שמונה בתים, 32 נבחרות, אינספור כוכבים ומנצחת גדולה אחת. רגע לפני שמונדיאל 2018 יוצא לדרך, מערכת 'מקור ראשון' עושה סדר: אילו מדינות עשויות להפתיע, מיהם הכוכבים ששווה לעקוב אחריהם, ואיזה משחק אסור לכם בשום פנים ואופן לפספס. והפעם בית א' – רוסיה, ערב הסעודית, מצרים ואורוגוואי.
רוסיה: המארחת חוששת מביזיון (מיכאל יוכין)
כשרוסיה זכתה באירוח המונדיאל, אי שם בשלהי 2010, היא שמה לה למטרה להפוך את 2018 לטורניר המוצלח בתולדותיה. על בסיס הסגל שהעפיל לחצי גמר יורו 2008, אפשר היה לכאורה לבנות נבחרת עוצמתית, והיה מספיק זמן להתכונן ביסודיות. יותר משבע שנים חלפו, והמציאות עגומה ביותר. כמעט דבר לא נעשה כראוי, והציפיות השתנו בהדרגה. במקום זכייה אפשרית בגביע, כעת הרוסים רק רוצים לא להיות למארחת השנייה אחרי דרום אפריקה ב־2010 שלא שורדת את שלב הבתים.
מלבד השוער והקפטן איגור אקינפייב, אין לרשות המאמן הבינוני והשנוי במחלוקת סטניסלב צ'רצ'סוב כוכבים ברמה עולמית. חוליית ההגנה בעייתית ביותר לאור פרישתם של התאומים ברזוצקי, אבל לפחות סרגיי איגנאשביץ' בן ה־39 שוכנע לחזור מפרישה ממש לקראת הטורניר. העובדה כי המתאזרח, מריו פרננדס הברזילאי, יצטרך למלא את עמדת המגן הימני, מביכה למדי. גם ההתקפה לא נראית מזהירה, עם פיודור סמולוב המוגבל. רק בקישור יש לרוסים שורה של כישרונות צעירים מבטיחים – אלכסנדר גולובין, רומן זובנין, דאלר קוזיאייב ואלכסיי מירנצ'וק – אולם כולם חסרי ניסיון בזירה הבינלאומית. מישהו מהם יצטרך להתעלות על מנת למנוע התבזות אמיתית.

ערב הסעודית: ראשונה מהסוף (מיכאל יוכין)
הסעודים עשויים להיות הנבחרת החלשה ביותר בטורניר, וזה לא חדש להם – הרי ב־2002 הם סיימו עם שלושה הפסדים, ללא שער זכות לרפואה והוציאו 12 כדורים מהרשת. יש סכנה אמיתית כי גם הפעם, אחרי שהחמיצו את שני המונדיאלים הקודמים, הם עלולים להצטער על כך שהבטיחו את השתתפותם במפעל, במיוחד לאור הניהול הכושל של ההתאחדות אשר סיפקה שורה של החלטות ביזאריות במיוחד.
ראשית, המאמן ההולנדי ברט ואן מרווייק פוטר מיד אחרי שסעודיה העפילה למונדיאל. יורשו – אדגארדו באוסה הארגנטינאי – החזיק בתפקיד חודשיים בלבד. כעת מאמן את הנבחרת חואן אנטוניו פיצי, אשר נכשל במוקדמות עם צ'ילה ולא מכיר כלל את הכדורגל הסעודי.
שנית, בניסיון להעניק לכוכבי הנבחרת ניסיון אירופי, הגיעו הסעודים להסכם אבסורדי עם ההתאחדות הספרדית והכריחו את הקבוצות הספרדיות להכניס לסגליהם שחקנים סעודים. ואולם, לא נאמר דבר על קבלת דקות משחק, ושלושת שחקני המפתח של הנבחרת ישבו במשך חצי שנה מבלי לבעוט בכדור במשחק תחרותי. רוסיה צריכה להיות מאושרת שקיבלה יריבה כה נוחה במשחק הפתיחה.

מצרים: הכול תלוי בסלאח (דותן מלאך)
קרוב למאה מיליון מצרים עצרו את נשימתם כאשר מוחמד סלאח, שהפך כבר מזמן לאגדה בחייו, נאלץ לעזוב את גמר ליגת האלופות במדי ליברפול לאחר שנפצע בכתפו. סלאח, ששמו נרשם על יותר ממיליון פתקים לבנים בבחירות האחרונות לנשיאות מצרים, העלה את הפרעונים לטורניר גביע העולם, לאחר שכבש שער ניצחון בבעיטת עונשין בזמן פציעות במשחק המכריע מול קונגו, 1:2. זו תהיה ההופעה השלישית של המצרים במונדיאל, והראשונה מזה 28 שנים.
מאמן הקבוצה, הוא הארגנטינאי הקטור קופר, מאמן עם רזומה מפואר, שנחשב גם ללוזר ענק, שמעולם לא זכה בתואר. על פי כל ההערכות, סלאח צפוי להיות כשיר. לצידו, צפויים להוביל הקשרים המצוינים מוחמד אלנני (ארסנל) ורמאדן סובחי (סטוק סיטי), והשוער עיסאם אל חדארי בן ה־45, יקווה לזכות בקרדיט, מה שיהפוך אותו לשוער המבוגר ביותר ששיחק במונדיאל. אם סלאח אכן יהיה בריא, יש סיכוי גדול שהפרעונים יצליחו לעבור לראשונה את שלב הבתים בטורניר.

אורוגוואי: צמד חמד (יוני עוזרי)
בתוך שלושה שבועות בין ינואר לפברואר 1986, נולדו בבית החולים שבעיר סאלטו, אורוגוואי, שני תינוקות, שלימים יהפכו לתקווה של מדינה שלמה. בגיל 31 וחצי, כשהם בשיא יכולתם האישית, מגיעים לואיס סוארס ואדינסון קבאני לרגע האמת בקריירה שלהם. סוארס (50 שערים ב־97 הופעות) וקבאני (42, 100) הם הכובשים המובילים של אורוגוואי בכל הזמנים ואת העונה הנוכחית בברצלונה ובפריז סן־ז'רמן, הם סיימו עם 31 ו־40 שערים בהתאמה, בתוספת כמות בישולים דו־ספרתית.
שניהם חוסים תחת כוכבים גדולים – מסי וניימאר – אבל יודעים לספק מספרים של חלוצים מובילים. בטורניר הקודם בברזיל הם הספיקו לשחק ביחד כ־150 דקות בלבד, שהסתיימו בניצחונות על אנגליה ואיטליה, אבל אז אירעה תקרית הנשיכה של סוארס, שהביאה להרחקתו מהמשך המשחקים וכנראה גם להדחתה של נבחרתו בשמינית הגמר. ארבע שנים עברו ושני הילדים מסאלטו חוזרים למודי ניסיון ועמוסי תארים, להוכיח שהם יכולים להוביל את הנבחרת לגדולות. עם הגנה יציבה ומנוסה, בראשות דייגו גודין מאתלטיקו מדריד והמאמן אוסקר טבארס, שעומד מאחורי הקווים כבר 12 שנים, השמיים הם הגבול.
בטח לא ידעתם ש…
1. לראשונה בתולדות המונדיאל יהיה בית עם שלושה מאמנים דרום אמריקנים. אוסקר טבארס האורוגוואי מוביל את מולדתו למונדיאל הרביעי בקריירה, הקטור קופר הארגנטינאי מדריך את מצרים, בעוד חואן אנטוניו פיצי, מאמן ערב הסעודית, אמנם ייצג את ספרד כשחקן, אך הוא יליד ארגנטינה ומגדיר את עצמו כארגנטינאי לכל דבר. רק סטניסלאב צ'רצ'סוב הרוסי הוא אירופי.
2. מוחמד סלאח המצרי שבר העונה את שיא הכיבושים בפרמייר ליג כאשר הבקיע 32 שערים במדי ליברפול. במונדיאל הוא יפגוש את השיאן הקודם, לואיס סוארס, אשר הבקיע 31 שערים במדי ליברפול בעונת 2013/14. אז זה נגמר עם נשיכה בכתפו של ג'ורג'ו קייליני האיטלקי ובהשעיה ארוכה. האם סוארס יעז לנשוך את סלאח?
אסור לפספס
רוסיה – מצרים, 19.6, 20:00, כאן 11 – האם העורף הרוסי הפגיע יהיה מסוגל להתמודד מול אחד הכוכבים הגדולים בעולם כיום?