"בגיל הרך מספיקה התערבות קלה, ואפשר לשנות מסלול חיים של פעוט"

מה את עושה?

פסיכולוגיה התפתחותית היא תחום שעוסק בכל תחומי החיים של הילד, מלידה ועד דברים שיזדקק להם בבגרות. פסיכולוגית התפתחותית מתעסקת באיתור לקויות ומורכבויות התפתחותיות אצל ילדים, בטיפולים בקשר של הורה־ילד ובהדרכות הורים. אנחנו גם מדריכים צוותים בגני חינוך מיוחד ובגני תקשורת. אני עובדת בשירות הפסיכולוגי חינוכי־התפתחותי במחוז תל־אביב.

איך נראה תהליך אבחון?

ילד בדרך כלל מגיע לאבחון על רקע הפניה מרופא, מהגננת או בעקבות זיהוי של ההורים. האבחון נערך במקומות כגון מכון להתפתחות הילד, שם אנחנו מתוודעים לילד, ובסדרת אבחונים מנסים להבין מה סיבת הקושי שלו. אחרי האבחון מגיע הטיפול הרגשי לילד לבד או לילד ולהורים שלו.

מה בודקים באבחון פסיכולוגי?

אנחנו בודקים את היכולת הקוגנטיבית, השפתית, המוטורית ואת היכולת לתקשר עם האחר. בודקים את הקשר בין ההורה לילד, את יכולות המשחק ואת התפקוד שלו. אנחנו לוקחים את כל המעגלים שמקיפים את הילד כדי לקבל תמונה כמה שיותר נכונה. יש אבחנות שלנו שילוו את הילד לכל החיים. אוטיזם, למשל, הוא אבחנה כרונית שאפשר לאבחן קצת מעל גיל שנה. יש גם אבחנות שמזהים בהן עיכוב התפתחות, ובטיפול הנכון הוא יוכל להצטמצם ולהיעלם.

איך התחלת לעבוד בתחום?

עבדתי במרכזי קלט עם ילדים בגיל הרך והבנתי שאני נהנית מאוד מעבודה עם ילדים. למדתי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה ועשיתי התמחות כפולה – התמחות בשירות הפסיכולוגי ובמכון להתפתחות הילד.

מה קשה לך במקצוע?

מתסכל לראות את ההורים שיכולתי לעזור להם אבל הביקוש עולה על היצע השעות. מי שיכול לשלם על אבחון פרטי ישיג אותו מהר, אבל מי שלא, ייאלץ להמתין לאבחון או לטיפול בין חצי שנה לשנתיים, תלוי במקום המגורים בארץ. בינתיים הקושי של הילד גדל והוא מפספס שנה במסגרת חינוכית שתתרום לו, והטיפול אחר כך נעשה קשה יותר. אם במערכת הציבורית היו יותר תקנים ותקציב, היינו יכולים לתת מענה יותר מהיר ליותר משפחות.

גם השכר אינו מגלם את האחריות וההשקעה בעבודה ויש נטישה גדולה של פסיכולוגים מומחים לנוכח התנאים והעומס. מעבר לקושי הנפשי, עם שכר כזה אי אפשר לפרנס משפחה.

מה את אוהבת במקצוע?

בגיל הרך מספיק שעושים התערבות קלה ואפשר לשנות מסלול חיים של פעוט. בגילים מבוגרים יותר צריך להשקיע יותר כדי להגיע לאותה תוצאה.

ספרי סיפור מהעבודה.

הגיע אליי פעוט בן שנתיים שלא דיבר מספיק טוב. אחרי אבחון פסיכולוגי הבנו שהוא על הספקטרום האוטיסטי. ילד ראשון, קורונה, הורים בבית, אין הרבה למי להשוות. הייתי חלק מהגילוי, האבחנה, הליווי של ההורים – ועד הקליטה  של הילד בגן. ראיתי אותו אחרי שנתיים פורח, מתקשר טוב יותר, מדבר. הוא התקדם משמעותית בעזרת האבחנה ובעזרת הטיפול הנכון.