המשחק הראשון שהלכתי אליו בטורניר, שהיה גם הראשון אי פעם עבורי בגביע העולם, היה בין ארגנטינה לאיסלנד. המשחק הפותח של האלביסלסטה במונדיאל, שבוע אחרי שאכזבו אלפים בישראל והבריזו ברגע האחרון, נחשב כבר חודשים רבים למבוקש ביותר בשלב המוקדם, כזה שמחירי הכרטיסים אליו האמירו לסכומים גבוהים יותר, אפילו מכרטיס סטנדרטי למשחקי חצי הגמר. הסיבות לכך קשורות לעובדה שהמשחק שובץ באצטדיון ספרטק, שמכיל "רק" 43 אלף מקומות, בעוד שני מחנות האוהדים, הגיעו עם כמויות אדירות של אוהדים לרוסיה.
בנוסף, שיטת מכירת הכרטיסים של פיפ"א, לא היטיבה עם האוהד הפשוט. על פניו, השיטה אמורה להיות הוגנת – כל אוהד יכול להיכנס להגרלה בשבעה משחקים בטורניר. אם הוא זוכה במשחק מסוים הוא יכול לקנות ארבעה כרטיסים בכל פעם. בפועל, אנשים רבים מנצלים את השיטה הזו, נכנסים תחת שמות משתמש רבים, זוכים בכרטיסים ומוכרים אותם הלאה בסכומים מופקעים. הבחור הישראלי שמכר לי את הכרטיסים וישב לידי במשחקים גילה לי שבדרך הזו הוא הרוויח סכום עתק של 68 אלף שקלים. ככה זה, שכרטיס ב־700 שקלים נמכר ב־3,000, וכרטיס לגמר ב־2,500 שקלים, נמכר ברשת בעשרת אלפים.
למשחק המדובר הגיעו לא פחות משלושת־אלפים ישראלים, מתוך עשרת אלפים שצפויים להגיע לרוסיה בתקופת הטורניר. רובם של האוהדים היו לבושים בחולצות ארגנטינה ומסי, וחלקם אף צבעו את פניהם בדגל האומה הארגנטינית. צריך כנראה לעשות מחקר מה גרם לתושבי ישראל לאמץ ככה שחקן ונבחרת, שנהדרים ומצליחים ככל שיהיו, אין להם שום קשר אלינו. עבורי זה היה מביך למדי לראות חבורת ישראלים, צועדת לעבר המשחק ושואגת "מסי, מסי".
ההגעה לאצטדיון הייתה קלילה למדי, וככל שהתקרבתי, הצטרפו יותר אוהדים לרכבת התחתית. מחוץ לאצטדיון חיכתה לנו חגיגה גדולה – אוהדי ארגנטינה רקדו ושרו, נערות הציעו לצייר את דגלי המדינות בצבעי מים על פני האוהדים, ומגוון של להקות הנעימו את זמנם של הבאים. בכניסה שוב נכנס לפעולה מערך האבטחה האימתני, אבל הכול עבר בצורה חלקה למדי. בתוך האצטדיון שוב בלט עקב האכילס של מארגני הטורניר – חוסר תשומת לב לפרטים קטנים אך קריטיים, כמו מספר תאי שירותים ראוי ודוכני שתייה מעטים, שהצריכו המתנה ארוכה בתור, בחום כבד שנפל לפתע על מוסקבה.
אבל בתוך האצטדיון עצמו הכול נשכח במהרה ואוהדי ארגנטינה, בשירה אדירה, נתנו את האות לפתיחת החגיגה. בסופו של דבר, ההר הוליד עכבר, ארגנטינה שוב לא תפקדה, מסי היה צל של עצמו והחטיא פנדל, וברגעים רבים המשחק היה רדום ומשעמם, מה שגרם אפילו לקהל להתייאש מרגע לרגע. אחרי שריקת הסיום שהשאירה את ארגנטינה רק עם נקודה במשחק הפתיחה, נראו אלפי אוהדיה שפופים למדי.
"אני מאוכזב מאוד מהקבוצה. ההגנה הייתה רעה וכל הקבוצה שיחקה לא טוב", אומר לי אחד מהם, בשם דייגו, "קשה להבין למה מסי נראה ככה בנבחרת ארגנטינה, אני חושב שהוא סובל אצלנו מחוסר מזל. כשאתה רואה אותו משחק בברצלונה, הוא תמיד כובש מבעיטות חופשיות ובפנדלים, ואצלנו אף פעם לא, וזו תופעה שקשה להבין. יכול להיות שהקבוצה שמסביבו בברצלונה מוציאה ממנו דברים טובים יותר. אף אחד כבר לא יודע מה יקרה איתנו בטורניר הזה".
מי שנתן הסבר מעמיק יותר לאיכות הירודה שמציגה חבורה מאוד מוכשרת של שחקנים, הוא גונזאלו בונדאו, פרשן הספורט הבכיר בארגנטינה, שהסכים לומר לי כמה מילים, במהלך הפוגה קלה, מהשידור החי שהעביר לארגנטינה. "אחת הבעיות העיקריות של הנבחרת שלנו קשורה להתאחדות המקומית, שמאז סיום המונדיאל הקודם בברזיל, מינתה ארבעה מאמנים שונים לנבחרת. בצורה כזו קשה מאוד לפתח רעיון, אופי ושיטת משחק ורואים שלא הצלחנו להפוך לקבוצת כדורגל, בניגוד לנבחרות של גרמניה ספרד, ברזיל וצרפת, שכן הצליחו. זה מאוד קשה גם ככה לעבוד עם שחקנים, שנמצאים בקבוצות בליגות בכל רחבי העולם, והדברים כאן נעשו לא נכון".
איך תסביר שכוכב גדול כמו מסי, נראה הרבה פחות טוב בנבחרת?
"מסי נראה ככה בגלל שהקבוצה נראית לא טוב. העובדה שהוא החטיא פנדל קריטי על הבמה הזאת, במשחק הראשון בטורניר, הוא בשורה רעה מאוד עבור הנבחרת. הוא נכשל ועכשיו נראה אם הוא יצליח להרים את עצמו מחדש, זה לא פשוט".
מה דעתך על ביטול משחק הידידות בין ארגנטינה לישראל ברגע האחרון?
"נראה שמה שהיה כאן בעיקר הוא תקשורת רעה בין הצדדים. אם מבחינת ההתאחדות הארגנטינאית הייתה בעיה לשחק בירושלים, מישהו היה צריך להבין את זה הרבה קודם, לא יומיים לפני המשחק. זו לא אשמת האוהדים וזה לא הוגן כלפיהם. אני מניח שאם המשחק היה עובר לתל־אביב או לחיפה, הוא היה מתקיים בלי שום בעיה. אני יודע שהשחקנים והצוות בנבחרת הושפעו מההפגנות שנערכו, ומחולצות מגואלות בדם שהציגו בפניהם, אבל עדיין, האחריות כולה היא של ההתאחדות הארגנטינאית והדרך שבה היא פעלה".
מה הסיכוי שתחזרו עם גביע הביתה?
"אחרי שלא ניצחנו במשחק שאמור היה להיות הכי קל עבורנו בבית המוקדם, באמת קשה לדעת לאן הנבחרת הולכת עכשיו. הכול פתוח, וישנה גם אפשרות שנודח הרבה יותר מהר משחשבנו. אני עדיין מקווה, כמובן, שהדברים יסתדרו ונחזור הביתה עם הגביע".
שעה קלה אחרי סיום המשחק, הטלפון שלי התחיל לצפצף בלי הפסקה. מתברר שאירוע דריסה עם שמונה נפגעים התרחש במוסקבה. השלטונות מתעקשים מאז שזו הייתה תאונה, למרות שיש צילומים שמוכיחים אחרת.
הכתבה המלאה תפורסם בסוף השבוע במוסף מוצש של 'מקור ראשון'
