תשע שנים אחרי שזכתה באירוח מונדיאל 2018, במהלך ששאלת כשרותו עדיין נשאלת, יצא הערב לדרך טורניר גביע העולם ברוסיה. משחק הפתיחה נערך בין הנבחרת המארחת לנבחרת ערב הסעודית, באצטדיון לוז׳ינקי במוסקבה, לעיני 81 אלף צופים. אלפי אוהדים הגיעו לאזור האצטדיון שעות ארוכות לפני תחילת המשחק, והאוהדים הרוסים סייעו לסעודים להתמצא בנבכי הרכבת התחתית.
התחושה הייתה רגועה וידידותית, ואוהדי שתי הקבוצות הרבו להצטלם יחד לפני פתיחת המשחק. נבחרת רוסיה אמנם נחשבת בינונית, ולפי היכולת שהציגה השנה ההערכה היא שלא תצלח את שלב הבתים, אבל היום היא הניחה הכול בצד ונתנה הצגה ראויה לפתיחת הטורניר. היריבה ערב הסעודית אמנם חלשה למדי, אבל מעטים האמינו שעם שריקת הסיום לוח התוצאות יציג 0:5 לטובת הרוסים.
הערב החל בטקס מרשים, שכלל את הצגת הגביע, נאומים והופעה שנויה במחלוקת של רובי ויליאמס. אבל הקונצרט האמיתי החל עם שריקת הפתיחה. הרוסים פתחו במוטיבציית שיא, ואחרי 12 דקות הרים אלכסנדר גולובין כדור נהדר לרחבה, ויורי גזינסקי נגח את שער היתרון. הרוסים איבדו את הכוכב שלהם, אלן דזגוייב, בגלל פציעה, אבל מחליפו דניס צ׳רישב התגלה כהימור מעולה כשכבש את השער השני, שתי דקות להפסקה, והשלים צמד בתוספת הזמן של המשחק. ארטם דזיובה המחליף ואלכסנדר גולובין המצוין, עם בעיטה חופשית מרהיבה בדקה ה־94, חתמו את התוצאה.
בימים שקדמו לשריקת הפתיחה של הטורניר, שבו יתחרו 32 נבחרות על הזכות להעפיל לשלבים האחרונים, הגיעו לרוסיה עשרות אלפי אוהדים מהעולם, ובהם גם כעשרת אלפים ישראלים. לבאים ציפה מזג אוויר אביבי ונעים, שצפוי לאפשר לשחקנים להציג יכולת גבוהה על הדשא.
64 משחקי הטורניר ייערכו בחודש הקרוב ב־11 ערים ברחבי רוסיה. בניגוד לציפיות, בחלקים ממוסקבה שבהם טיילתי, לרבות אתרים מרכזיים, אין כמעט זכר לטורניר היוקרתי שהחל בעיר, פרט אולי לאוהד זר שעובר לבוש בבגדי נבחרתו, או באוטובוס שחולף ועליו לוגו הטורניר. ברחובות שלמים לא ראיתי שום שלט או אזכור לטורניר.
״זה לא נכון שאין התלהבות ברוסיה מהמונדיאל, אנשים כאן גאים ומתרגשים מאוד שאנחנו מארחים טורניר בסדר גודל כזה״, אומר פיטר, טכנאי שידור בערוץ 1 הרוסי, שפגשתי בסמוך לכיכר האדומה, שם נערך הבוקר הפנינג גדול לכבוד הטורניר.
לדבריו, ״צריך לזכור שהרבה אנשים עבדו קשה מאוד כדי שהאירוע הזה יתקיים, ועכשיו הם פשוט רוצים ליהנות ממנו. אתה לא רואה כאן אף אחד בחולצה של נבחרת רוסיה כי זה יום עבודה היום, ואנשים גרים כאן ומכירים הכול, הם לא כמו התיירים שיוצאים לרחובות כדי להתרשם מהאטרקציות שלנו. אולי העובדה שאנחנו מודעים לכך שיש לנו נבחרת חלשה, בלי סיכוי להמשיך הלאה, מורידה קצת את המוטיבציה״, הודה. לפני שנפרדנו שאל אותי פיטר אם אני יכול לקשר אותו לקבוצות אוהדים, לתוכנית שהם מפיקים מאוחר יותר. ״מצטער״, אמרתי לו, ״יש כאן אמנם ישראלים, אבל הפעם האחרונה שאוהד שלנו הסתובב בטורניר דומה בחולצת נבחרת ישראל הייתה לפני 48 שנה״.
בהפנינג במדרחוב ניקולסקיה, שקושט לכל אורכו, פגשתי אוהדים רבים מרחבי העולם, רובם מדרום אמריקה ובעיקר מפרו, ברזיל וארגנטינה. אלו אוהדים צבעוניים, רועשים ושמחים שרקדו, שרו ומילאו את הברים ובתי הקפה, מזכירים לכולם שאנחנו בטורניר הכדורגל החשוב בעולם. גם לנציגת המזרח התיכון, מצרים, בהופעה ראשונה בטורניר אחרי 28 שנה, יש כבר נוכחות שמחה של אוהדים, שחלקם התלבשו בבגדים מימי מצרים העתיקה.
מי שמשך תשומת לב, ככל הנראה בגלל הגלבייה והכאפייה שלבש, הוא נאיף, צעיר מערב הסעודית, שנראה נרגש ללוות את ארצו למעמד היוקרתי ושמח להצטלם עם כל דורש. ״אני שמח מאוד להיות כאן, אני מרגיש בנוח והאנשים כאן נחמדים מאוד״, הוא אומר לי. ״זו הפעם הראשונה שלי בטורניר, ואני יודע שטוענים שאנו אחת הנבחרות החלשות, אבל אני מאמין שאנחנו עומדים להפתיע את כולם״.
