הקומיקס "סנדמן" מאת הסופר היהודי־אנגלי ניל גיימן היה הצלחה עצומה כשראה אור לראשונה בשנת 1989. גיימן יצר עולם מוטרף ומוזר שהצליח לשלהב את דמיונם של מיליוני קוראי קומיקס ברחבי הגלובוס וסיפק לו תהילה והערכה עולמית. לשמחתם של המעריצים, נטפליקס החליטה לשפוך כמה מיליונים טובים, לגייס את הקרם דה לה קרם של תסריטאי הוליווד, כשבראשם גיימן עצמו, ולהפיק את העיבוד הטלוויזיוני הכל כך מתבקש לסדרת הקומיקס המשובחת הזו.
סנדמן מגוללת את סיפורו של מורפיאוס, אדון החלומות (טום סטארידג'), שנכלא בטעות על ידי מכשף מטורלל למשך מאה שנה בתא זכוכית עגלגל. כשמורפיאוס נפקד, ממלכת החלומות שלו מתפוררת, אנשים נרדמים לבלי קום ופריטים שהיו בחזקתו מגיעים אל דמויות מפוקפקות ברחבי העולם ואף לגיהינום. לאחר שהוא מצליח להשתחרר, יוצא מורפיאוס למסע לשיקום הממלכה שלו.
סנדמן הוא אחד העיבודים הטובים יותר שנראו במחוזותינו לקומיקס מצליח. הסדרה נאמנה כמעט עד סופה ליצירה המקורית ולמרות שכתובים ושינויים סטייל החלפת המין של ג'ון קונסטנטין המושמץ, שהפך לג'ואנה, תחת עינו הפקוחה של גיימן, היא מצליחה להגשים עולם שלם של מראות, יצורים ושאר ירקות במלאכת מחשבת ובביצוע מעורר הערצה. כל פריים בסדרה מצדיק את ההון שנשפך עליה, כך שמעריציה מעולם לא יכלו להיות מסופקים יותר מבחינה ויזואלית. סטארידג' מגלם את מורפיאוס בפרצוף מיוסר ובמראה "אימו", שלעיתים נראה מוגזם, אבל אפשר לוותר לבחור – בכל זאת, לא קל להיות כלוא בתא למשך מאה שנים, והוא עושה זאת בצורה טובה ומשכנעת.
אז מה חזק יותר מחלום או תקווה? מה מחזיק אותנו בחיים וגורם לנו לקום כל יום לעבודה המתישה אם לא החלומות שלנו והתקוות שלנו? בשאלות אלה ועוד סנדמן מנסה לדון. לפעמים זה עובר ולפעמים זה טרחני. לצד המסע הראשי של סנדמן, מתרחשים אירועים נוספים שמשפיעים על העלילה. במרכזם, לרוב, עומד סיוט סורר שנוצר על ידי מורפיאוס עצמו בשם הקורינתי (בויד הולברוק) שנראה כמי שעלול להפיל את מורפיאוס מכיסאו, במה שנראה כהבטחה לקרב מהחלומות. אפשר גם לציין את משחקו הנהדר של דיוויד ת'יוליס בתור ג'ון די, השואף לעולם ללא שקרים וגורם רק הרס וחורבן.
אז מה הבעיה בסנדמן? הסדרה מתחלקת לשני חצאים לא שווים. החצי הראשון נפתח בפול גז וזה עומד לה לרועץ. אנחנו עדים לעולמו המתפרק של מורפיאוס ומלווים אותו במסעו להשיג בחזרה את הפריטים שהוא צריך כדי להשיב את כוחו. המסע הזה נגמר מהר מדי, כמו סיבוב על מתקן בלונה פארק, ועל אף שהוא מגיע לשיאו בפרק מושלם, מרגע זה ואילך מתרחש שינוי ניכר והעלילה משנה כיוון לחלוטין. החצי השני לא רע אך הוא סובל לעיתים מהתפזרות ומחוסר אחידות. מוטב היה לו היוצרים היו מושכים את קו העלילה הראשון והמרתק יותר, המבוסס על הכרך הראשון של הקומיקס, ששמו "אקדמות ונעימות ליליות".
בכל זאת, במבחן התוצאה נטפליקס מציעה סדרה מהוקצעת, מתוסרטת בצורה מדויקת, שבה כל חלקיה הלא שווים מתחברים באופן מרשים. אדפטציות שונות נופלות ברוב המקרים מהיצירות המקוריות שהן מבוססות עליהן, אך נראה שהפעם מקבלי ההחלטות של ענקית הסטרימינג עשו את כל הבחירות הנכונות בכל מה שנוגע להפקה ולהשקעה בסנדמן. למעריצים ולסתם צופים רנדומליים נותר רק לקוות שהקו הזה יישמר והסדרה רק תלך ותשתפר. צפייה בסנדמן היא צפייה "בטוחה" שתגרום לכם הנאה צרופה ומשתלמת, גם אם לא תמיד אחידה.
סנדמן, נטפליקס
