תכולת הספרייה: הספרייה שלנו היא במידה מסוימת מציאות מוגדלת של שולחן העבודה שלי: תוהו ובוהו הטוען לסדר, ערימות מכוונות וגם אקראיות, ארכיאולוגיה ספרותית מהעבר לעתיד וגם להפך. יש בה ספרי יהדות (הלכה, עיון, הגות, חסידות), ספרות עברית, ספרות העולם (בעיקר מתורגמת אך גם מקורית), פרוזה ושירה. הספרים הגיעו מדורות קודמים במשפחה, מרכישות רבות ועד ספרים הנשלחים אלי לעיון ותגובה בימים אלה. ספרייתי מחולקת בין מיקומים שונים בבית. בחדר העבודה שלי מצוי התמהיל המדויק ביותר בעבורי, ובו למשל משהו שאינו ספר אבל אין בלעדיו ספר: שיר קצר שהקדיש ביאליק לדודתי רות ושזכיתי לקבלו ממנה במתנה. ביאליק היה קרוב ביותר לסבא־רבא שלי ד”ר מזיא (בין השאר יו”ר ועד הלשון העברית), וכשרצה לשמוע קול צחוקם של ילדים לקח את אבא ז”ל ואת אחותו רות תבדל”א לקרקס. כאן יש לי גם ספרים עם הקדשות מרגשות מאורי צבי גרינברג ומאהרן אפלפלד, שזכיתי לקרבתם הרבה.
מדף קרוב ללב: המדף “המועדף” כולל הגות של הרב סולובייצ’יק והרב זקס, בצד ספרי ריגול של ג’ון לה קארה, ספריהם של קפקא ועגנון, אלתרמן ודוסטויבסקי. נמצאים גם כמה ספרי מדע (פיזיקה למשוררים מוגבלים כמוני) מתוך משיכה נפשית רבה והבנה שכלית מועטה.
שיטת מיון: המיון אינו רק לפי מדפים אלא גם לפי חדרים. הספרייה המצולמת כאן מוקדשת בעיקרה לספרי יהדות, שהם מרכז ביתנו ולפיכך מיקומה בלב הבית. ספרייה גדולה נוספת נמצאת במרתף הבית ובה מאות ספרים מתרבות העולם, ספרי הגות ואנציקלופדיות. הספרייה השלישית מצויה בחדר עבודתי ובה בולט הערבוב המאפיין אותי: מחשבת ישראל, פרוזה ושירה עברית, היסטוריה , ביוגרפיות (מהרמב”ם ועד צ’רצ’יל), ספרות יפה מתורגמת עם בולטות לכיוון הרוסי והצרפתי. הערימות ממשיכות את עצמן מתוך הארון אל עבר הכיסאות והשולחן. אני לא יודע עד כמה הקרבה בין הספרים השונים משפיעה על חיי המדף והנפש שלהם, אבל היא מעין רפלקסיה של מה שמתרחש בתודעתי.
על ארבעה ספרים
באמצע העולם ובאמצע הזמנים: מבחר שירים משנות העשרים והשלושים
אורי צבי גרינברג / הקיבוץ המאוחד תשל”ט
קיבלתי ספר זה מהמחבר עם הקדשה מרגשת. אצ”ג משורר את גורלו וגורל עמו בהזדהות מלאה. המסר שבשיר וצורתו מחוברים אצלו להפליא. אני מאוהב באוסף זה ואזכיר כדוגמה את השיר “אושפיזין”, שאותו כתב בגיל 30, ובו “מלאכי הילדות באים אליי לחג ההתגלות”.
צחות בדקדוק
רבי אברהם בן עזרא / בית דניאל בומבירני / וינציאה, שנת ש”ו
ספר זה הוא מתנה מהוריי המנוחים, מתוך עזבונו של סב אבי ד”ר מזיא. החיבור הנדיר של אבן עזרא בין חכמת התורה לחוכמת הלשון והשירה, הוא מהעמוקים האפשריים. העברית היא פלא, והחייאתה בימינו היא נס. אי אפשר לנתק בין סגולות העברית ובין הפלא הטמון בתורה ובבריאה. הספר מבטא את כמיהתי לחיבור בין היצירה העברית של היום ובין המקורות וחכמתם העצומה.
האמריקאי השקט
גרהם גרין / תרגום: יותם ראובני / מודן, 1985
יש בי משיכה עזה לתחום האפור שבין ספרות יפה לספרות ריגול. סופרים מעולים כג’ון לה קארה וגרהם גרין מצליחים לחדור לנבכי הנפש האנושית על חולשותיה וגבורתה. בסוגה זו במיטבה יש הזרקת חומר היסטורי ופוליטי אל תוך הספרות. במקרים רבים הגיבורים, כמו בספר זה, מתיימרים להיות חזקים ומשפיעים הרבה יותר ממה שהם באמת.
אבי ואמי
אהרן אפלפלד / כנרת 2013
עם אפלפלד המנוח התכתבתי בענייני ספרות לפני שנים רבות. בהמשך נפגשנו ומאז לא נפרדנו. החרישיות שבנפשו, בפניו ובכתיבתו מנצחת את כל ה”פיצוצים” הספרותיים. הוא כתב את מה שזכר, וזכר בכל פעם באופן מתחדש. אפלפלד שיבח את המחיקות לא פחות מאשר את הכתיבות, והשאיר שטח לבן משמעותי בכל עמוד כיוון שגם לריק יש הרבה מה לומר. סופר יהודי ואנושי מצוין ויצירתי.
