העזיבה של מסי את הקבוצה הקטלונית נחשבה לטרגדיה, ובחירתו לעבור לקבוצה של נציגי המשטר הקטארי, הובילה לגל ביקורת כלפיו
על אף כל זה, כשלה שוב הקבוצה בליגת האלופות כששוב הודחה בידי ריאל מדריד בשמינית הגמר. בנוסף, סן ז'רמן הפסידה את הגביע ואת הסופר־קאפ הצרפתי והצליחה לשמור רק על תואר האליפות בצרפת.
דווקא השנה נראה שקורה משהו חדש באימפריית הכוכבים. שחקן העבר כריסטוף גאלטייה מונה למאמן הקבוצה עמוסת הכוכבים והאגו. זה אולי אחד התפקידים הקשים בכדורגל העולמי אבל הוא כנראה עושה משהו נכון כי מתחילת העונה החבר'ה של סן־ז'רמן פשוט דורסים קבוצות בתצוגות מרשימות. אחד הניצחונות היפים התרחש אצלנו בסוף יולי, אז הם הביסו באצטדיון בלומפילד שהיה מלא מפה לפה 4-0 את נאנט במסגרת הסופר קאפ הצרפתי.
בסופו של דבר, גם העונה הנוכחית של סן־ז'רמן תקום ותיפול על היכולת המקצועית ועל החיבור בין הכוכבים הגדולים בקבוצה: מסי, ניימאר ואמפבה. הבעיה היא שהיכולת הלא עקבית שלהם לקיים מערכת יחסים טובה ומפרגנת היא זו שצריכה להוביל את הצרפתים להגשמת המטרה הגדולה. הנה לפניכם סיפורם של שלושת הפנומנים הללו.
סיבוב אחרון
אין ספק בכלל שהברזילאי ניימאר דה סילבה סנטוס ז'וניור, הקיצוני בן ה־30 של הצרפתים, הוא גאון כדורגל עם יכולת טכנית נהדרת, שליטה אבסולטית בכדור, זריזות ושימוש בתרגילים ייחודיים. לניימאר גם יכולת כיבוש גבוהה, שהניבה עד כה 349 שערים בקבוצות ששיחק בהן ו־71 במדי נבחרת ברזיל, שממקם אותו שני בהיסטוריה רק אחרי פלה האגדי, בנוסף לרשימת תארים, אישיים וקבוצתיים, בלתי נגמרת.
מדובר בכישרון שסומן בגיל צעיר מאוד שחי שנים תחת ציפיות אדירות וכבר מגיל 13 משחק ברמות הגבוהות ביותר ומתמודד עם לחץ אדיר, שנראה שהחל להשפיע עליו בעונות האחרונות. ניימאר, כמו כל שחקן ברזילאי אחר חייב לפני הכול להיות שמח כדי להציג את הכישרון יוצא הדופן שלו, ובשנים האחרונות היה נדמה שהוא מאבד את החיוך, מתנהל באופן פחות מקצועי, מתמקד יותר בהצגות מיותרות על המגרש, מרבה להיפצע ובעיקר משחק פחות טוב. המצב החמיר עד כדי כך שהדיבורים על כך שהצרפתים צפויים לשחרר אותו הפכו גלויים וקולניים בקיץ האחרון.
ניימאר, שנולד בסאו־פאולו, הצטרף לקבוצת הילדים של סנטוס בגיל 11. הוא הפך במהרה לאחד הכישרונות הגדולים בקבוצה וכבר במרץ, 2009, כשהוא בן 17 בלבד, ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת. את שער הבכורה כבש כעבור שבוע ובמהרה הפך לחלוץ המוביל של הליגה הברזילאית, כשברקע כבר משווים אותו לאגדות עבר גדולות. ב־2010 הוביל הפלא את סנטוס לאליפות ונבחר לשחקן המצטיין של העונה. המאמן דונגה בחר לא להזמין אותו למשחקי גביע העולם באותה שנה בדרום אפריקה, בשל גילו הצעיר ולמרות הפצרות כוכבי הנבחרת. כשהוא צורף למדים הלאומיים הוא הפך במהרה לכוכב גם שם, כשהוא מוביל את ברזיל לזכייה בקופה אמריקה ב־2011.
ב־2013 הצטרף לברצלונה ושנה לאחר מכן היה חלק מקבוצת ההתקפה הטובות בכל הזמנים, לצד מסי ולואיס סוארס. השלושה כבשו יחד 122 שערים, כשהוא עצמו תורם 39 בכל המסגרות, בעונה שהסתיימה בטרבל מפואר עם זכייה בליגת האלופות, אליפות ספרד והגביע. הוא המשיך להצטיין גם בשנתיים לאחר מכן, אבל כנראה הרצון שלו להפוך לכינור ראשון בקבוצה בכירה על אף שהוא נחשב לחבר קרוב של מסי, הוביל אותו לערוק למיליארדרים של צרפת.
לניימאר יש בן אחד, מבת זוגו לשעבר קרולינה דאנטס, והוא מגדיר עצמו כנוצרי אדוק שתורם מעשר לכנסייה. במקביל לקריירת הכדורגל הוא הפך גם לאייקון אופנה, שמגלגל עשרות מיליוני דולרים בשנה מחסויות. לאורך השנים הוא נאלץ להתמודד גם עם לא מעט פציעות ושמועות על חיים לא ספורטיביים, אבל כל עוד הצליח לחזור ולספק את הסחורה על המגרש, השמועות נשארו בעוצמת קול נמוכה. לפני שנתיים העניין עלה לכותרות כאשר בריאיון לעיתון הצרפתי ל'אקיפ סיפר הברזילאי על תחושת שחיקה ושובע, וסימן את גביע העולם בקטאר כטורניר שבסיומו יפרוש מהמדים הלאומיים. מסרים שונים של שחקני ברזיל ברשתות החברתיות רמזו שהוא מתמודד עם קשיים נפשיים, ושגם על המגרש הוא נראה לפרקים כצל של עצמו. ניימאר, שהפך לכוכב הבלתי מעורער של הברזילאים, לא הצליח עד כה להוביל אותם לזכייה בגביע העולם – תואר חובה לכל מי שרוצה להיזכר כאגדה לכל ימי חייו. גם הקהל בפריז החל לאבד את האמון בשחקן ואף שרק לו בוז מספר פעמים, בעיקר בשל הניסיונות שלו לחזור לברצלונה לפני שחתם על הארכת חוזה עד 2025.
אמפבה מהיר בצורה יוצאת דופן. במשחק מול ליון, באחת ההתקפות, קבע הג'י־פי־אס, שהוא רץ במהירות של קרוב ל־37 ק"מ בשעה, קצב של שיא עולם ב־100 מטרים
עם כל זה, מתחילת העונה אפשר לראות ניימאר אחר – רעב, חרוץ ומחויב מאוד. אולי זו ההבנה שאם לא יתעורר יאבד את מקומו, וסביר יותר – המוטיבציה האדירה שלו להגיע בשיא הכושר למשחקיה של ברזיל בגביע העולם בקטאר, בנובמבר הקרוב. ניימאר, שכבש בעונה שעברה 13 שערי ליגה בלבד, כבש בחמש ההופעות העונה כבר 7 ונראה שהוא מגיע למפגש מול חיפה חד ורעב מתמיד.
הפרעוש בפעולה
"הגעתי לפה בגיל 13 וקשה לי מאוד להאמין שאני אמור לעזוב את הבית שלי ב־21 השנים האחרונות, זה לא משהו שרציתי שיקרה וזה הרגע הקשה בחיי. הגעתי לפה כילד ועכשיו אני עוזב עם משפחה וילדים. נתתי את הכול עבור החולצה הזאת, קרו לנו פה כל כך הרבה דברים טובים יחד ואני מכיר באהבה הגדולה שקיבלתי מהמועדון והאוהדים", כך בדמעות נפרד ליאונל מסי בתחילת אוגוסט 2021, ממועדון ברצלונה שבו הפך לאחד הכדורגלנים האהובים והגדולים בכל הזמנים.
למסי רזומה יוצא דופן עם 474 שערים ב־520 הופעות בקבוצה הבוגרת וזכייה בעשרות תארים, במדי ברצלונה ונבחרת ארגנטינה. בין השאר הוא זכה בארבעה תוארי ליגת האלופות, 10 אליפויות ספרד ותואר הקופה אמריקה ב־2021. במקביל, שבר הגאון שמכונה "הפרעוש" אינסוף שיאים אישיים, בראשם שבע זכיות בכדור הזהב של פיפ"א.
התנהלות מקצועית וכלכלית קלוקלת של ראשי המועדון הובילה את ברצלונה למצב פיננסי רעוע, ואף שמסי הסכים לוותר על 50 אחוז משכרו, העדיפו לבסוף הצדדים להפריד כוחות.
סיפור האגדה של מסי סופר פעמים רבות. כבר מגיל צעיר נדבק הכדור לרגל שלו, ולאחר שלאמו נמאס שהוא מסתובב לה כל היום בין הרגליים ומסכן את החפצים בבית, היא ביקשה מסבתו שתרשום אותו לקבוצת הכדורגל המקומית. הסבתא נתקלה במאמן שטען שהדבר אינו אפשרי בשל ממדיו הקטנים של הנכד. ההתעקשות שלה הובילה את המאמן לתת לו הזדמנות ואחרי שהוא ראה במו עיניו את הפלא הצעיר, התנצל וקיבל אותו רשמית לקבוצת הילדים של ה"ניואלס אולד בויז". בגיל 13 נאלץ מסי לעבור טיפול יקר בהורמון גדילה, ולאחר שהקבוצה הארגנטינית סירבה לממן אותו, הוא הגיע למבחנים באקדמיה בברצלונה, שבסיומם הציע המועדון לקחת על עצמו את הנושא הרפואי, והעביר את המשפחה כולה לברצלונה והשאר היסטוריה.
העזיבה שלו את הקבוצה הקטלונית נחשבה לטרגדיה ספורטיבית לא פשוטה לאוהדיו הרבים, ובחירתו לעבור דווקא לקבוצה של נציגי המשטר הקטארי, הובילה לגל ביקורת כלפיו ולתקופה לא פשוטה עבורו. למרות שעל המגרש הוא נראה לאורך השנים כקוסם בלתי ניתן לעצירה, בפועל ההתאקלמות של מסי ושל משפחתו בפריז הייתה ארוכה ולא פשוטה, מה שהתבטא בעונת בכורה פושרת, אותה הוא סיים עם 11 שערים ב־34 הופעות – יבול דל מאוד עבור מי שהרגיל אותנו למספרים לא הגיוניים.
על מסי, בדיוק כמו ניימאר, רובץ עול כבד על הכתפיים בדמות הציפייה ממנו להוביל את הנבחרת הלאומית לזכייה בגביע העולם, במה שיציב אותו סופית באותה מדרגה כמו דייגו מראדונה. בניגוד לניימאר, מסי היה קרוב מאוד להשלמת המשימה. הוא הוביל את הארגנטינים לגמר ב־2014, למרות שלא כבש בשלבי הנוק־אאוט, שם נוצחו בהארכה 0:1 בידי נבחרת גרמניה. ב־2018 הגיעה הנבחרת לאחר קמפיין מוקדמות חלש מאוד. היא לא הרשימה בבית המוקדם והודחה כבר בשמינית הגמר, 4:3 בידי הצרפתים, שהמשיכו לזכייה בתואר העולמי. לאחר סדרת כישלונות נוספת, הצליח ביולי שנה שעברה להוביל סופסוף את ארגנטינה להישג, לאחר שזכה עימה בקופה אמריקה, התואר הראשון של האלביסטה מאז 1993.
בדומה לניימאר, פתיחת העונה הנוכחית נראית שונה לחלוטין, כשהוא מזכיר על המגרש את מסי הישן והטוב שכולנו אוהבים. נראה שמסי מרגיש נוח יותר בקבוצה החדשה שלו, גם עבורו גביע העולם המתקרב הוא משימה חשובה שדורשת ממנו להיות בכושר שיא. יכול להיות שמדובר רק בשמועות, אבל יש טענות שמסי ישוב לסיים את הקריירה בברצלונה אהובתו, בסיום העונה הנוכחית. מה שבטוח הוא שבחיפה יצטרכו לשים לב טוב־טוב לגאון שחזר ליהנות מכדורגל.
חידת אמפבה
קיליאן אמבפה הדהים את עולם הכדורגל כולו במאי האחרון לאחר שבחר להישאר בקבוצה הצרפתית. במשך שנים הכישרון הצעיר דיבר על כך שחלומו הגדול הוא לשחק בריאל מדריד בליגה הספרדית ושהוא מעדיף חוויות על כסף. אמפבה ביקש לעבור לבלאנקוס, שכבר לפני שנתיים הציעו תמורתו סכומי עתק וסורב. הוא החליט בכל זאת לא להאריך את החוזה בצרפת כדי לעבור בקיץ, ללא תמורה. נשיא הקבוצה הצרפתית, איש העסקים הקטארי נאסר אל־ח'ליפי ממש לא הסכים לשמוע על העניין כיוון שרצה שסן־ז'רמן תגיע לגביע העולם כששלושה מהשחקנים המובילים בעולם הם הפנים שלה. רצה והצליח.
ב־22 במאי הודיע אמבפה שזנח את החלום הספרדי והאריך חוזה לשלוש שנים בצרפת תמורת 50 מיליון אירו לעונה, חוזה דומה לזה שהוא קיבל בספרד. זאת בנוסף למענק חתימה המוערך בין 100 ל־150 מיליון אירו נוספים ואפשרות השפעה על החתמה עתידית של שחקנים במועדון. לאכזבת רבים מאוהדי הכדורגל הניטרליים, בחר אמבפה להישאר בליגה בינונית בקבוצה עם הנהלה מפוקפקת תמורת סכום שיסדר כלכלית גם את ניניו.
קיליאן אמבפה נולד בפריז וגדל בעיירה בונדי, הממוקמת 10 קילומטרים מהבירה, לאב צרפתי ממוצא קמרוני, שהיה מאמן כדורגל בעברו, ולאם צרפתייה ממוצא אלג'ירי, שחקנית כדוריד בעברה. יש לו אח צעיר, אית'ן, שבגיל 15 כבר נחשב לכישרון הגדול הבא של המשפחה.
אמבפה החל לשחק במחלקת הנוער של AS בונדי ובגיל 15 עבר למחלקת הנוער של מונקו, מהליגה הצרפתית הבכירה. שנתיים לאחר מכן כבר רשם הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת ונבחר בסיום עונת 2017 לתגלית העונה. באוגוסט של אותה שנה הושאל לסן־ז'רמן ובסיום העונה נרכש תמורת 180 מיליון אירו, מה שהפך אותו לשחקן השני היקר בהיסטוריה.
אמפבה ניחן ביכולת טכנית נהדרת, הוא כובש שערים סדרתי ומהיר בצורה יוצאת דופן. במשחק מול ליון, באחת ההתקפות, קבע הג'י־פי־אס, שהוא רץ במהירות של קרוב ל־37 ק"מ בשעה, קצב של שיא עולם ב־100 מטרים. הוא השתלב נהדר בפריז ועד היום כבש 111 שערים ב־119 הופעות. במקביל הוביל ב־2016 את נבחרת צרפת לזכייה באליפות אירופה עד גיל 19, ושנתיים לאחר מכן הפך בגיל 19 לאלוף עולם עם הנבחרת הבוגרת, שזכתה במונדיאל ברוסיה. אמפבה כבש 4 שערים, כולל אחד בגמר (הצעיר השני בהיסטוריה אחרי פלה, שכבש שער במעמד הזה) וזכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר. את חצי מיליון הדולרים שקיבל בתמורה לזכייה תרם אמפבה לצדקה.
בזמן שברור שהוא שותף מלא להתחלה הנהדרת של הצרפתים השנה החלו שמועות על מתיחות בינו ובין ניימאר. המתיחות החלה בשנה שעברה, לאחר שאמפבה נתפס מקלל את ניימאר בשל העובדה שלא מסר לו כדור במהלך משחק, ונמשכה העונה לאחר שניימאר חשד שהוא ביקש מהנהלת הקבוצה למכור אותו למועדון אחר. בשלב הזה ההנהלה נכנסה לתמונה וקבעה פגישות פיוס דחופות. בשבועות האחרים צץ גם סיפור הזוי נוסף, מתיאס פוגבה, שחקן אלמוני למדי אבל אח של פול פוגבה – כוכב צרפתי נוסף, טען שאחיו פנה למכשפה במטרה שיטיל כישוף על אמבפה במטרה להכשיל אותו.
הכישרון הצעיר, שהופיע עד כה העונה רק בחמישה משחקים וכבש כבר ארבעה שערים, משלים עבור הצרפתים חוליה קדמית אימתנית שבשבוע הבא תהפוך לבעיה של מכבי חיפה.
