שנתיים וחצי מאז החל את דרכו בליגה הטובה בעולם במדי קבוצת הוושינגטון ויזארדס נראה שדני אבדיה מתחיל למצוא את מקומו בליגה, לממש את הפוטנציאל האדיר הטמון בו ולהפוך סוף־סוף לשחקן הדומיננטי והמשפיע שכולנו קיווינו שיהיה. את ההתקדמות הזו אפשר לראות היטב דרך המספרים: עד היום בשנתיים וחצי בליגה הוא קלע 7.8 נקודות בממוצע למשחק, בנוסף ל־5.4 ריבאונדים ו־1.9 אסיסטים ב־24 דקות לערב. לעומת זאת בשבועות האחרונים שדרג אבדיה משמעותית את התוצאות עם ממוצע של 16 נקודות למשחק, כאשר ב־31 בינואר הציג ערב שיא בקריירה עם 25 נקודות ו־9 ריבאונדים ב־33 דקות. הוא עשה זאת לאחר שקם מהספסל בניצחון הראשון של הקוסמים בסן־אנטוניו מאז 1999 – שנה לפני שנולד – הישג שאפילו מייקל ג'ורדן האגדי לא הצליח לרשום כששיחק בוושינגטון בקאמבק האחרון בקריירה. בנוסף זכה אבדיה בכינוי חדש: טורבו, ולאחרונה הוא נראה שמח מתמיד על המגרש.
"אני חושב שזו הגרסה הכי יציבה שראינו בה את אבדיה עד היום בליגה, גם מבחינת המספרים וגם מבחינת השמחה שהוא מפגין במשחק שלו", מנתח העיתונאי ערן סורוקה, מגיש בערוץ הספורט ופרשן מוערך של ליגת ה־NBA. "דני מרגיש שמאמינים בו יותר, שנותנים לו לשחק את הכדורסל שהוא אוהב ושהעבודה שהוא השקיע בגוף בקיץ האחרון משתלמת לו. הוא התחזק מאוד וכשהוא חותר לסל, שחקנים עפים הצידה כמו כדורי באולינג. הוא חותר למגע בצורה יפה, מדייק יותר בקליעות מכל הטווחים ומשפר אלמנטים בצורה מאוד מרשימה".
אבדיה עשה היסטוריה באמצע נובמבר 2020, כאשר בגיל 19 הפך לישראלי הראשון אי פעם שנבחר בעשירייה הראשונה בדראפט ה־NBA. וושינגטון בחרה בו במקום התשיעי, מה שהבטיח לו מיידית חוזה לשלוש שנים בליגה בנוסף לאופציה לעונה רביעית, שמומשה בידי הנהלת הקבוצה בסתיו האחרון.
מתן סימן־טוב: "התקשורת הישראלית היא סוג של מאניה דפרסיה. הזוי בעיניי שנוטים לזלזל בהישגים שלו, ומדהים אותי בכל פעם לגלות שהוא זוכה ליותר אהבה במקומות אחרים מאשר בישראל. הוא מייצג אותנו כשחקן הישראלי היחיד ב־NBA ועושה עונה טובה, שהפכה עכשיו לטובה מאוד"
ההתחלה שלו בליגה הייתה לא פשוטה. "שחקנים מסוגו של אבדיה, כאלה שיש להם גודל, מהירות, יכולת שליטה בכדור, הגנה וקליעה, אלו שחקנים שכל קבוצה רוצה והוא הגיע כהבטחה גדולה, אבל הבעיה שלו הייתה שהתקופה שלו בוושינגטון החלה באופן עקום", משחזר סורוקה. "הוא הגיע לליגה במהלך מגפת הקורונה, לא הייתה לו ליגת קיץ להתחמם בה, הוא הפך מיד לשחקן חמישייה והכול התנהל בצורה מהירה מדי. לא משנה כמה ביטחון יש לו, אבדיה עדיין הגיע מאוד צעיר למקום חדש ולליגה חזקה, וההתאקלמות הייתה קשה. בשלבים הראשונים שלו בליגה אף פעם לא נתנו לו את הכדור כדי ליצור, אלא העמידו אותו בפינה שיקלע שלשות, וכשהקליעות לא נכנסו הוא הפך כאילו ללא שימושי. בתקופה של ראסל וסטברוק הוא היה מוסר לו את הכדור, הולך הצידה ומחכה שפעם בעשר דקות אולי הוא יקבל את הכדור גם הוא. לא היה נעים לראות את זה והוא לא הצליח לתרום בתפקיד הזה".
למרות הקשיים זכה אבדיה לגיבוי מהצוות המקצועי של וושינגטון. "גם בתקופות הפחות טובות אהבו אותו במועדון והמשיכו להאמין בו, אפילו שעל המגרש הוא לא סיפק את הסחורה, לא תמיד באשמתו, ונוצר מין כדור שלג קצת שלילי", מסביר סורוקה. "חשוב לזכור שוושינגטון כולה הייתה בינונית, שזו הסיטואציה הכי גרועה להיות בה בליגה, כי מצד אחד אתה לא נלחם על אליפות, ומצד שני אתה גם לא מסיים נמוך מספיק לקבל בחירות דראפט טובות שיעזרו לך להשתפר בעונה הבאה. וושינגטון זה לא מקום שכוכבים ימהרו להגיע אליו, כי זו עיר לא אטרקטיבית בלשון המעטה".
אחת החולשות של אבדיה הייתה חוסר יציבות מבחינת הקליעה שלו. "הוא לא הצליח לנצל הזדמנויות שקיבל והיו לו אחוזי קליעה נמוכים, גם מהחטאות מתסכלות קרוב לסל שגרמו לכל הקהל לשחרר נהמה, וגם משלוש נקודות. זה יצר בעיה, כי הקבוצות מולם מיד מנצלות את זה, ואתה כאילו משחק בהתקפה ארבעה מול חמישה", מנתח סורוקה. "היה משחק אחד מכמיר לב מול הלייקרס, שבו אבדיה החטיא חמש שלשות ברבע הראשון וראסל ווסטברוק, שעבר לשחק איתם, עמד חצי קילומטר ממנו ופשוט הסתכל עליו. הכי גרוע כשהקבוצה מולך לא מאמינה שתקלע".
מצד שני, אבדיה נתן ביצועים מרשימים בהגנה איכותית, מה שהעניק לו הרבה נקודות זכות. "בחלק מהזמן השחקנים סביבו היו צריכים עוד כדורים במגרש כדי שהם יוכלו להגיע למספר הקליעות שהם רוצים, ודני – שהוא בחור חכם שרצה לתרום ולהיות על המגרש – מצא את הדרך לעשות את זה. הכוכבים הרבה פעמים לא אוהבים לשמור ואבדיה חזק וזריז ויש לו את התכונות לעשות הגנה טובה והוא עשה את זה בצורה טובה מאוד, ודאי בהתחשב בגילו הצעיר", מסביר סורוקה. "השחקנים בליגה נבחרים בזכות הפוטנציאל שלהם, לזכות וושינגטון אפשר לומר שהם נתנו לו קרדיט ואת הזמן להתאקלם ולעבוד. ידוע שבשלב מסוים התעניינו בפניקס סאנס באפשרות שאבדיה יעבור אליהם, בקשה שנענתה בסירוב מיידי, וזה הוכיח שהם מאמינים בו. היום הוא השומר הכי מגוון של הקבוצה וזה לא שחקן שמוותרים עליו כל כך מהר".
אופן השימוש של וושינגטון באבדיה הקשה עליו להציג את מגוון היכולות האטרקטיבי שלו, ולפרקים נראה שהמצב יצר אצלו תחושת תסכול. מי שמסייג את הדברים הוא הסוכן שמלווה אותו כבר שנים, מתן סימן־טוב. "אני לא חושב שלרגע דני היה לא מרוצה. בשנתיים וחצי שלו בקבוצה תמיד היה לו תפקיד והוא תמיד שיחק", הוא קובע. "נכון שהיו משחקים ותקופות שהוא היה פחות במרכז הבמה מבחינה התקפית, אבל אי אפשר להתעלם מההתמדה וממוסר העבודה הגבוה שלו. מבחינת אישיות הוא אדם שתמיד יעדיף את טובת הקבוצה לפני טובתו. אני שמח שהבינו שם שאפשר להוציא ממנו הרבה יותר ושמח לראות את קפיצת המדרגה המשמעותית שהוא עשה ברמה המקצועית. הוא תמיד היה ערוך ומוכן וחיכה להזדמנות ועכשיו, שהתפנו עוד דקות, הוא לקח אותה בשתי ידיים ומחזיר בגדול".
הדקות שסימן־טוב מזכיר התפנו בשל מעברו של רוי הצ'ימורה ללוס־אנג'לס לייקרס בשבוע האחרון של ינואר. הצ'ימורה, היפני השני אי פעם בליגה, נבחר במקום התשיעי בדראפט שנה לפני אבדיה, ולפרקים התחרה מולו על דקות משחק. "הצ'ימורה הוא קלעי מצוין אבל היום יש טובים ממנו בקבוצה. זה העלה את השאלה בשביל מה צריך שחקן שלישי על אותה משבצת בכל כך הרבה כסף. הסיטואציה הזו הורידה אותו לספסל עם אבדיה, וכשהם עלו לשחק יחד הוא לקח את רוב הזריקות, אז מה נשאר לדני לעשות? כל זה גרם לג'נרל מנג'ר שבחר בהם להיראות לא טוב. העובדה שאבדיה שחקן מגוון יותר, פתחה את הדלת למעבר של היפני לקליפורניה", מסביר סורוקה. "היכולת העגומה שהפגינה וושינגטון יצרה אי־שביעות גדולה מצד התקשורת והאוהדים של הקבוצה. זה ערער את מעמדם המקצועי של שפרד ושל מאמן הקבוצה וס אנסלד, ומה שקורה עכשיו פתאום מאיר גם אותם באור חיובי וכולם מאוד מרוצים".
ערן סורוקה: "השחקנים בליגה נבחרים בשל הפוטנציאל שלהם. לזכות וושינגטון אפשר לומר שהם נתנו לאבדיה קרדיט ואת הזמן להתאקלם ולעבוד. היום הוא השומר הכי מגוון בקבוצה"
דני אבדיה, שחגג בינואר יום הולדת 22, נולד וגדל בקיבוץ בית־זרע. אביו זופר אבדיה, מנהלה המקצועי של בני הרצליה ודמות צבעונית במיוחד שזכתה אפילו לחיקוי בארץ נהדרת, הוא כדורסלן עבר נהדר ממוצא סרבי־קוסובי, ששיחק בנבחרת יוגוסלביה הגדולה. לישראל הוא הגיע ב־1990 לאחר שחתם ברמת־השרון, שיחק בליגה שמונה עונות והפך את ישראל לביתו החדש וכאן גם הכיר את שרון ונישא לה ויחד הביאו לעולם את דני.
אבדיה הצעיר החל את דרכו המקצועית במחלקת הילדים של הרצליה אבל כבר בגיל 13 עבר לשחק במכבי תל־אביב. הוא הפך לחלק מסגל הבוגרים של הצהובים בגיל 16, ובמקביל כיכב בקבוצת הנוער והוביל אותה לזכייה באליפות. הוא החל למשוך תשומת לב לאחר שהפך ב־2018 ו־2019 לראשון שזכה בתוארי השחקן המצטיין, גם בגרסה האירופית וגם בגרסה הבינלאומית של מחנה האימונים היוקרתי "כדורסל ללא גבולות". ביולי 2020 לאחר שזכה במדי מכבי באליפות שלישית, הפך בגיל 20 לשחקן הצעיר ביותר שזכה בתואר שחקן העונה בליגת העל. הבחירה היוקרתית בדראפט העניקה לו גם חוזה נהדר שבסיומו, בסוף העונה הבאה, יחצה את רף 20 מיליון הדולר מהכנסות מכדורסל בלבד.
"כאשר אתה מקבל חוזה רוּקי הסכומים בו נקבעים מראש", אומר סורוקה. "בסיום העונה השלישית, שחקנים שנבחרו בעשירייה הראשונה בדראפט מקבלים בדרך כלל הצעה להאריך את החוזה, על פי הערכת הקבוצה את היכולות שלהם. זה אומר שאבדיה נמצא עכשיו גם בשנת חוזה, והמוטיבציה הגבוהה שלו קשורה גם לרצון להוכיח שהוא שווה חוזה חדש וגדול לכמה שנים קדימה. אם הוא ימשיך בצורה כזאת, יש סיכוי גדול שהוא יקבל הצעה לחוזה שעשוי לנוע בין 60 ל־80 מיליון דולר לארבע שנים, אבל זה עלול להשתנות אם המציאות תתפתח אחרת".
נראה שסימן־טוב, סוכנו של אבדיה, מעדיף לדבר על הנושא כמה שפחות, "גם וושינגטון וגם בקבוצות אחרות מעריכים מאוד את מה שהוא מביא למגרש ושנת החוזה צפויה להיות מעניינת מאוד, אבל בשורה התחתונה דני צריך להמשיך לשחק בצורה הזאת ואם זה יקרה הכול יהיה בסדר".
ערן, לאן אתה חושב שהקריירה של אבדיה יכולה להגיע בעתיד?
"אני רואה אותו כמי שיכול להיות השלישי־רביעי הכי טוב בקבוצה שמתחרה על אליפות. אני לא חושב שהוא יהפוך לאולסטאר או סופרסטאר, אבל כן שיהיה אחד מ־60 השחקנים הטובים בליגה, שחקן שכל קבוצה רוצה אצלה כי יש לו אופי מנצח, יכולות גבוהות ומגוונות והוא יכול לעזור לזכות בתארים. השחקן שמחבר בין כולם, שמסוגל לעשות הרבה דברים ולתרום מהרבה היבטים, שאפשר לסמוך עליו ושיהיה בצד שלך – זה תפקיד חשוב בליגה. הלוואי שאני טועה והוא יהפוך לכוכב, אבל אני לא יודע אם הקליעה שלו באמת יציבה מספיק להביא אותו לשם".
מה משמעות העובדה שהוא כרגע עולה מהספסל ולא חלק מהחמישייה?
"ב־NBA משתמשים בו כשחקן שישי לא כי הוא לא טוב, אלא מאחר שלקבוצה יש הרבה קלעים טובים בחמישייה הראשונה, והצוות המקצועי מבקש לנצל את היכולות הטובות שלו מול השחקנים הפחות טובים של הקבוצה השנייה. צריך לזכור שבערב שהוא משחק יותר מ־30 דקות הוא משחק גם מול השחקנים הבכירים של היריבה, ואם הוא נכנס לקצב טוב במשחק והדברים מתחברים, כמו שקורה עכשיו, אז הוא זוכה ליותר קרדיט על המגרש".
בשש השנים האחרונות אבדיה הוא גם חלק בלתי נפרד מנבחרות ישראל. בשנת 2017 התקיימה פגישה מכרעת בין פיני גרשון, המנהל המקצועי של איגוד הכדורסל, לבין זופר אבדיה כשעל הפרק עתידו הבינלאומי של דני. הוא מחזיק באזרחות ישראלית אבל גם באזרחות סרבית, שנתנה לו את האופציה לשחק בנבחרת סרביה שנחשבת לאחת החזקות בעולם ומגיעה דרך קבע לאליפות העולם ולאולימפיאדה. באותה שיחה הצליח גרשון לשכנע את זופר שהעובדה שבנו יוביל את הנבחרות הצעירות שלנו וישולב בגיל צעיר בנבחרת הבוגרת, תאפשר לו חשיפה גדולה ומהירה יותר למגלי הכישרונות ב־NBA.
הטענה הוכיחה את עצמה. אבדיה זהר במדים הלאומיים מהרגע הראשון. באליפות אירופה לקדטים ב־2017 הוא סיים עם מדד היעילות הגבוה באירופה, עם 15.3 נקודות בממוצע, 12.6 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים ו־2.1 חטיפות. ביולי 2018 זכה עם נבחרת העתודה באליפות אירופה היסטורית, לאחר שהגיע כשחקן מחליף וסיים את הטורניר עם בחירה לחמישיית הטורניר. שנה לאחר מכן הוא כבר הוביל את הנבחרת לזכייה שנייה ברציפות כשהוא זוכה בתואר השחקן המצטיין.
לנבחרת הבוגרת זומן אבדיה לראשונה, לפני כשלוש שנים. אומנם הוא נאלץ לוותר על משחקים רבים בעבור קריירת ה־NBA אבל בקיץ האחרון הוא שיחק לראשונה באליפות אירופה. הוא נצץ בשני המשחקים הראשונים, בהתחלה מול פינלנד עם תצוגה התקפית נהדרת שכללה 23 נקודות, 15 ריבאונדים וסל ניצחון, בנוסף לעצירת הכוכב הפיני ושחקנה של יוטה ג'אז מה־NBA עם משחק הגנה מרשים. במשחק השני הוא המשיך להרשים עם 21 נקודות בניצחון מול הולנד, אבל שם הדברים החלו להשתבש. הנבחרת הפסידה בשלושת המשחקים הנותרים ולא העפילה לשלב השני, כשברקע היו שמועות על מצב חברתי רעוע בנבחרת, מאבקי כוחות בנוגע לסגנון המשחק והתקפה מוחצת בתקשורת מצדו של זופר, שטען ששחקני הנבחרת והצוות המקצועי לא תומכים בו.
"המשחק מול פינלנד הראה שוב את הפוטנציאל הענק שלו. זה גרם גם לתסכול כי לא הבינו איך שחקן שמציג יכולת כזו מגיע לוושינגטון ונראה פתאום כמו צל של עצמו", נזכר סורוקה. "העובדה שהנבחרת שהוא נחשב למנהיג שלה לא הצליחה לעבור שלב, נפלה על הכתפיים שלו. להגנתו יש לומר שהוא חלה בקורונה בזמן ההכנה, והנבחרת לא ידעה בדיוק איך לשחק איתו במצב הזה באליפות אירופה, הציבו אותו בעמדה שתיים ליד הרכז וזו לא העמדה שלו. זו הייתה החוויה הראשונה של אבדיה שלא הסתיימה טוב והצד החיובי הוא שחוויה כזו מבגרת. חשוב לזכור שעדיין היו לו רגעים נהדרים באליפות. לוקח זמן להבשיל ולדעת לקחת אחריות כשחקן מוביל וזה משהו שאנחנו רואים שקורה לו עכשיו בוושינגטון".
גם כאן מציג סוכנו סימן־טוב גישה שונה. "אני לא חושב שהנבחרת לא הצליחה לשלב את דני. היו לו כמה עניינים בריאותיים אבל עדיין הוא היה בורג מרכזי בנבחרת. עבורו המדים הלאומיים זה פסל החירות, ההישגים של הנבחרת השפיעו עליו כמו שהשפיעו על האחרים אבל הוא חזק, הצליח לחזור לעצמו ולראייה אנחנו רואים מה הוא עושה על המגרש", הוא קובע. "התקשורת הישראלית היא סוג של מאניה דיפרסיה, והזוי בעיניי שנוטים כאן להקטין ולזלזל בהישגים שלו, ומדהים אותי בכל פעם לגלות שהוא זוכה ליותר אהבה במקומות אחרים מאשר בישראל. הוא מייצג אותנו כשחקן הישראלי היחיד ב־NBA ועושה עונה טובה, שהפכה עכשיו לטובה מאוד. אני יכול להגיד לך שהוא עצמו לא מתרגש מהתקשורת הישראלית כי הוא לא קורא אותה. מדובר בתקשורת של רייטינג, של להשיג כותרות. הוא שגריר מכובד של ישראל שעושה עבודה גדולה ומייצג אותנו על המגרש ומחוצה לו. הוא משהו מיוחד ואנחנו לא מבזבזים זמן או מתרגשים מכל מילה שנכתבת עליו. מי שבאמת מבין ומעורב יודע בדיוק מה הוא עושה, תקרת הזכוכית שלו עדיין מאוד גבוהה והלוואי שיהיו לנו הרבה שגרירים כמוהו בספורט הישראלי".
