הדירה: חמישה חדרים ושתי מרפסות בשכונת רחביה הירושלמית.
ההיכרות: גרים יחד שנה פלוס, אבל שותפים לחיים עוד מימי הישיבה במעלה־גלבוע אי שם בשנת 2015.
שכנים: משקיעים ביחסים רק עם מוקדי הכוח: חברי ועד הבית זוכים לקשר מיוחד ואוהב. את שאר השכנים אנחנו כמעט לא מכירים.
שטיפת כלים: בעיקרון כל אחד שוטף לעצמו, "שלי שלי, שלך שלך", או במילים אחרות: אדם לאדם זאב.
ניקיון: דויד דואג לנקות אחרי האחרים בשירותים. אבידן ואסף מסדרים את הכלים השטופים של כולם ודני עושה ספונג'ה של השמחות. חוץ מזה, בכל יום שישי מתקיים פסטיבל ניקיון דירתי במוקדים שונים ברחבי הבית.
בישול: מאמינים בקונספט שאריות מכל מקום שאפשר, כשהגורמה מגיע מהבית של ההורים. כשאין קופסאות בנמצא, דני אוכל שניצל תירס וחמוצים, והשאר מבשלים אחד לשני לימי הלימודים הארוכים.
שבתות: מדי פעם אנחנו מתפללים בשטיבל של חסידי ברסלב כדי לספוג א־ביסלע יידישקייט. בערב שבת יש ישיבת קפה במרפסת, כמובן שקיימת חובת נוכחות.
וידוי: יש לנו אוסף קוביות קרח מתחת למקרר, הוא מתקיים שם תוך העלמת עין הדדית.
השותפים שלא בחרנו: קן יונים בסלון. לאחרונה אנחנו שוקלים לפתוח חברה מתחרה לדואר ישראל עם סניף ירושלמי של יוני דואר. סדרה: יש הסכמה מספה לספה שרואים ריק ומורטי – אין שאלה בכלל.
שיחות סלון: ניתוח מקיף של סרטי האחים כהן, במיוחד ביג לבובסקי ויהודי טוב.
חפץ מיוחד: כד אפר מסתורי מאוד שעשוי להיות בעלי הבית המיתולוגיים.
איכות הסביבה: אנחנו רוצחים סדרתיים של שתילים, ובחנות הפרחים הקרובה דווקא אוהבים את עיסוק המשנה הזה שלנו.
