לוח ההשראה שלי
ההתחלה
נולדתי וגדלתי במושב כפר הס, הבת הצעירה להורים חקלאים. לאמא שלי הייתה מכונת תפירה וכמו שכל השפים תמיד מספרים כיצד היו יושבים בתור ילדים במטבח של אמא, כך אני הייתי יושבת ליד מכונת התפירה.
את המותג פתחתי לפני כשבע שנים לאחר עשור שבו עסקתי ביבוא אופנה מהירה ממזרח אסיה.
הכול התחיל מקולקציית חולצות עם הדפסים שיצרתי שסבבו בעיקר סביב עולם החי והצומח המקומי, משם הדברים התגלגלו לקולקציות גדולות ומגוונות שמיוצרות בארץ מתוך אג'נדה חברתית ואקולוגית.
מודל לחיקוי
יש לי הערכה גדולה לכל העצמאיות באשר הן. מי שמצליחה לג'נגל בין עסק עצמאי למשפחה היא סופר־וומן. השילוב בין קריירה להורות הוא אחד הדברים הכי קשים שיש.
לקוחות
הקהל שלי מגוון מאוד, גם מבחינת גילים וגם מבחינת מידות. אני מאמינה שלכולן מגיע, אז אני מנסה לתת מענה כמה שיותר רחב. מה שבהחלט מאפיין את הלקוחות הוא חיפוש אחר ייחודיות, מודעות לאיכות הסביבה והיכולת להעריך איכות ולשלם עליה. כשאני ניגשת לעצב קולקציה חשוב לי שהבדים יהיו נעימים ונוחים, ולכן אני ממעיטה בשימוש בבדים סינתטיים ורוב הטקסטיל הוא ממקור טבעי.
אני מושפעת המון מהלקוחות שלי, לא מעט דגמים מעוצבים עם דגשים והשראה שאני מקבלת מהמפגש איתן.
ייחודיות המותג
אני טסה מספר פעמים בשנה לאיטליה, שם אני מייצרת את גלילי הבד ומביאה אותם לארץ לגזירה ולתפירה. אני חושבת שזה שאני מעצבת את הטקסטיל בהחלט מייחד את המותג, כי יש אצלי בדים שלא תראו באף מותג אחר. בנוסף אני רוכשת עודפי ייצור של מותגי־על איטלקיים, בדים שבמקום שישלחו אותם למטמנות מוכרים אותם במחיר מוזל ללקוחות כמוני, וזה משתלם לשני הצדדים ולכדור הארץ. בחורף הקרוב, לדוגמה, תהיה קולקציה יפהפייה שעשויה מבדי פוטר של גוצ'י, במחירים סבירים.
האופנה הישראלית חיה
רבים הספידו את תעשיית האופנה המקומית, ואני חייבת לומר שאני לא מרגישה כך! יש פה המון מעצבים מוכשרים ולכל מותג הייחודיות שלו, אני מרגישה שיש המון פרגון ו"שותפות גורל" בין קליקת המעצבים המקומיים. לא קרה לי שביקשו ממני המלצה ולא עזרתי, וגם לא לכיוון השני.
ברור שיש למקצוע את הקשיים שלו, אבל בסך הכול כל אנשי המקצוע שאני עובדת איתם הם אנשים הגונים ומקצועיים, עם רובם אני עובדת מתחילת הדרך, וזה אומר הרבה על התחום.
הידיעה שהעסק הקטן שלי מפרנס לא מעט משפחות מרגשת אותי מאוד.