בתערוכת הסומלייה 2023 השתתפו עשרות יקבים מהארץ ומהעולם, חלקם קטנטנים ולא מוכרים וחלקם גדולים ומפורסמים. זו חוויה מיוחדת לפגוש את הייננים והנציגים של היקבים הקטנים דווקא, לשמוע על המורכבויות בעבודה שלהם, האתגרים שעומדים בפניהם אל מול יקבים ותיקים ומבוססים ולגלות את האופי היינני הייחודי להם. היו יקבים שהפתיעו לטובה, היו כאלה שהשאירו טעם של אכזבה וכאלה שעצם הגעתם לא הייתה מובנת מאליה. בכל אופן, אני באתי ללמוד, להכיר עולם נוסף ולשתות יין טעים.
במרחב הגדוש בכל טוב של התערוכה תפסו אותי הדוכנים האזוריים, אלה שנתנו במה ליקבים המתקיימים זה לצד זה ואולי ללא המטרייה הגדולה לא היו מגיעים לחשיפה בפסטיבל. הראשון היה זה שהקימה המועצה האזורית מטה יהודה, ובו היה אפשר לשמוע על יקבי האזור, על ההגדרה של האזור כמחוז יין וכמובן לטעום יין מיקבים שונים (שלאו דווקא יוצגו בעצמם) ששוכנים בו.
בקומה אחרת עמד גם הדוכן הגדול והעמוס של יקבי הנגב השונים. את מועדון יקבי הנגב ייסדה קרן מיראז' – קרן של פילנתרופים אמריקנים – מתוך מטרה לקדם את צמיחת תיירות היין באזור הנגב. במועדון חברים כ־25 יקבים שפרושׂים מאזור חבל אשכול ועד אילת (כן, באמת יש שם יקב), ואת כולם ניתן למצוא באתר "נגב יין מהמדבר".
אחרי כל השפע הזה עדיין היה חסר לי יקב אחד משנים עברו, הנחתי שלא כולם יכולים להגיע, אז פתרתי את הבעיה ופשוט נסעתי ליקב עצמו. מדובר ביקב דרימיה, ששוכן בישוב סוסיא בדרום הר חברון. את היקב הקימו אלעד ונאוה מובשוביץ. אלעד גדל בסוסיא במשפחת חקלאים ותיקה שהייתה ממקימי היישוב בשנות השמונים ואבי המשפחה נטע כרמים באזור. בהתחלה מכרו את הענבים ליקב יתיר, אך בתחילת שנות ה־2000 החליטו לצעוד בדרך משלהם עם יקב בשם שוקק. הבציר הראשון תחת השם דרימיה היה בשנת 2014, ומאז היקב רק מתרחב. אלעד נטע כרמים נוספים משלו ונאוה אשתו היא מנהלת השיווק. הכרמים המשמשים את היקב נטועים ברובם בחבל יתיר בגבהים של 800 מטר מעל פני הים, מעט מדרום ליקב אך עדיין מקובצים תחת אותו טרואר.
את הטיפול הזהיר בכרמים עושה אלעד בעצמו וממלא גם את תפקיד הכורם וגם את תפקיד היינן ביקב, וחיים בריס הוא יד ימינו. בכרמים הוא מגדל ענבי קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו, סירה ומלבק כזנים עיקריים.
בעתיד הקרוב מתוכננת נטיעת זנים נוספים כגון שנין בלאן, לצורך התרחבות בהיצע ובייצור שכבר היום עומד על כ־50 אלף בקבוקים בשנה. ביקב פועל מרכז מבקרים קטן ומהמם, שבו אפשר לשתות מיינות היקב, ליהנות מאוכל טעים ומאקלים נהדר על ספַר המדבר.
בתהליך הייצור בדרימיה משתדלים לתת לטרואר לבוא לידי ביטוי כמה שיותר. יישון היינות האדומים לרוב לא עולה על שנה בחביות שרובן משומשות, והסוביניון בלאן והרוזה מתיישנים אך ורק במכלי נירוסטה כדי לשמור על אופיים הצעיר והרענן. כל זאת נועד כדי להציג יינות בעלי קו אופי אזורי, מאופק ולא כבד מדי.
אהבתי את כל היינות ביקב, אבל את זה במיוחד: היין עשוי ממאה אחוז ענבי שיראז (סירה) שגדלים בחבל יתיר, מתיישנים 12 חודשים בחביות עץ שרק רבע מהן חדשות. היין בעל צבע אדום־סגול עמוק, כמעט שחור בצבעו, בעל ארומות עוצמתיות ואופייניות לשיראז כמו פלפל שחור ואנגלי, שזיף שחור בשל, דובדבן שחור, עץ, אדמה שחורה ברקע ומעט וניליות. בחך מתגלה היין במלוא עוצמתו, גוף בינוני־גבוה, חומציות וטאנין תואמים עם עוצמות טעם חזקות ומאוזנות. היישון בעץ מעצים מעט את הפרי הבשל ואת הווניל אך הפלפליות עדיין שולטת. אדמה שחורה ומרירות של פרי שחור טרי מבטיחים עתיד יפה למי שיהיה סבלן מספיק ליישן את היין לעוד שנתיים לפחות. הסיומת ארוכה ומאוזנת, מתובלנת ומרירה באופן נהדר.
אדום יבש, 110 ₪
