"תנסה להיות שמנה דתייה. בהצלחה, צא לדרך. דתיים מפחדים להודות, אבל יש מודל יופי גם במגזר. תמיד אומרים 'לא חשוב היופי, אלא מה שבפנים' אבל זה שטויות"
ואכן, היא דמות שונה, במיוחד באינסטגרם, מקום שבו רוב כוכבות הרשת נראות כאילו יצאו מאותו פס ייצור. היא מדברת אחרת ונראית אחרת – היא לא מוכנה לקבל את ההתניות הרגילות שאומרות שהדרך להיות אושיית רשת כוללת מלתחה צבעונית ומעודכנת ומראה מצודד.
עמית, בת 40, דתייה ועטויית מטפחת בולטת לראשה. נשואה לדניאל, חילוני שגופו המקועקע מככב בחלק מהסרטונים והסטוריז שלה. יחד הם מגדלים את שקד בת החמש. גם על טיפולי הפוריות שעברה סיפרה לעוקבות במסגרת אחת ממלחמות הרשת שירדה לפסים אישיים. את הזוגיות יוצאת הדופן שלה, כדתייה שנשואה לחילוני, חשפה בעבר בכתבה ברשת 13, שדיברה על ה"דתילונים", הזוגות המעורבים דתיים־חילוניים.
היא חוזרת כעת מירושלים, שם היא מקבלת זוגות דתיים וחרדיים לייעוץ זוגי ומיני. "מגיעים אליי אנשים מכל הסוגים. גם חסידים מהקהילות הכי סגורות, וגם דתיים לייט. לצערי יש הרבה נשים שנמצאות בזוגיות אלימה, שנשואות לנרקיסיסטים".
עד תקופת הקורונה עבדה עמית בעיקר כמעצבת שיער ומאפרת כלות. "אני מסרקת ומאפרת כבר עשרים שנה, אבל תמיד ידעתי שהלב שלי הוא בטיפול. כבר כנערה צעירה זה היה החלום שלי, והקורונה גרמה לי להגשים חלומות, והלכתי לקורס ייעוץ מיני לנפגעים ונפגעות תקיפה מינית וכך התחלתי ממש לטפל".
גם הפעילות שלה באינסטגרם התגברה בתחילת תקופת הקורונה. "נכנסתי לתקופה הזו עם 6,000 עוקבים, שרובם קשורים לתחומי השיער והאיפור. אבל כשהחלה מגפת הקורונה הבנתי שיש לי הזדמנות. הבנתי שכולם בבית ולכולם משעמם, ואמרתי: נעשה להם טוב, ניתן להם תוכן איכותי דרך העמוד שלי. התחלתי לדבר בלייב על נושאים מהותיים עם אנשים מעניינים, ולאט־לאט הגיעו עוד ועוד עוקבים. המצב הכלכלי של העצמאים בתחילת הקורונה, כשאף אחד עוד לא הסתכל עליהם, היה בכי רע. בעלי היה אז מורה דרך, ואני כאמור מאפרת ומעצבת שיער, ושנינו מצאנו את עצמנו עם אפס הכנסות. היינו הנפגעים הכלכליים הראשונים של הקורונה. השתמשנו בכל מיני קרנות חיסכון שפתחנו במשך השנים כדי לשרוד".
אז את עמוד האינסטגרם התחלת לתפעל מסיבות כלכליות? שיביא איתו כסף?
"לא. בהתחלה בכלל לא חשבתי על כסף, זה רק נתן לי עניין, כדי שלא אשתגע. ישבתי בבית ולא היה מה לעשות, לא רציתי להכניס את עצמי למקום של ייאוש וחוסר אונים, ולכן מצאתי דרך לשלוט במצב, להיות אפקטיבית. במקביל לתוכן באינסטגרם, פתחתי קבוצת ואטאספ עם יותר מ־200 מעצבות שיער ומאפרות. בגלל שבתקופת הסגרים וביניהם ארגנו חתונות מהרגע להרגע, היינו כמו תחנת מוניות: 'מי פנויה מחר לאיפור?' או, 'נכנסתי לבידוד, מי יכולה להחליף אותי?'. לא מזמן מישהי מהקבוצה אמרה לי שעד שהקמנו אותה היא הגיעה ממש לפת לחם, ובזכות הקבוצה היא קיבלה עבודה".
***
באותה תקופה עמית החלה לדבר על תופעות חברתיות שונות באינסטגרם, אך מהר מאוד היא שמה לה למטרה לנפץ את התדמית של כוכבות הרשת הדתיות והחרדיות שכולם מנסים לחקות. "אני חושבת שכל מה שקורה במגזר הכללי מאוד מוקצן במגזר החרדי והדתי. כי תמיד חיינו בעולם של אסור, ופתאום באינסטגרם מותר להיות יפה ולהתלבש איך שרוצים ולדבר איך שמתחשק, כי מה, זה בסך הכול בטלפון. הפרעות אכילה קיימות ברמות גבוהות במגזר הדתי והחרדי, בגלל המדיה החברתית שנותנת הרבה יותר מקום לחיצוניות במקום לפנימיות. זו גם אחת הסיבות שאני פועלת במרחב הזה. משפיעניות ומשפיעני הרשת הדתיים לא מבינים שיש לנו אחריות. אני מגיעה מתחום החינוך, בעבר אפילו הייתי מורה במשך כמה שנים. רבות מאושיות הרשת החרדיות או הדתיות חסרות מודעות עצמית, ומוּנעות מהרבה בורות. הכי מטריף אותי זה כשמזלזלים בבני אדם בקטע מסחרי, מחפשים להוציא מהעוקבות כסף, תוך מניפולציות חברתיות זולות".
הסטוריז שלה הפכו פופולריים במיוחד סביב פרשת הסופר החרדי חיים ולדר, שהתאבד השנה אחרי תחקיר שייחס לו פגיעות מיניות קשות. אושיות רשת חרדיות רבות לא ידעו כיצד להתייחס לסיפור הזה בהתחלה. עמית השמיעה קול ברור ונוקב נגד ולדר, ובהתחלה היא ספגה חיצים רבים מכל מיני כיוונים.
אחרי שסערת ולדר שככה מעט, עמית המשיכה להיות כתובת לפרסום שמותיהם, בראשי תיבות, של פוגעים ופוגעות מהמגזר הדתי והחרדי. גם ההתעסקות הזו לא עברה בשקט. הגישה של משפיעניות הרשת החרדיות הייתה שמרנית מאוד, בעוד עמית הציגה קו מאוד אקטיביסטי בנושא הזה. למשל, היא הייתה בין יוזמות חלוקת העלונים בנושא פגיעות מיניות בשכונות החרדיות, ממש גייסה פעילים ופעילות לעניין, דרך הסטוריז שלה.
המלחמות העקרוניות של עמית גולשות לא פעם לפסים אישיים. למשל, כשאושיית רשת חרדית מוכרת נתפסה בעין המצלמה בהלווייתו של הסופר ולדר, נזעקה עמית לתקוף. באופן דומה, כאשר משפיענית רשת עתרה לבית המשפט נגד רשת חינוך חרדית שהרחיקה את בנותיה מבית הספר בשל פעילותה באינסטגרם, עמית עמדה לצד רשת החינוך, כשהיא קובלת על האושייה החרדית שמתלבשת ומתנהגת בצורה שמנוגדת לסטנדרטים של בית הספר החרדי המחמיר. במקרה אחר, קבלה בשורת סטוריז על כך שבעלת עסק מסוים בתחום ההלבשה הזמינה משפיעניות רשת דתיות וחרדיות לפרסם השקה אך לא שילמה להן, ובמקום זה העדיפה להחזיר ב"תיוג". עמית גם מדווחת לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים על כל סלב שמצלם סטורי בנהיגה.
"אני יודעת שיצרתי לעצמי דמות של אחת שקמה בבוקר ומחפשת על מי לרדת היום ועם מי לריב", היא אומרת, "אבל זה לא ככה באמת. אני מרגישה סוג של שליחה, ואני רוצה לתקן דברים. למשל, אתה רואה איזו כוכבת רשת שמעלה יום אחד סטורי, 'אוף, בנות, אני מחפשת כדורים נגד נשירת שיער, קשה לי', ואחרי 24 שעות היא פתאום מפרסמת איזה תכשיר נגד נשירת שיער. זה פשוט מצחיק, אבל אותי זה העציב. ממי את עושה צחוק, מהעוקבים שלך? ואלה שדיברתי עליהם ועליהן, לא אהבו את זה. כי הם לא אוהבים שנוגעים להם בכיס והם לא אוהבים לשמוע את האמת".
עמית מוסיפה ואומרת: "אדם שמממש את עצמו, חי חיים אמיתיים ולא אכפת לו מה אנשים אומרים – הוא מלך. ואילו אדם שמחובר לתדמית, הוא מחובר למקום הכי נמוך שלו ונותן לפחדים לשלוט בו. זה עלמא דשיקרא. ואז אנשים עסוקים בלספר כמה טוב להם, בזמן שהבית שלהם חרב". עמית רומזת לזוג חרדי מפורסם שהודיע לאחרונה על גירושיו. לרוב היא התנגחה בהם על היותם כוכבי רשת מוחצנים, אבל כשהודיעו על גירושיהם דאגה דווקא להגן עליהם מפני המלעיזים ברשת.
את האדם שעומד באינסטגרם וצועק 'המלך הוא עירום'?
"לא, אבל כוכבי רשת רבים חזקים כל כך בשקר שלהם, שאי אפשר שלא לדבר על זה. אתה יודע מה מדהים? שכשאני מדברת על סלב חילוני ואומרת עליו משהו, זה לא מזיז לאף אחד, הכול בסדר. אבל על חרדיות ודתיות? רק תעז לדבר עליהן ותראה מה אתה עובר. אתה יודע כמה פעמים עברתי שיימינג בגלל הפעילות שלי לחשיפת האמת באינסטגרם? אבל מה, יש כנראה תחביב במגזר שלנו – להיעלב, ספורט שהן מתחרות בו. אני לא אחראית לכך שהנשים הללו בוחרות להיפגע ולהיעלב ממני. בחיים לא אמרתי שם של מישהי והכפשתי אותה בשמה, מה שלא נכון לומר עליהן. אותי הכפישו בשמי. פרסמו תמונות שלי ולגלגו עליהן, משתמשים בפנים שלי כדי להקניט אותי. אני אף פעם לא אדבר לגופה של אושיית רשת, אלא רק לגופה של סיטואציה, אצחק עליה. למשל, שלוש אושיות רשת מעלות סטוריז שבו הן שותות סחלב. וואו! סערה בכוס סחלב".
מעבר לקרב החתולות באינסטגרם היא מנסה לסייע לאנשים גם בתחום הפגיעות המיניות דרך הפלטפורמה הזו. "התחלתי לדבר בסטוריז שלי על הנושאים האלה, וכל סטורי כזה הביא איתו עוד ועוד סיפורים מהעוקבות. מגיעים אליי המון סיפורים, שולחים לי צילומי מסך מהטרדות ברשת, בעיקר מנשים חרדיות שמוטרדות באינסטגרם. זו זירה לא פשוטה לאישה דתייה וחרדית. אני חושבת שיש אנשים שמחפשים את הפרי האסור, ולכן נשים חרדיות ודתיות יותר מוטרדות שם. הבנתי בשלב מסוים שהתפקיד שלי, גם דרך הסטוריז, הוא לחנך למוגנות, איך להגן על עצמך ברשת, מה לעשות. יש מקרים שהגיעו אליי, שהתחילו מאיזו הודעה תמימה שנמשכה לקשר, ואז לניסיון סחיטה. ממש עכשיו אני מתעסקת בסיפור של גבר שהתחזה לאישה, פתח כמה פרופילים והטריד וסחט כמה נשים מקבוצות נשים ידועות כמו 'ישנן בנות' ו'מאמאצחיק'. אוקיי, אז מנהלות הקבוצות כתבו פוסט אזהרה ממנו. אבל מה הלאה? האם הן דאגו לטיפול נפשי למי שנפגעה? האם לקחו אחריות? נתנו הכוונה? לא! והנשים האלו באו אליי בשאלה מה לעשות. יש להן מצוקה, הן מרגישות רע עם עצמן. כרגע יש אדם שפל שהן מתות מפחד שהוא ינסה לסחוט אותן".
עמית בעצמה עברה הטרדה מינית בגיל 12, "כשמישהי מוטרדת בגיל צעיר, עולים בה קונפליקט וחוסר הבנה, 'מה קרה עכשיו? מה אני, קדושה או מופקרת?'"
13 שנים לאחר מכן, עברה אירוע נוסף שטלטל את חייה: כשהייתה סטודנטית שנה א' בבית־ברל נסעה עם מכרים ברכב שעבר בסמוך לכפר הערבי חרבתא. "בשלב מסוים", היא נזכרת וקולה רועד, "רכב פלסטיני חסם אותנו, והנהג ירה צרור וברח. חטפתי רסיסים בגב וביד, שחלקם נמצאים איתי עד היום, כי להוציא אותם היה מסוכן יותר מלהשאיר. אבל לא פחות גרוע, חטפתי לאחר מכן פוסט־טראומה. במשך חצי שנה לא הבנתי מה קורה לי. בסוף הלכתי לטיפול שהציל לי את החיים, ושם לראשונה פתחתי גם את הנושא של ההטרדה שעברתי".
***
היא גדלה בבית דתי לאומי בדולב, ומאוחר יותר עברה עם הוריה לירושלים. "אנחנו הדתיים היחידים בכל המשפחה. חוץ מאיתנו, כל המשפחה חילונית. ועדיין, הרבה אנשים לא מכילים את העובדה שאני דתייה שנשואה לחילוני, וכל כך ליברלי. אני שומעת, ברשת וגם מחוצה לה, ביקורת לפעמים על הנישואין האלה, ואני אומרת: גדלתי כילדה שמנה, עברתי הכול בחיים, את כל ההשפלות וההצקות, אז נראה לכם שמזיז לי מה שאתן אומרות עכשיו? יש לי חוסן מהשמצות. לרבים לא מסתדרת העובדה שיש שמנה עם ביטחון עצמי, אבל זאת אני".
הנישואין שלה לדניאל, שכאמור אינו דתי, הגיעו אחרי שנים של חיפוש אהבה במגזר. "תנסה להיות שמנה דתייה. בהצלחה. דתיים ממש מסתירים ומפחדים להודות, אבל יש מודל יופי גם במגזר הדתי. תמיד אומרים 'לא חשוב היופי, אלא מה שבפנים' אבל זה שטויות. יצאתי עם בחור אחד שאחרי פגישה אחת או שתיים אמר שהוא לא מסוגל לחזר אחריי. אחר אמר לי, אם רק היית רזה היה על מה לדבר. וכך הלאה והלאה".
"אחי הוא בחור עם ראש על הכתפיים, אבל כשזה מגיע לברלנד הוא מאבד את זה. כשיש מפגש משפחתי יודעים שאסור לדבר על הנושא, כי כשזה מגיע לשם דברים לא טובים קורים"
את דניאל, היום מנהל בחברת תיירות, הכירה לפני 13 שנה כאשר השניים היו בקורס למורי דרך, ונפגשו במצדה. "אם הייתי טחונה, כנראה הייתי מתחתנת שם", היא צוחקת. "יש מספיק על מה לריב, גם בלי קשר לדת. שנינו באנו לנישואין מפוכחים מאוד. דיברתי מראש על ארבעה פרמטרים שהם הבסיס להצלחת נישואין כאלה: נידה, שבת, כשרות וחינוך ילדים. דניאל לא פנאט, הוא מגיע ממשפחה שווייצרית שעלתה לארץ, והם מאוד פתוחים. הסכמנו שהילדה תהיה בחינוך דתי עד לחטיבה, אז היא תחליט בעצמה לאן ללכת".
בין הסטוריז שהיא מעלה בחודשים האחרונים, בולטת ההתקפה החוזרת ונשנית שלה על אליעזר ברלנד, מנהיג קהילת "שובו בנים" שיוצא ובא בחדרי המעצר ומככב מעת לעת בתחקירי התקשורת. אלא שאהרן שוורץ, אחיה הבכור של עמית, הוא הקמב"ץ של שובו בנים, ואחד שידו לא זזה מתוך ידו של ברלנד, על אף כל התחקירים, ההקלטות, פסקי הדין ודברי הרבנים נגדו. "קודם כול", היא אומרת, "אני לא קוראת לו אהרן שוורץ אלא אורן עמית, השם שאיתו הוא נולד".
לאחרונה, סביב התחקיר של "המקור", הגיעו שני האחים להתעמת בנושא באולפן של ערוץ 13, אצל אמנון לוי. "לפני שנכנסנו לריאיון", היא מספרת, "סיכמנו שנינו שלא יורדים אחד על השני בדברים אישיים אלא מדברים עניינית. אחי הוא בחור עם ראש על הכתפיים אבל כשזה מגיע לברלנד הוא מאבד את זה. כשיש מפגש משפחתי כל הצדדים יודעים שאסור לדבר על הנושא, כי כשזה מגיע לשם דברים לא טובים קורים. לראות אותו 18 שנה בתוך כת, זה לא פשוט עבורי. היו לו תקופות מאוד אפלות, כמו התקופה שהוא רדף אחרי הרב בכל העולם, כשברלנד נמלט מהארץ. אחי היטלטל ממקום למקום עם כל הילדים. כאב לי הלב. מבחינתי, הוא נחטף, כי אני מתגעגעת לאורן עמית. זה סיפור שקשה לי, שאני יכולה להזיל עליו דמעות. במקום זה, אני בוחרת בעשייה, לפקוח את העיניים לאנשים אחרים, כדי שאנשים נוספים לא ייפלו לכתות כמו זו של ברלנד. ואגב, כת לא חייבת להיות דווקא כמו זו המסורתית, עם דמות כריזמטית בראש. היום, מרוב שאנשים חסרי מעש, הם בוחרים בכל יום להיות עבדים של הסלולרי, והם לא לוקחים על כך אחריות".
בואי, גם את מעלה ביום עשרות סטוריז.
"אתה יודע כמה זמן לוקח לי להעלות סטורי? שנייה ורבע. אבל אני רואה ומכירה אנשים שמבלים באינסטגרם וברשת עשר שעות ביום, וזה לא נורמלי".
איך את מגבילה את זה?
"זו עבודה קשה. אם אגיד לך שזה לא פוגע בי, אשקר. יש לי קבוצת תמיכה לגמילה מהתמכרויות שפתחתי, וכן, אני משתמשת בה גם כדי לעזור לעצמי על הדרך". 
