"לתזמורת אפשר להגיע רק אם מישהו עוזב או יוצא לפנסיה"

מה את עושה?

אני הצ'לנית הראשית בתזמורת הסימפונית ירושלים. העבודה בתזמורת כוללת חזרות מהבוקר עד אחרי הצהריים, שבהן חוזרים על המוזיקה שמנגנים בקונצרטים, שלרוב מתקיימים בערב. חוץ מזה מתאמנים בבית על הדברים שאנחנו הולכים לעבוד עליהם בחזרות.

מה עושה צ'לנית ראשית?

בתזמורת כל הנגנים על אותו כלי נקראים "קבוצה" או "סקציה". כל הקבוצה מנגנת את אותו תפקיד, אבל התפקיד של המוביל שונה מתפקיד של כלי נגינה אחרים. נגן מוביל מעביר את כל האינפורמציה שהמנצח לא מעביר או שיש ספק אם היא עברה, כמו לסמן מתי מתחילים לנגן ולתת פרשנות מוזיקלית. אני יושבת לפני הקבוצה, קרובה יותר למנצח ולנגנים המובילים האחרים ומעבירה את האינפורמציה בשפת הגוף תוך כדי הנגינה ולפעמים מילולית במהלך החזרה. אם יש סולו לכלי – הנגנית הראשית תנגן אותו. היא גם מובילה את החזרות של הקבוצה ויש לה אמירה בתור ראש הקבוצה מול ההנהלה וההפקה.

במה עוד עוסקים נגני תזמורת?

למוזיקאים יש שתי דרכים לקבל משכורת קבועה: ללמד במוסד ולנגן בתזמורת. אני עושה את שניהם. מוזיקאים עושים גם פרויקטים בצד כדי להגדיל את הפרנסה ולהרחיב את העשייה האמנותית. אני למשל מלחינה, כותבת ומופיעה עם הרכבי ג'אז ועם חומרים שלי, מלחינה לאחרים ועובדת בתיאטרון.

איך הגעת לתחום?

רוב נגני המוזיקה המערבית הקלאסית התחילו מוקדם. אני מנגנת מגיל חמש וחצי. אחות של ילד מהגן שלי ניגנה על צ'לו ורציתי גם. בגיל צעיר מאוד מתאמנים חצי שעה ביום, ולאט־לאט הזמן עולה. היו תקופות שהתאמנתי חמש־שש שעות ביום – לפני חזרות ושיעורים. הייתי מוזיקאית מצטיינת בצבא, למדתי בארץ וכמה שנים באמסטרדם ובלונדון. אחרי שנתיים בתזמורת התפנה מקום של נגן ראשון אז עשיתי אודישן והתקבלתי.

מה אנשים לא יודעים על המקצוע?

לתזמורת אפשר להגיע רק אם מישהו עוזב או יוצא לפנסיה. אם את חלק מחוזה קיבוצי בתזמורת – יש לך קביעות. אחרי אודישן מוצלח מתחילים תקופת ניסיון שבה רואים איך את מתפקדת בתוך הקבוצה. הניסיון יכול להיות שנה עד שלוש, אבל מרגע שאת בפנים – את בפנים.

מה היתרונות והחסרונות?

אין אוטונומיה בתזמורת. יש שעות של ישיבה במקום. מנגנים מה שבתווים ומצייתים למנצח. המשמעת הנוקשה מתנגשת עם האופי האמנותי שמחפש דברים חדשים. מצד שני, אני מנגנת את היצירות הגדולות של התרבות המערבית, עובדת עם מוזיקאים שאני מעריכה, והתזמורת לוקחת אותי למקומות שלא הייתי מגיעה אליהם אחרת.

אנקדוטה מאחורי הקלעים.

לפעמים על הבמה יש טעויות שהקהל לא שם לב אליהן. הכנרית הראשונה ואני יושבות זו מול זו, ובכל פעם שקורה משהו מצחיק, אני מקפידה לא להסתכל עליה. אני יודעת שאם נסתכל אחת לשנייה בעיניים אנחנו נתפקע מצחוק על הבמה. לכי תנגני אחרי זה.