הנחלים ושאר נקודות הציון – כאילו לא נעלמנו לאלפיים שנה. אנחנו מושיטים יד לדוד, לשאול וליונתן והולכים איתם בשבילים".
אנסבכר מצא שותפים מתאימים ליישום החזון. "בראשית היה הרעיון. התנ"ך הישראלי הראשון הוא תנ"ך קורן, עם סידור פרשיות חדש וגופן חדש, אבל חוץ מההיבט הגרפי כמעט לא היה בו חידוש כספר ארץ־ישראלי", אומר אנסבכר. "חשבתי שאם נצליח לשלב בין הפרקטיקה המדעית־ריאלית לטקסט העתיק זה יהיה נפלא. הלכתי להוצאת קורן ולמו"ל יהושע מילר. הוא אמר מיד שזה מדהים ומתאים לאג'נדה שלהם – לעשות משהו קצר, קולע, זמין לאדם בשטח או למי שקורא בפרשת השבוע, שמיד ימצא את הכול בהישג יד.
"כשישבנו וחשבנו על היצירה הבנו שהיא דורשת תקציב גדול. הוא אמר שאם אגייס את הסכום, נעשה את זה. בשלב מסוים הוא התקשר ואמר שנעשה לנו נס. נכנס אליו אדם שסיפר שאביו, יגאל וייס, היה ממקימי הפלי"ם (הזרוע הצבאית הימית של הפלמ"ח, א"ש), והוא מבקש לתרום לפרויקט לזכרו. מילר הציע כמה רעיונות שהוא פחות אהב, ואז זרק לעברו את הרעיון שלי. האיש נדלק ואמר: הגרסה בעברית ובאנגלית עליי".
הפרויקט נמשך כמעט עשר שנים. "העורכת האחראית, נחמה בן־אדרת, שהייתה מדהימה בידע ובהבנה שלה כיצד להתחבר לחזון, יחד עם ד"ר אייל מירון ואני, יצרנו מתווה למיזם: אילו נושאים יהיו בו, היחס בין התנ"ך למדריך, תיק הנשיאה, המפה – הרבה חשיבה תכנונית על האדריכלות של המוצר. ואז גייסנו צוות כותבים, במטרה שכל אחד מהם יהיה המומחה הכי גדול בתחומו".
המדריך מחולק לשמונה פרקים, שיוצרים יחד מאגר ידע עצום על אלפי מילים שכתובות בתנ"ך ושעשויות להיות עלומות או נטולות הקשר. התחומים שבחרו הרב אנסבכר והצוות הם "הארץ", "הצמחים", בעלי החיים", "מקומות", "ארצות ועמים", "ממצאים מתקופת המקרא", "מפות המקרא" ו"מסלולי טיול עם המקרא". כל אחד מהכותבים, הוא מספר, התבקש לעבור על התנ"ך כולו וללקט את כל המושגים הקשורים לתחום שלו. "אם מושג חוזר על עצמו, הוא היה צריך לסמן איפה. ככה נוצר אינדקס שאישרנו, ואז הנחינו אותם כמה מילים לכתוב על כל מושג, ויצרנו סדרת קבצים, אחד לכל מומחה, והקבצים התעבו אט־אט. לאחר מכן עשינו עריכה, עיצוב לשוני וגרפי, עיצוב לשוניות ובכלל הרבה מאוד עבודת גימור. לרשותנו עמדה גם חבורה מייעצת של אנשי מקצוע".
מאמץ רב וממושך. היו רגעים שנשברת?
"היו הרבה קשיים שהיה אפשר להישבר בהם, כולל ההדפסה בסין, העיצוב של התיק והייצור שלו, היבוא וכמובן הקורונה שנחתה באמצע. כל מה שהיה יכול להשתבש השתבש. בשלב מסוים היה נראה שההערכה התקציבית לא עומדת בתכנון המוקדם, ולא היה ברור איך ממשיכים הלאה. הכול הסתדר בסוף, ברוך השם, אבל זה היה רגע לא קל. היו גם הרבה מחלוקות מקצועיות, אנשים שלא אהבו ערכים מסוימים ופרשו, וכדומה".
כשעוברים על הספר רואים שהערכים לא עוסקים דווקא בארץ ישראל.
"כל אתר מקראי נמצא פה, ומרביתם כן בארץ ישראל, כמובן בגרסתה הרחבה והגדולה. יש גם מושגים או דברים שקשה לזהותם היום, כמו בעלי חיים שלא קיימים או צמחים שלא שרדו. התלבטנו לגבי מסלולי טיולים, האם לכתוב גם כאלה שאינם במקומות שבשליטת המדינה, ובסופו של דבר החלטנו להכליל גם את עבר הירדן עם ארבעה מסלולים וכן מסלולים בסיני".
מי קהל היעד של הערכה?
"קראנו לה 'תנ"ך למטייל', ואנחנו מקווים שמורי דרך, מורי של"ח וטיילנים מקצועיים יקחו אותה איתם, אבל לפי התגובות גם אנשים שלומדים בביתם את פרשת השבוע פותחים את המדריך ומעיינים. זו ממש פרשנות חדשה. אתה רואה מושג, ומיד מצליח להבין במהירות ובפשטות במה מדובר. יש אנשים שפשוט קוראים את הספר, ממושג למושג. הרבה מושגים היו עלומים גם לפרשנים הגדולים כמו רש"י ורמב"ן כי לא היה אז הידע והמחקר שיש היום, אז זה ספר שגם משלים את הפרשנות הזו".
היום הכול עובר לאינטרנט, ואתם הוצאתם שני ספרים מודפסים.
"אכן, והתלבטנו רבות בנושא. הוצאת קורן היא הוצאת ספרים, והתנ"ך שלה הוא מותג חזק. יש משהו בלהחזיק את הספר המסורתי וללמוד מתוכו. אפליקציה בוא תבוא, ואני צופה שלא רחוק היום שזה יקרה בו, אבל בהחלט התחלנו בגרסה המודפסת, ויש בכך אמירה. הדיגיטל יהיה מבוסס מקום, כלומר תהיה בנקודה מסוימת ולפי ה־GPS תוכל לקבל את כל המידע עליה".
הרב אנסבכר, 55, גר בשכונת מקור חיים בירושלים ומשמש כרב קהילה. שנים רבות עסק בחינוך, והיה עמית במכון מנדל במשך שנתיים. שם הוא כתב את "מסע ישראלי מבראשית" וחקר את התופעה הראשונית יחסית אז – מעבר מטיול שנתי למסע חינוכי. בעיר דוד הוא בנה את התוכניות "מסע הביתה" לסגל הזוטר של הצבא, ו"מעורב ירושלמי" לתלמידי התיכון. אחרי שמונה שנים בעיר דוד הוא הקים את חברת "אוצרות" שמייעצת לגופים בארץ בנושאים של חיבור בין תוכן ושטח.
המהדורה הראשונה של "תנ"ך למטייל", מספר אנסבכר, נחטפה בידי צה"ל. בצבא קנו אותה בתור תשורה לקצינים מצטיינים ולמצטייני קורסים. "צה"ל רואה ערך בכך שללוחמים שלנו יהיה ידע על המקומות שהם נמצאים בהם, שלא מדובר רק בהגנה על הכאן והעכשיו אלא בשורשים ומשמעות. שחיילים לא רק יושבעו על התנ"ך, אלא שהוא גם יהפוך להיות ריאלי, מחובר למציאות ולחיים שלהם. גם ארגון רבני צהר קנה לכל המתנדבים שלו ערכות. הם לא ממש טיילנים והתגובות משם מדהימות.
"הקהל המיידי הבא הוא מקצועי, כלומר מורי דרך, טיילנים מקצועיים, תלמידי החוג למקרא, אנשים שעוסקים בחקר המקרא, חובבי תנ"ך ועוד. זהו המעגל הראשון, אבל אנחנו רואים התעניינות גדולה של אנשים פרטיים שרוצים את הערכה הזו לעצמם או למתנות למחנכים בסיום שנה או מתנות לבר מצווה. זה מוצר שהוא אמירה. גם אם לא תפתח אותו בכל יום, בסוף זו מהדורה של התנ"ך שאי אפשר היה לייצר בתקופות אחרות. זה הבשיל וקרה עכשיו, כי קרה בארץ הזו משהו".
אמרת שהערכה מודפסת בסין – קצת אירוני, בתנ"ך שכולו חיבור לארץ ישראל.
"המחיר של הערכה כבר עכשיו לא זול, כ־350 שקל, וכדי להוזיל אותו עד כמה שאפשר ההוצאה מחויבת בכל מיני דברים. נכון שיש בזה משהו אירוני, אבל בוא נזכור שהתנ"ך עצמו ניבא במידה מסוימת שזה יקרה, כלומר שהגויים ישרתו את ישראל ויעשו לנו את העבודה, או לפחות חלק ממנה. התנ"ך הוא ספר שהוא יצירה יהודית שניתנה לעולם כולו. עובדה שזהו הספר הנפוץ בעולם שנמצא בהמון בתים, לא רק של יהודים, ונוכח בכל יצירה בתרבות המערב, בספרות ובשירה".
מה לגבי המהדורה האנגלית?
"עוד לא הודפסה. היא תהיה ארוכה יותר, והיא בדרך".
אתם מכוונים לקהל אוונגליסטי?
"זהו בהחלט קהל יעד גדול מבחינה עסקית. הוא פחות חשוב לנו ערכית, ועובדה שהתחלנו בעברית, אבל אין לנו ספק שהתנ"ך הזה יעוף בקרב הקבוצות האוונגליות, וכמובן קהל יהודי גדול בתפוצות שיעדיף את הספר באנגלית. אני מאמין שאנגלית לא תהיה סוף פסוק, יש גם אוונגליסטים שמדברים בשפות אחרות".
