סדרה של שוטים ליליים מסוגננים מציגה את בנייניה של שכונת מגורים ישנונית בחולון ממש כאילו היו גורדי שחקים במנהטן. מכונית מזראטי נוצצת חולפת ברחובות הריקים ובולטת בחריגותה בנוף הבניינים המשמימים המשתקף על חלונותיה. כך, באמצעות העמדה חכמה של כמה דימויים קולנועיים פשוטים ומנוגדים, פותח משה רוזנטל את יצירת הביכורים שלו "קריוקי" ומיד רומז לנו על שני דברים: עיסוקו של הסרט בפערים שבין הנשגב לפתטי בבורגנות הישראלית, והעובדה שהוא במאי מצוין.
המזראטי שייכת לאיציק מרציאנו (ליאור אשכנזי), סוכן דוגמנויות ממיאמי והדייר החדש בפנטהאוז בבניין שבו דרים מאיר (ששון גבאי) וטובה (ריטה שוקרון) – זוג בגיל העמידה החי בתחושת החמצה. במסיבת קריוקי שהוא עורך עבורם, מאיר וטובה מוקסמים מאיציק הכריזמטי וממחמאותיו והם מתמלאים בתחושת חיות חדשה. טובה הגאה מרגישה שוב כמו האישה המרשימה שתמיד ראתה בעצמה ואילו מאיר הסגור והמובס מתחיל להחצין צדדים בנפשו שהיו כבויים עשרות שנים. אולם מרגע שהם מגלים כי אינם השכנים היחידים שבהם איציק מוצא עניין, מערכת היחסים החדשה הופכת למערבולת נפשית מטלטלת.
הבורגנות הישראלית היא אומנם נושא חוזר בקולנוע ובטלוויזיה המקומיים אך לא חסרות זוויות שונות לטפל בה. ואם לרוב מוצבים תחת המיקרוסקופ חיי המשפחה הממוצעת, הסרט עוסק דווקא בדור המבוגר יותר: בני השישים פלוס שכבר השלימו עם המקום שהגיעו אליו בחיים – בזוגיות, בקריירה, במעמד – גם אם עוד מלוות אותם תחושות מכבידות של פספוס וחוסר בהגשמה עצמית.
רוזנטל מבקש לומר שבעצם הכול עוד פתוח. אפשר לעשות כל שינוי שרוצים, בכל גיל, והמפתח היחידי הדרוש הוא חיבור כן של כל אחד לאמת שלו, ל"אותנטיות", כפי שמגדירות אותה הדמויות בסרט, והן נמצאות לאורכו בחיפוש מתמיד אחר משמעות המילה החמקמקה הזו. במסע הזה, רוזנטל מוביל את גיבוריו בין שלל קטבים – מהפתטי והמביך אל המרגש והאצילי, אך הוא תמיד מקפיד להרעיף עליהם חמלה ולשמור ולו על בדל של כבוד. גם כשהם מגוחכים או נלעגים, הם תמיד נותרים אנושיים ומעוררי אמפתיה.
כבר בסרטו הראשון רוזנטל מתגלה כיוצר מוכשר ששולט באופן וירטואוזי של ממש בכל אמצעי הסיפור והמבע. האופן שבו הוא מוביל את העלילה ושוזר מתח, הומור ודרמה, הצילום עתיר הניואנסים והשימוש שהוא עושה לאורך הסרט בדימויים חכמים שטוענים רגעים קטנים בעומק ומשמעות נוספים, הופכים את הצפייה בסרט לתענוג.
בראש ההישגים נמצאות תצוגות המשחק שהוא מקבל משחקניו. אשכנזי כבר מזמן לא היה כזה צ'רמר ומצליח להטיל כישוף לא רק על הדמויות אלא גם על הצופים, וגבאי ושוקרון, שגם זכו בפרסי אופיר מוצדקים על תפקידם כאן, מרגשים בצורה לא רגילה בתפקידיהם המורכבים ויגרמו לכם להתאהב בכל פגם וסדק בדמויותיהם הכה אנושיות. התוצאה היא אחד הסרטים הישראליים הטובים של השנה, שאף יותיר אתכם בסיומו בתחושות של תקווה ואופטימיות שהן לבדן כבר שוות את מחיר הכרטיס.
קריוקי ישראל 2022, במאי: משה רוזנטל 103 דק'
