"סליחה, אתה רוצה אולי לשאת את ארון הקבורה?" בשאלה זו נפתח הביקור שלי במופע "מי רצח את ארלוזורוב? המחזמר", יצירתם של יוליה גיניס ורז וינר. מהר מאוד מצאתי את עצמי, ביחד עם שלושה מתנדבים נוספים, אוחז בארונו של ראש המחלקה המדינית המנוח של הסוכנות, המגולם על ידי בובה מקושטת, עוקב אחרי האלמנה הטרייה סביב המזרקה העגולה הניצבת מול בית העיר בכיכר ביאליק בתל־אביב.
המסגרת העלילתית שבה מתקיימת ההצגה הייחודית היא סט הפקה לסרט שנעשה בעקבות הרצח. אני ושאר נושאי הארון לא היינו היחידים שהוזמנו לקחת חלק קטן במופע. צופים מסוימים לוהקו כמניחי זרים, אחרים עברו הכשרה כוריאוגרפית קלה והשתלבו כרקדנים. למעשה כל המבקרים מוגדרים כניצבים בסרט, ומוזמנים לשוטט על ה"סט הקולנועי" שהוא בית העיר על שלוש קומותיו, השייך לעיריית תל־אביב, ובחדריו מופיעים השחקנים בסצנות שונות, בניצוחה של הבימאית הבדיונית תמרה ברנק בקולה.
המסגרת העלילתית הזו חכמה ועובדת. קולה של הבמאית המבדרת בפני עצמה, שהופכת לדמות דומיננטית בלי שאנחנו רואים אותה בכלל, מאפשר התמצאות לקהל שלא בהכרח רגיל לחפש את המופיעים. השימוש ב"טייקים" נוספים שבהם שחקני ההצגה שבים ומציגים את אותה הסצנה, מאפשר לקהל לא להחמיץ שום תמונה בימתית שמתרחשת בחלקים שונים של הבניין, מה שעוזר מאוד לסובלים מפומו.
התמונה המרשימה ביותר התרחשה לדעתי מחוץ לבניין עם תחילת המופע, עם הצגתם של נאומים שנישאו במציאות זמן קצר אחרי הרצח. ההתחלה הזאת עזרה להעביר את הלך הרוח של היישוב בתקופה ההיא, למקם את הכוחות השונים שפעלו אז ולהבליט את הרגשות שגאו בעקבות האסון.
בתוך המבנה הבהירות הזו התבלגנה, תמונת חקירת המשטרה הייתה מעניינת ומבדרת ובלטו בה לטובה השחקנים אורי לבנון, דנה פורר ודני ברוסובני. גם רותם כהן בתפקיד המאפר שמעטר את הצופים בצעיפי נוצות ובכובעים תוך שהוא מספק להם רכילות עדכנית ורלוונטית מ־1933 היה תוספת מוצלחת. עם זאת שאר הקטעים נראו כמשתמשים בסיפור ההיסטורי כאילן גדול להיתלות בו, ולא באמת האירו אותו באור חדש או יצרו אמירה משמעותית בקשר אליו. בסופו של דבר מדובר בערב מבדר ומהנה אך לא משמעותי מצד אחד, ושלא מצליח להיות חוויה יוצאת דופן באמת מצד שני. בכל זאת, כיף שיוזמות כאלו, שחורגות בהיקפן ובשאפתנות שלהן מהממדים הצנועים בדרך כלל של תיאטרון הפרינג', יוצאות לפועל ומגוונות את נוף התיאטרון הישראלי.
על מילות שירי המחזמר אחראים רז וינר ושחף יפהר שגם הלחין. הם עשו עבודה טובה, שכן בשעת כתיבת מילים אלו, שלושה ימים אחרי הצפייה, עוד מזמזמות בראשי בלחן דרמטי המילים "מי רצח? מי רצח? את ארלוזורוב?"
מי רצח את ארלוזורוב? המחזמר, תיאטרון מסתורין ובית העיר. המופעים הקרובים: 13.6, 20.6
