מזכר ההבנות למיזוג "רשת" וערוץ 10, שנחתם ביום רביעי השבוע, זכה בתקשורת לשלל סופרלטיבים כמו "רעידת אדמה" ו"דרמה בשוק הטלוויזיה". אלא שכל מי שמכיר את התחום יודע שהמהלך הזה היה צפוי ומתבקש. מאז פיצול ערוץ 2 לערוצי "קשת" ו"רשת" לפני כחצי שנה ספגו שלושת הערוצים המסחריים הפסדים עצומים של עשרות מיליוני שקלים בחודש, ולכולם היה ברור כי כך אי אפשר יהיה להמשיך זמן רב. "קשת" הצליחה לצוף יותר מעל פני המים, גם בגלל התנהלות עסקית נכונה יותר ובעיקר בגלל תכנים שמשכו יותר מפרסמים והכניסו לה יותר כסף, ולכן המועמדים הטבעיים לחיבור היו ערוץ 10 ו"רשת".
בהשאלה לעולם האנושי, אין כאן שידוך מתוך אהבה. זהו יותר צעד של רווק ורווקה מזדקנים, שיודעים היטב כי הזמן שחולף לא משפר את מצבם בשוק, ושהאמירה ולפיה "יש הרבה דגים בים" כבר לא ממש נכונה עבורם. את בעיית השוני המהותי ביניהם – ערוץ 10 מבוסס כמעט ורק על מערכת החדשות שלו, ואילו "רשת" מחזיקה כיום בעיקר במותגי ריאליטי – הם מנסים להציג עכשיו בשיטת ה"הפכים משלימים". כלומר, הצד של הכלה יביא את החדשות, הצד של החתן את התכניות האחרות, ויחד ינסו השניים להקים ערוץ נאמן בישראל שיצליח להחזיק מעמד כלכלית. על פי התכנית שפורסמה, בעלי "רשת" יחזיקו ב-60 אחוז מהערוץ המשותף, ובעלי ערוץ 10 ב-40 אחוז.
פרופ' רפי מן מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, מחדד עוד יותר את ההבדלים בין המשודכים: "החידה המעניינת ביותר היא איך מחברים בין ה-DNA של 'רשת' וערוץ 10. אפילו בתחום החדשות עצמו – ערוץ 10 יותר נשכני ופחות מתמכר לרייטינג של הקונצנזוס, ול'רשת' יש ב-DNA נטייה להתמכרות לקונצנזוס מבית מדרשו של ערוץ 2. החיבור ביניהם יעלה שאלה גדולה היכן ינבטו שורשיו של הערוץ המשותף".
מכשולים רבים עומדים בפני הזוג הטלוויזיוני הצעיר. המרכזי שבהם יהיה ככל הנראה עמדת הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, שכבר הביעה בפגישות שערכה עם נציגי הערוצים אי-התלהבות ממיזוג ביניהם. זאת מכיוון שהוא יוריד את מספר הערוצים המסחריים משלושה לשניים ואת רמת התחרות בשוק, שלא גבוהה ממילא. המשימה של אנשי "רשת" וערוץ 10 תהיה לשכנע את הלפרין כי המיזוג שרקמו הוא הדרך היחידה לשמר תחרות כלשהי בענף, ולא – יקרסו שניהם ונישאר עם ערוץ מסחרי אחד בלבד, "קשת".
מכשול נוסף שעומד בפני המיזוג הוא אחד המותגים החזקים ביותר בתקשורת הישראלית, מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 לשעבר, שמשודרת כרגע בכל ערב בשמונה בערוצי "קשת" ו"רשת". לפני פיצול ערוץ 2, הציעה "קשת" לקנות את חלקה של "רשת" בחברת החדשות המשותפת לשתיים ב-150 מיליון שקל, אך "רשת" סירבה בטענה שהסכום נמוך מדי. מאידך, ערוץ 10 העמיד לחברת החדשות שלו תג מחיר של 200 מיליון שקל. המיזוג המתוכנן יחייב את "רשת" למכור את חלקה בחברת החדשות ל"קשת", אבל המו"מ על הסכום – כש"קשת" יודעת של"רשת" אין ברירה ומצד שני בעלי המניות של "רשת" יהיו זקוקים לכסף על מנת לממש את עסקת המיזוג – עלול להוות אבן נגף בדרך לביצועו.
המיזוג טרם יצא לדרך, אבל מרוויח אחד כבר אפשר לסמן מהתהליך והוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. כחודש לאחר פיצול ערוץ 2 צוטט באתר "אייס" מנכ"ל חברת החדשות של הערוץ, אבי וייס: "היה איש חזק ששמו בנימין נתניהו, שראה לעצמו מטרה להחליש את חברת החדשות כי לא באנו לו טוב בעין. לעשות כל דבר שיחליש את חברת החדשות של ערוץ 2, ואם על הדרך לסגור את חדשות 10 – אז מה טוב. בוננזה".
אמנם לפי תכנית המיזוג חדשות 10 לא ייסגרו אלא יתמזגו עם "רשת", אבל בכל מקרה אין ספק שהערוצים שהם לצנינים בעיניו של ראש הממשלה מפגינים מצוקה כספית הולכת וגוברת, מה שבטח לא מגביר את כוחם ויכולותיהם במה שנתניהו רואה כמאבק אישי ומכוון שלהם כנגדו. כשאתה תופס את הטלוויזיה המסחרית כולה כעוינת, ודאי שמבחינתך עדיף להתמודד עם שניים במקום עם שלושה ערוצים.
פרופ' מן מקטין בהשפעתו של ראש הממשלה על המהלך: "יכול להיות שהייתה כאן כוונה מצדו להחליש את הערוצים, אבל דווקא ב-2014 ראינו מהלך שלו לעצירת פיצול ערוץ 2 מטעמים אחרים, כך שאני לא בטוח שהיה כאן תכנון מקיאווליסטי".
ואחרי הכול, האם המיזוג המתוכנן נכון ציבורית? פרופ' מן חושב שכן: "הפיצול עצמו היה טעות ועכשיו זה מוכח סופית. מבחינה כלכלית היו איסוף אזהרות שהמצב לא יחזיק מעמד ולכן הגענו לאן שהגענו. בנוגע למיזוג עצמו, ישנם שיקולים לכאן ולכאן. מצד אחד, המפסידים הגדולים יהיו הצופים שעד כה היו להם שלוש אפשרויות של ערוץ מסחרי ועכשיו יהיו להם רק שתיים. נכון שבינתיים נוספו אפשרויות כמו ערוץ 20 וכמובן תכנים שמגיעים בהמוניהם דרך הרשת, אבל עדיין רוב ההפקות הישראליות קיימות במסך הליניארי המסחרי והן חשובות.
"מצד שני, אולי הציבור ירוויח מהמיזוג כי אמנם יהיו פחות ערוצים אבל אלה שיישארו יהיו יותר חזקים כלכלית ולכן בתקווה גם חזקים יותר בגזרת התוכן. בגדול, אני בעד המיזוג. אם אין מספיק הכנסות שמסוגלות להחזיק שני גופי שידור עצמאיים, עדיף ליצור גופים מאוחדים שיוכלו לבצע את עבודתם הציבורית".
