למרות הפופולריות הגדולה של "הטורף" האדיר מ־1987 עם ארנולד שוורצנגר, זיכיון הטורף לא הצליח מעולם להמריא. ואם לא הספיק שמגוון המשכוניו דשדשו בבינוניות, ב־2018 הגיע "הטורף" האחרון והאיום שניסה לפתח את הזיכיון ובמקום זאת נראה היה שקבר אותו סופית. לכן, כה הופתענו לשמוע שדיסני פלוס משחררים סרט חדש בזיכיון בשם "טרף". למה לעזאזל לנסות בכלל שוב? מתברר שיש לכך סיבה מצוינת.
ראשית, נא לא להתבלבל עם סרט אחר בשם "טרף" שרץ כעת על המסכים ובו אידריס אלבה מסתבך עם אריה באפריקה. הסרט ההוא נקרא במקור "Beast" וצריך לתלות את המתרגם שבחר לקרא לו "טרף" בדיוק בשבוע שעולה סרט נוסף ששמו הוא אשכרה טרף ("Prey" בלעז). אז בסיום "הטורף 2" הגיע הגיבור לחללית של החייזר ומצא שם אקדח עתיק מ־1715. אנו מבינים שהחייזרים הרצחניים כבר ביקרו בכדור הארץ בעבר הרחוק. הפרט הזה הוא נקודת המוצא לסרט החדש שלוקח אותנו אל מרחבי הטבע הבתולי של צפון אמריקה ב־1719. גיבורת הסרט היא נארו, נערה אינדיאנית משבט הקומאנצ'י שמנסה להוכיח את יכולותיה כציידת. היא היחידה שמזהה את נוכחותו של טורף־על חדש ומסתורי, משהו שלא מהעולם הזה.
לומר שטרף הוא הסרט הטוב ביותר בזיכיון מאז ארני לא יעשה עמו צדק, כי כאמור, הרף לא ממש גבוה. אז נסכם כך: טרף הוא סרט פנטסטי שמצליח לקחת את כל נקודות החוזק של הזיכיון ולמקסם להן את הצורה.
צריך להכיר בעובדות – הטורף האנטגוניסט הוא חייזר מפחיד שלא מדבר ולא עושה דבר מלבד להרוג, וכל ניסיון לכפות על הדמות החד־ממדית הזו מורכבות נידון לכישלון. הבמאי דן טרכטנברג, שכבר הפגין ברק בטיפול מינימליסטי ב"דרך קלוברפילד 10" המצוין, מבין זאת היטב ומעמיד סרט רזה ומדויק בן תשעים דקות שלא מחפש הרבה מעבר לקרב השרירים והמוחות בין שני הציידים שלו.
נקודת חוזק נוספת היא מוטיב האנדרדוג שהפעם באמת הולך הכי רחוק שניתן – אם ארסנל הנשק והשרירים של שוורצנגר בקושי היה מספיק, איזה סיכוי יש לאינדיאנית צעירה חמושה בגרזן ובכלב נאמן? ובכן, מתברר שלא רע בכלל. טרף יושב כולו על כתפיה של השחקנית ממוצא אינדיאני אמבר מידת'נדר, והיא פשוט כבירה. היא מעבירה באופן משכנע את חולשותיה כמו גם את כישרונותיה – זריזות, עורמה ונחישות, וסיפור ההתפתחות שלה כאישה ציידת בעולם הגברי מוסיף רובד דק נוסף שמחזק את האהדה שלנו כלפיה.
דבר אחד שבכל זאת צורם מעט הוא יכולות הלחימה של האינדיאנים שמזכירות קצת יותר מדי אומנויות לחימה שלא ממש היו בחזקתם, אבל אלו זוטות. הבימוי החכם של טרכטנברג, הצילום המוקפד והמרהיב והדגש על ריאליזם נוסח "האיש שנולד מחדש", עוזרים לשאוב את הצופים לעולם ההתרחשות הפראי, האלים והמדמם ולרתום אותם לגמרי למסעה של הגיבורה. טרף המעולה יחזיק אתכם לכל אורכו על קצה הכיסא, ורק מבאס שמדובר בזה שבסלון ולא במושב באולם הקולנוע.
טרף ארה"ב 2022, במאי: דן טרכטנברג, 99 דק'
