מה את עושה?
מנפחי זכוכית הם אמנים שמפסלים בזכוכית חמה. אלו יכולים להיות אובייקטים עיצוביים לחנויות או לתערוכות, ואפשר גם להכין פרטים פרקטיים כמו כלי הגשה ואגרטלים. העבודה שלי כוללת את העיצוב ואת הביצוע של האובייקטים. נפחות זכוכית זאת עבודת צוות, ואני עובדת עם אסיסטנט או שניים. אמן הזכוכית גם מנהל את הסדנה ואת האסיסטנטים.
למה צריך אסיסטנטים?
זכוכית היא חומר שמחזיקים על צינור ניפוח. כשהחומר חם צריך לעשות כמה פעולות בו־זמנית: צריך מישהו שינפח את הזכוכית בצינור ומישהו שיעצב את הזכוכית שמנפחים – שהוא האמן. לפעמים דרוש עוד זוג ידיים שיחזיק את העבודה או שיביא ביטים של זכוכית מהתנור כדי להוסיף חומר לעבודה. למשל כדי לפסל ראש מזכוכית יש צורך בשלושה אנשים: אחד מנפח, אחד מעצב ואחד לוקח את הצינור לחימום.
איך נראית שגרת העבודה?
אני פותחת את הסטודיו בבוקר ומחממת את התנורים. אנחנו לוקחים צינור ניפוח, אוספים את הזכוכית החמה מהכבשן, שמים אותה על הצינור ומתחילים לעצב ולנפח. לזכוכית חמה יש טקסטורה של דבש. צבעי הזכוכית נוצרים ממתכות. אדום מכיל זהב, ירוק, חום ושחור מכילים נחושת.
תהליך ההכנה של כל פריט נמשך שעה עד שלוש ואי אפשר לעזוב אותו באמצע, צריך להתחיל ולסיים כל עוד הזכוכית חמה.
בסטודיו יש כמה תנורים והטמפרטורה בחלל העבודה יכולה להגיע גם ל־50 מעלות. לקרר חלל כזה זה לא ריאלי אז בקיץ ימי העבודה קצרים 3־4 שעות, בחורף נעים יותר אז עובדים 5־6 שעות.
כדי שלא ייווצרו סדקים הזכוכית צריכה לעבור "הרפיה", זאת אומרת קירור איטי. לכן האובייקטים צריכים להיות בתנור לפחות עשר שעות ולפעמים גם שבועות וחודשים.
איך התחלת לעבוד בתחום?
תמיד הייתי טובה בעבודה עם הידיים ובעיצוב. למדתי בבצלאל והתאהבתי בניפוח זכוכית במבט ראשון. הייתי אחראית סדנה של ניפוח זכוכית בבצלאל, התחלתי ללמד ועשיתי השתלמויות בעולם. אחרי סיום התואר קניתי מגרש במושב שבו גרתי, שם בניתי בעצמי את הסטודיו.
מה אנשים לא יודעים על המקצוע?
על אף שזה מקצוע פיזי, אין הבדל בין היכולת של נשים וגברים לעבוד בו. דרוש יותר כוח סיבולת מכוח פיזי.
מה את אוהבת במקצוע?
אני אוהבת את התהליך. הזכוכית החמה, השליטה בחומר. זה לעמוד מול האתגר. כשאת מנפחת זכוכית את כל הזמן לומדת את החומר. אין לזה סוף.
מה מתסכל במקצוע מבחינתך?
הזכוכית חמה מאוד ואי אפשר לחזור אחורה ולתקן. זאת עבודה סוחטת פיזית. החום, הזיעה והקושי הפיזי משפיעים על העבודה. וגם, קשה לחיות ממכירת היצירות, גם אם אני מוכרת בחנויות יוקרתיות.
כמה עובדות על ניפוח זכוכית
לימודים
אפשר ללמוד בבצלאל. יש סטודיואים שמלמדים את התחום וניתן להשתלב בהם כאסיסטנטים.
לקוחות
בארץ בדרך כלל עיקר הפרנסה הוא מלימוד ומסדנאות, לא ממכירת העבודות. מכירת העבודות נעשית בגלריות וברשת.
כסף
אפשר למכור אגרטל ב–5,000–1,000 ₪. דברים שימושיים עולים פחות מפסל, אך הם קלים יותר לשיווק. מחיר סדנה קטנה לעד שלושה אנשים הוא החל מ–700 ₪ לסדנה. שיעור פרטי עולה כ–1,000 ₪. סדנאות לחברות עולות 200-300 ₪ לאדם.
שכירים או עצמאים
כמעט כל העוסקים בתחום עצמאים.
