את הרעיון הראשוני לספר הוא לא קיבל מבית המדרש. "זה התחיל כשלקחתי את הבן שלי לסרט גיבורי־על כלשהו", ניסני מספר, "וכמו בסרטי גיבורי־על קלאסיים, הם התחילו להילחם זה בזה. אחד מנסה להרוס את העולם ואחד מנסה להציל את העולם, ואז הגיבור הטוב לקח מכונית וזרק על הרע. הבן שלי התלהב מאוד, אבל אני מצאתי את עצמי רק תוהה אם הוא צריך לשלם לבעל המכונית על הנזק שהוא גרם לו".
מאוד רבני מצידך לחשוב על פלפול הלכתי באמצע סרט של גיבורי־על.
"ככה זה. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי בדרשות, של רבנים אחרים או שלי, מחפש את האנקדוטה הכי מעשית שיש. למשל, היינו בטיול בבודפשט, וראינו את הארמון של מריה תרזה, ארמון גדול ומרשים. אשתי התפעלה מהארמון, ואני שאלתי את עצמי כמה מזוזות היא צריכה בארמון הזה. או למשל היה אצלנו איזה דרשן שדיבר על פניו הזוהרות של משה רבנו, ואני שאלתי אותו 'כשמשה רבנו הסיר את המסווה, אם מישהו התעוור, הוא היה צריך לשלם לו פיצוי?'"
"היינו בטיול בבודפשט, וראינו את הארמון של מריה תרזה, ארמון גדול ומרשים. אשתי התפעלה מהארמון, ואני שאלתי את עצמי כמה מזוזות היא צריכה בארמון הזה"
אבל זה לא נשאר רק בגדר מחשבה, לקחת את העניין ברצינות וכתבת ספר.
"מכיוון שאני רב, אני עוסק הרבה בעניינים הלכתיים. אחרי שהצטברו לי כמה שאלות מוזרות ומעניינות כאלה, אז החלטתי לכתוב אותן".
את התשובות שהצטברו, חשב ניסני בתחילה לפרסם באחד מעלוני השבת, אבל נתקל בדחייה. "לפני שבועיים פגשתי בעורך של עלון השבת ההוא ואמרתי לו תודה", הוא מספר, "בעקבות הסירוב אספתי את הפרקים הקצרים והחלטתי להוציא אותם לאור בספר באופן מסודר". ניסני מספר שרובו של הספר נכתב בתקופת הסגר ההדוק של הקורונה, כשהתפנה סוף־סוף לכתיבה. לדבריו "ההשראה הייתה ספר שנקרא 'מה אם?' של רנדל מונרו – ספר שנותן תשובות מדעיות רציניות לשאלות מופרכות מתחום הפיזיקה. ואמרתי לעצמי שאם זה עובד בתחום המדעי, יהיה מעניין לכתוב ספר כזה גם לשאלות מתחום היהדות".
***
ניסני, נשוי ואב לארבעה ממודיעין, בעל הסמכה כרב עיר, נראה במבט ראשון כמו אדם רציני ומהוגן. הוא מעיד על עצמו שהוא חובב גדול של ספרי עיון ואנציקלופדיות מכל סוג שהוא. חוץ מהעיסוק ההלכתי, הוא בעליו של משרד לעריכת דין וגם עובד כחוקר למשפט עברי. וכשהוא לא כותב ספרי הלכה פרועים הוא כותב ספרי עיון, בהם ספר חדש על חוק המשכון שיוצא בימים אלה מטעם משרד המשפטים.
הגישה המחקרית הרצינית לא נעדרת גם מ"המדריך היהודי לגלקסיה", ולמרות השאלות המופרכות שהוא עוסק בהם, הספר בנוי מדיונים הלכתיים מסודרים, ולכל טענה יש סימוכין ומקורות בהערות השוליים. מה שלא מפריע לספר להיות קריא, פרוע וכזה שאפשר לסיים בשבת אחת של קריאה מהנה.
אני חושבת שאחד הדברים הכי מפתיעים בספר, זה איך על אף שיש בו עיסוק רציני בהלכה הוא עדיין ספר משעשע ומבדר מאוד. יש בספר אפילו כמה קטעים שפשוט גלגלו אותי מצחוק. התכוונת שזה יצא ספר הומוריסטי?
"כן, בוודאי. המטרה הייתה גם לשעשע. בשיעורים, בהרצאות ובדרשות שלי אני תמיד משתדל להכניס בדיחות. לפעמים אם יש לי בדיחה טובה אני בונה את הדרשה סביב הבדיחה, אבל לא ציפיתי לזה עד כדי כך. הופתעתי שהרבה מאוד אנשים אמרו לי כמה הם צחקו, או כשראיתי את חותני קורא ומתחיל לצחוק".
פחדת מהתגובות ההפוכות? אתה רב רציני, שכותב ספר הלכה לא רציני. חששת שיגידו שאתה עושה צחוק מההלכה?
"זה ספר שדרש אומץ כי הוא לא ספר נורמלי. העולם הרבני הוא שמרני, קצת כבד, וחשבתי שאולי אנשים יבקרו אותו. הופתעתי מאוד שזה כמעט לא קרה. שיתפתי רבנים לפני שהספר יצא וגם אחר כך, והופתעתי מאוד מהתגובות הנלהבות. חוץ מתגובות בודדות, גם אנשים שמרנים שציפיתי שלא יקבלו את זה בקלות, דווקא בירכו על כך ואמרו שזה מאוד מעניין ושמחו לקרוא. את יודעת, לחשוב על איך מכניסים את הסיפורים האלה לתוך ההלכה, זאת חשיבה שמתאימה לחשיבה היהודית. לדעתי, כשהרבנות הראשית נותנת הסמכה לרבנות, היא צריכה לבחון רבנים גם על 'ספר הבדיחה והחידוד' של אלתר דרויאנוב, אלה בדיחות יהודיות שמתאימות לכל דרשה, ומי שרוצה שהדרשה שלו תהיה מוצלחת כדאי שישלוט בבדיחות שיש שם".
ומה באשר לאנשים שמכירים אותך מתחום המחקר?
"אנשים מקבלים את זה שלבן אדם יכול להיות פן אחר בחיים, והוא יכול לכתוב גם דברים פחות רציניים".
האמת שהגעתי אל הספר כי אני אוהבת אלמנטים פנטסטסיים, אבל למדתי בדרך לא מעט הלכה.
"את יודעת, כתבו לי כמה חבר'ה צעירים מאיזה ישיבה שהם עושים עכשיו 'חבורה' על הספר. זה מאוד משמח".
וואו, ממש הכניסו את הספר לבית המדרש.
"אני חושב שהספר מנגיש את ההלכה להרבה אנשים, אז אדרבה, הספר עושה שירות טוב להלכה. אם כבר שאלת על חששות בכתיבת הספר, החשש האמיתי שלי היה שאני לא אצליח להיות נגיש מספיק. כלומר הייתה פה עבודה קשה להביא דברים עמוקים באופן שיהיה מתאים לקוראים. בסוף, הספר עוסק בפלפולים ודיונים רציניים בהלכה, בשפה שצריכה להיות מאוד ברורה וזורמת, וזאת הייתה עיקר עבודת הכתיבה. אני מקווה שהצלחתי ושאנשים יצליחו לקרוא ולהבין על אף שהדיונים מתייחסים לכל מיני נקודות עומק בהלכה".
אתה בדיוק עומד להדפיס מהדורה שנייה, ציפית שזה יקרה מהר כל כך?
"לא ציפיתי. חשבתי שהספר יגיע בעיקר לצעירים גיקים וחובבי מדע בדיוני, וגיליתי שיש גם הרבה מאוד מבוגרים שמתעניינים בהלכה שהתלהבו מהזווית האחרת שהספר מביא".
מאיפה לדעתך מגיעה ההתלהבות?
"כנראה יש חוסר בזה. נראה שאנשים שחיים את עולם התורה אבל מחוברים גם לעולם הפנטזיה והסרטים והמדע הבדיוני ומחפשים את החיבור הזה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים".
***
השאלות ההלכתיות במדריך היהודי בגלקסיה נעות בין גיבורי־על, שדים, קסמים, חרבות אור, קפיצת הדרך, יצורים על־טבעיים, שיעור כזית בחלל ועוד. אם הלכתם מכות עם מלאך, לדוגמה, זה המקום לגלות מי משלם למי על חבלה. או אם במקרה, כמו רב פפא, הצלחתם להשיג לעצמכם במקום איירובוט דווקא שד ביתי שיעזור לכם בעבודות הבית ואתם חייבים לברר אם מותר לשד להדליק עבורכם את האור בשבת, זה המקום להתאכזב ולגלות שגם אם השגתם לכם שד גוי (השונה לחלוטין משד יהודי, כמובן) כנראה עדיין תצטרכו לסדר שעון שבת. מתברר שחילול שבת בידי שד אסור בדיוק מאותם הטעמים שהדבר אסור לגוי.
הגעת לכל מיני מקורות מיוחדים. שו"תים על שדים למשל. אלה לא מקורות הלכתיים רגילים.
"יש כל מיני מקורות נידחים שהשתמשתי בידע ובניסיון שלי של שנים רבות כמחקר של משפט עברי כדי להגיע אליהם. אני חוקר, וזאת העבודה בעצם, להגיע לכל מיני מקורות נידחים. אני חושב שהמקורות המיוחדים האלה מראים קודם כול שהנה, אני לא הרב הראשון שאוהב להתעסק בעניינים כאלה מוזרים ומשונים. ואני מראה גם בספר שכבר חכמי התלמוד שאלו כל מיני שאלות מופרכות כשדעתם הייתה בדוחה עליהם".
יש גם מקורות שנשמעים לנו היום קצת מוזרים. כמו דיון הלכתי האם שד קרוי איש.
"השתדלתי מאוד להפריד בין המקומות המשעשעים למקורות ההלכתיים, כדי לכבד את המקורות שאני מביא, כי אלו דיונים הלכתיים שרבנים חשובים כתבו ברצינות".
"אנשים שחיים את עולם התורה אבל מחוברים גם לעולם הפנטזיה והסרטים והמדע הבדיוני מחפשים את החיבור הזה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים"
בתוך הספר יש שאלה אחת שהיא דווקא שאלה מעשית למדי בעיניי – האם המשיח יכול להיות אישה. איך השאלה הזאת נכנסה לספר?
"נכון, זאת שאלה מיוחדת. היא לא שאלה מופרכת, אבל מצד שני המשיח עוד לא בא, ולכן זה עדיין נושא תיאורטי ולא הלכה פרקטית, ולכן דנתי בה בספר. בכל מקרה, אני חושב שזאת שאלה מעניינת לדון בה. זה שינוי תפיסה ולא מצאתי שום דיון אחר בנושא. אני מביא שם מחקר אמיתי שנעשה על אנשים שהתאשפזו כי סבלו מהזיות משיחיות, שמראה איך גברים חשבו שהם המשיח ונשים חשבו שהן אם־המשיח, ולדעתי מעניין מאוד לראות איך תפיסות חברתיות משפיעות גם במקומות כאלה".
יש שאלות הלכתיות שחשבת עליהן ולא נכנסו לספר?
"היו הרבה נושאים שלא נכנסו. יש דברים שלא היה לי מה לחדש בהם ולכן נשארו בחוץ. אבל יש גם נושאים כמו 'אם אפשר לברך על משהו שנוצר בקסם', שלא מצאתי להם מקורות. או לדוגמה, לפי תיאוריות של נדידת היבשות, עוד מיליון ומשהו שנה עבר הירדן המזרחי אמור להתנתק מעבר הירדן המערבי. חשבתי לשאול מה יהיה הדין של עבר הירדן המזרחי כשזה יתנתק, אבל לא מצאתי התייחסות במקורות לשאלה כזאת. על אף שזה לא ספר שיש בו הלכה למעשה, כשלא היו לי מקורות כדי לבסס את הדיון ההלכתי, לא כתבתי".
מי יודע. הטכנולוגיה מתקדמת, אולי בסוף הספר יהיה מעשי.
"בהקדשות שנתתי על הספר, כתבתי כבדיחה – 'יהי רצון שיבואו הלכות אלה לידינו ונזכה לקיימן', כך שהאמת, מי יודע.
אולי עוד 300 שנה ההלכות האלה יהיו פרקטיות".
***
כריכת הספר ושמו הם מחווה לקלאסיקת המדע הבדיוני של דאגלס אדמס "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". על האיור לכריכה ועל האיורים מלאי ההומור שמלווים את הספר ומוסיפים לפן הקומי אחראי מעוז גרוסמן. "הוא חבר טוב שהיה פעם תלמיד שלי בישיבת ההסדר בחולון", מספר ניסני. גרוסמן הוא לא היחיד שהתגייס לעזור בעבודה על הספר שיצא בתהליך של תמיכה דרך הדסטארט. גם ילדיו של ניסני הצטרפו למלאכה, הם קראו את הספר ונתנו הערות. את הפרק האחרון על סדר פסח תוך כדי מסע בחלל ובו חישובי הזמן שבו ניתן לאכול כזית מצה במהירות האור חישב בנו של ניסני, ועל עיקר ההערות אחראית בתו הגדולה.
מתוכנן ספר המשך?
"יש עוד הרבה שאלות מעניינות שבכלל לא חשבתי עליהן", הוא אומר, "הקוראים של הספר התחילו לשלוח לי עכשיו שאלות חדשות וטובות מאוד. כשאמצא את הזמן, יהיה ספר המשך".
תביעה נגד גיבור־על
את גיבורי העל הרעים ודאי שניתן לתבוע, אבל ההוצאה לפועל אינה מעסיקה גיבורי על כאנשי גבייה, ועל כן יהיה קשה לגבות מהם את החוב. השאלה היא אם גיבורי העל הטובים, שהורסים את העיר כדי להציל את התושבים, צריכים לשלם על הנזק שהם עושים.
התלמוד2 קובע שאדם שהיה רץ אחר רודף כדי להציל את הנרדף, ושבר בדרכו כלים של אחרים, פטור מלשלם על הנזק שגרם לכלים, ולא מן הדין – אלא שאם אין אתה אומר כן, אין לך אדם שמציל את חברו מן הרודף. תקנת חכמים פוטרת אם כן מי שגרם נזק בדרכו כדי להציל נרדף מידי רודפו, והוא הדין שתקנת חכמים פוטרת את גיבורי העל מתשלום, כדי שיוכלו להציל העולם ללא היסוס.
אולם לדעת הרב פיינשטיין3, התקנה עוסקת רק ברכוש שהמציל נתקל בו כשהוא רץ להציל את הנרדף, ולא ברכוש שמציל זורק על הרודף כדי לעצור אותו. לפי דעה זו, גיבורי העל הטובים אומנם אינם צריכים לפצות את בעלי המכוניות שעליהן הם דורכים במרדף אחרי גיבורי העל הרעים, אבל הם צריכים לפצות את בעלי המכוניות שהם משליכים על גיבורי העל הרעים.
במהלך הקרב, גיבור העל הרע עוזב את התושבים הפשוטים, ומנסה להרוג את גיבור העל הטוב. מרגע זה הגיבור הטוב הופך להיות נרדף בעצמו, והוא הורס את המכוניות של תושבי העיר כדי להציל את עצמו. בנסיבות אלו, עליו לשלם על הנזק שגרם כדי להציל את עצמו, אפילו שנכנס לקרב עם הגיבור הרע כדי להציל את העולם, שכן המציל עצמו בממון חברו צריך לשלם. מקרה כזה קרה לדוד המלך, שיצא להילחם עבור ישראל בפלשתים, נקלע למארב של פלשתים שהתחבאו בתוך שדה שעורים, וכדי להינצל הצית את השדה. ואם לא היה מלך, היה חייב לשלם עבור השדה, אף שהחל במלחמה לטובת כל ישראל4.
לסיכום, ראוי לחייב בחוק את גיבורי העל לעשות ביטוח צד שלישי, לכיסוי הנזקים שהם גורמים לעיר.
2בבא קמא קיז ע"ב.
3שו"ת אגרות משה, חושן משפט, חלק ב, סימן סג.
4ראה בבא קמא ס ע"ב.
