נוטות החסד / ג'ונתן ליטל
קראתי את הספר הזה בצבא. כשהייתי מ"כ בטרום טירונות בבא"ח נח"ל. זה היה אמור להיות שבוע כזה של נופש, שלא עושים בו כלום. אבל הספר הזה שיבש אותי לגמרי. בתשע־מאות עמודיו, שגמעתי בשבוע אחד, הספר הזה הכניס אותי לטריפ שעדיין לא התאוששתי ממנו.
ליקוטי מוהר"ן / רבי נחמן מברסלב
לפני חמש שנים התחלתי ללמוד את הספר הזה ברצינות. ובתוך כמה שבועות, במהירות מחוצפת, רבי נחמן התנחל לי בתודעה. בקטע טוב. מאז, בהרבה מובנים, הוא מאפשר לי לחוות את החיים הללו במלואם. הוא מזכיר לי לא להיות חמקן. ולהישיר מבט אל הכול. אל היופי ואל הכאב.
זכרון דברים / יעקב שבתאי
הרבה אנשים בתל־אביב מרגישים שאין שום פשר לחיים האלה. הם מסתובבים בעולם הזה. נושמים ונושפים. מתעוררים ונרדמים. גם יעקב שבתאי הרגיש את זה. והספר שהוא כתב על זה יצא לו כל כך יפה, שגם אחרי שהתחתנו וגילינו שיש לנו שני עותקים ממנו, השארנו בספרייה את שניהם.

בדידות / שולמית הראבן
זה ספר קטן ויפהפה. יש בו סיפורים קצרים ועדינים. התשוקה שפועמת בו היא כמו תחנת חשמל. קראתי אותו איזה שבע פעמים. סתם, כי התגעגעתי אליו. ויש לי חלום, להפוך לסרט את הסיפור על הדודה שהאוטו שלה התקלקל.

איפה פינוקי? / אריק היל
מאז שהפכתי לאבא אני קורא בעיקר ספרי ילדים. בגיל שנה ושלושה חודשים, חיה כבר יודעת לזהות על המדף את פינוקי – הספר האהוב עליה. אני מקריא, וחיה מרימה את קיפולי הנייר, וצועקת בהנאה כשהחיות שמתחת נחשפות. היא מבסוטה, גם כשיש תנין מתחת למיטה. וכשאני רואה אותה אני גם קצת מקנא בה. הלוואי עליי להתלהב ככה מספרים.
