כילדה לא הייתה לנו טלוויזיה בבית, אז בכל גמר חשוב של "כוכב נולד" אחיותיי ואני היינו נוסעות לסבתא. דרך הקופסה השחורה שגודל המסך שלה קטן יותר ממסך המחשב הנייד שיש לי היום, היינו צופות במתח ובהתרגשות ברגע השיא של ההכרזה על הזוכה בתוכנית הריאליטי המוזיקלית של אותם ימים. לי היה מנהג משונה – הייתי עוקבת אחר הדרך המוזיקלית של המתמודדים, גם אלו שלא זכו, ובודקת איזו דרך הם עשו או לא עשו אחרי התוכנית.
מאז נולדו עוד תוכניות ריאליטי־מוזיקה רבות, ההורים הכניסו טלוויזיה הביתה ובכלל נכנסה גם האפשרות לצפות בשידור חי בערוצים השונים דרך האינטרנט, אבל החיים הבוגרים לא משאירים לי מספיק זמן לצפייה בתוכניות הללו. כך יצא שאילולא ארץ נהדרת לא הייתי יודעת שאליאב זוהר הוא הזוכה של התוכנית האחרונה של "הכוכב הבא", ואילולא פייסבוק לא הייתי יודעת שלמופע הבכורה שלו, שהתקיים השבוע בבארבי, אזלו הכרטיסים.
לפני כחודש וחצי התקיים גמר העונה התשיעית של "הכוכב הבא" שבו ביצע אליאב זוהר את השיר המקורי שלו "מיכל", שהגיע למקום הרביעי במצעד השירים של מדיה פורסט. מאז הספיק לחתום על חוזה ניהול עם טדי הפקות ובשבוע האחרון הוא התחיל סבב הופעות ברחבי הארץ.
פעמים רבות נהוג לראות הצלחה גדולה כמשהו פתאומי שמגיע משום מקום. אנשים מבחוץ שוכחים שיש דרך, צעידה ארוכה שקדמה לנקודת השיא. זו תופעה שמאפיינת לא רק את הריאליטי, מכיוון שאני נוטה להאמין שלרוב ההצלחות הגדולות קדמו מסעות שלמים, החלטתי לנסות להתחקות קצת אחר העבר של אליאב זוהר.
אם נלך אחורה, לשנת 2017, נמצא בפייסבוק את התמונה הראשונה שלו שבה הוא מופיע על במה ושר. כלומר, כבר חמש שנים שאליאב מופיע ומשמיע את המוזיקה שלו על במות שונות, צובר קהל משלו, מקבל הארות לשימור והערות לשיפור, מדייק את הנגינה, השירה, הביצוע. חמש שנים שהוא סוגר הופעות בברים למיניהם, משכנע אנשים להגיע לשמוע אותו ומופיע בפני קהל מצומצם ביותר. חמש שנים של דרך.
שנה אחרי הצעדים הפומביים הראשונים שלו, זוהר הגיע לראשונה לתוכנית ריאליטי. הוא התמודד בתוכנית "אביב או אייל", לא עבר את שלב הקהל ונעלם מעיני הצופים. אבל התבוסה ממש לא עצרה אותו, זוהר נרשם ללימודי מוזיקה ב"רימון", המשיך להופיע, ליצור ולפתח את המוזיקה, לעבוד על האלבום הראשון שלו ולפלס את דרכו המקצועית כמוזיקאי.
בשנה האחרונה הוציא חמישה סינגלים מתוך אלבום הבכורה שלו עליו עמל עם המפיק המוזיקלי שמוליק דניאל, מבכירי המפיקים בתעשיית המוזיקה הישראלית שעבד עם עמיר בניון, שולי רנד ועוד. במקביל הוא החליט לחזור למסכי הטלוויזיה במסגרת העונה התשיעית של "הכוכב הבא". לאורך העונה הוא התעקש, לפעמים בניגוד להמלצת השופטים, לשיר שירים מקוריים "מיכל", "יש לך", "אצלי", "תפתחי חלון" וזכה לאהדה רבה שהביאה אותו בסוף העונה לזכייה במקום הראשון.
גם אם אתם לא נמנים עם קהל האוהדים של זוהר, לא רכשתם כרטיסים לסיבוב הופעותיו הקרוב והשירים שלו אינם חלק מהפלייליסט שלכם, קשה שלא להתפעם מהעקשנות, מהדבקות במטרה, מהאומץ ומהנחישות שלו.
אחרי ההצלחה בכוכב הבא מיותר להתווכח עם העובדה שמדובר במוזיקאי מוכשר אבל יש עוד לא מעט יוצאי ריאליטי מוזיקה מוכשרים שלא הצליחו להחזיק בהצלחה. כדי שאבק הכוכבים לא יתפזר זוהר צריך להמשיך את הדרך בה הלך לפני התוכנית, הסיזיפית והארוכה שהוכחה גם כמתגמלת, במקרה שלו.
אומרים שאנשים אוהבים להיות חלק מהצלחה. כשמישהו שאנחנו מכירים מגיע לגדולה נדאג לציין שאנחנו מקורבים אליו. הרבה פעמים נשתתף בהדסטארט רק כשנראה שלפרויקט יש מספיק תמיכה. אנחנו אוהבים להרגיש שיש לנו חלק בזכייה אבל לרוב אנחנו שוכחים שכל הצלחה גדולה מתחילה מצעד ראשון. מנפילה, מכישלון ומקימה חזרה לניסיון נוסף.
וכמו שאברהם אבינו לא ביום אחד הגיע לארץ ישראל והקים עם, אלא התחיל מהליכה אחרי הקול הפנימי באומץ ובאמונה, ככה גם זכייה בתוכנית ריאליטי והגעה להכרה ציבורית מתחילים בניגון ה"לך לך מארצך", באומץ ובאמונה להסכים לעבור כברת דרך עד להגעה לראש פסגת ההצלחה.
