האוסקרים שוב מעבר לפינה ועמם הניסיון שלנו לנחש מי יהיו הזוכים. האוסקר הוא למעשה האירוע הגדול והחשוב של עונת הפרסים האמריקנית, אבל מקדימים אותו סדרה של טקסים שלכל אחד מהם חשיבות קטנה או גדולה יותר בחיזוי הזוכים. ההשערות שלנו מתבססות, קודם כול, על שקלול תוצאות הטקסים הללו.
גלובוס הזהב – בעבר היה נהוג לחשוב שהטקס, שנערך מטעם איגוד העיתונאים הזרים בהוליווד, מספק תחזית נאמנה לאוסקר. אבל עם השנים ושלל שערוריות הועם זוהרו של הגלובוס ועמו הרלוונטיות שלו.
BAFTA – הטקס מטעם האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע וטלוויזיה הוא חשוב, היות שאחוז גבוה מחברי האקדמיה האמריקנית, קרוב לעשרת אלפים, הם בריטים. עם זאת חשוב לזכור, יש תכנים שמעניינים את הבריטים יותר ואת האמריקנים פחות.
PGA Awards – פרס גילדת המפיקים. הגילדה מעניקה פרסים להפקות, והזוכה הגדול כאן בקטגוריות הסרט המצטיין הופך מיד לפייבוריט.
DGA Awards – פרס גילדת הבמאים. זוהי הקבוצה השנייה בגודלה מבין חברי האקדמיה האמריקנית. רוב הבמאים הזוכים כאן לוקחים אחר כך גם פסלון. למעשה, בשמונה מתוך עשרת הטקסים האחרונים, הזוכים כאן זכו גם באוסקר.
SAG Awards – פרס גילדת שחקני המסך. השחקנים הם הקבוצה הגדולה ביותר מבין חברי האקדמיה ועל כן יכולת החיזוי של הטקס הזה היא המשמעותית מכולם.
מעבר לכך צריך להביא בחשבון גם את טעמם המשתנה של חברי האקדמיה, ולנסות לחזות את הטרנדים העונתיים. כי האקדמיה, כפי שהוכיח העבר לא פעם, אוהבת לעיתים להפתיע. זהו. ניפגש ב־13 במרץ בשעה שלוש לפנות בוקר בטקס האוסקר ה־95, בהנחייתו של ג'ימי קימל. שיהיה לנו, וגם למועמדים, בהצלחה, ודיר באלכ אם מישהו מעצבן את ויל סמית'.
הסרט הטוב ביותר
מי צריך לזכות: שני סרטים הותירו בנו השנה את הרושם המשמעותי ביותר. הראשון הוא "הכול בכל מקום בבת אחת" המסחרר, סרט שיצאנו ממנו עם דופק מואץ והוא היחידי שקיבל מאיתנו השנה 4.5 כוכבים. השני הוא "טאר המנצחת" המתעתע של טוד פילד. אומנם לקח לנו מעט זמן לעכל אותו, אבל גם ימים לאחר הצפייה עוד המשכנו להרהר ביצירה המרשימה הזו. מבין שניהם, טאר – המורכב, הבוגר והמאתגר הוא האופציה המתבקשת יותר לזכייה. "הכול" לעומתו, פנטזיית מד"ב תזזיתית, מטורפת וחסרת עכבות, היא פחות או יותר הדבר הכי רחוק מ"אוסקר מטריאל", אבל עדיין מדובר בסרט שסיפק לנו את הנאת הצפייה הגדולה ביותר השנה והוא גם עבודה קולנועית חדשנית. ועל כן, אנחנו הולכים השנה עם הבטן וחושבים שהפרס מגיע ל"הכול".
מי יזכה: "הפייבלמנים" לתקופה לא קצרה תפס תאוצה כפייבוריט. אחריו בא גם "רוחות אינישרין" ואף הוא הכה גלים. אבל אז הגיעה הישורת האחרונה ו"הכול בכל מקום בבת אחת" פשוט גרף את הפרסים הראשונים בכל (!) טקסי הגילדות. אז בהנחה שכל מי שבחר בו לא יחליט לפתע לשנות את דעתו, "הכול בכל מקום בבת אחת" ייקח השנה את הפרס הגדול.
הבמאי הטוב ביותר
מי צריך לזכות: זו הייתה שנה נהדרת לבמאים – סטיבן ספילברג ביים את סרטו האישי ביותר; מרטין מקדונה, שלטעמנו היה אמור לקחת את הפרס הזה על "שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי" המופתי שלו, סיפק עוד יצירה ייחודית; וטוד פילד התעלה על שניהם עם "טאר המנצחת", יצירה מורכבת ואינטליגנטית של אוטר אמיתי. היות שאנו לא אוהבים להפריד בין פרס הסרט לפרס הבימוי, אנו חושבים שהפסלון השנה שייך לדן קוואן ודניאל שיינרט – "הדניאלס", על הבימוי של "הכול בכל מקום בבת אחת". החזון שהם מפגינים שם הוא כל כך מורכב וייחודי שקשה כמעט להאמין שהם אשכרה הצליחו להוציאו לפועל ועוד באופן כה מרשים. וכך כתבנו בביקורת על הסרט: "מדובר בהישג קריאייטיבי וטכני נדיר שאין אלא להסיר בפניו את הכובע ולמחוא לו כפיים". אז מן הראוי שגם כל הנוכחים באולם הטקס ימחאו להם כפיים.
מי יזכה: לאחר שסרטם גרף השנה את רוב הפרסים בטקסים המקדימים, כולל פרס גילדת הבמאים החשוב במיוחד לקטגוריה הזו, "הדניאלס" ייקחו השנה גם את האוסקר על הבימוי.
השחקנית הטובה ביותר
מי צריכה לזכות: המדור הוא מעריץ נלהב של מישל יאו. מי שהחלה את דרכה ככוכבת אקשן בקולנוע האסייתי, עברה להוליווד כנערת בונד ב־1997 ואז פרצה בגדול ב"נמר דרקון" המופתי. היינו שמחים מאוד לראות אותה לוקחת פסלון, אלא שאז צפינו במה שקייט בלאנשט עושה ב"טאר המנצחת". בלאנשט, בכירת שחקניות הוליווד כיום, מבצעת בטאר את אחד מתפקידיה הגדולים ביותר, אם לא הגדול מכולם. ליגה משל עצמה. ועם כל החיבה שלנו ליאו, אין שום סיכוי שנחשוב שמישהי אחרת מלבד בלאנשט ראויה השנה לפרס.
מי תזכה: בלאנשט הייתה הפייבוריטית עד שיאו זכתה לפני שבועיים בפרס החשוב של גילדת השחקנים. ולמרות זאת, המשחק של בלאנשט כל כך מרשים שלא מעט מבקרים עדיין רואים בה הזוכה הוודאית. אנחנו לעומת זאת סוברים שהיות ולבלאנשט יש כבר שני פסלונים בארון, כמו גם העובדה שמולה עומדת שחקנית ותיקה ואהודה ועוד ממוצא אסייתי, יכריעו את הכף לטובתה של מישל יאו.
השחקן הטוב ביותר
מי צריך לזכות: שלושה שחקנים רוחשים סביב הפרס הזה בחודשים האחרונים – קולין פארל ("רוחות אינישרין"), אוסטין באטלר ("אלביס") וברנדון פרייז'ר ("הלווייתן"). אנחנו אוהבים את פרייז'ר שבהחלט נתן את כל כולו לתפקיד, אבל הסרט שסביבו כל כך מלאכותי ותיארטלי שלצערנו גם הדמות שלו לא עבדה לנו. באטלר עשה עבודה מדהימה כאלביס והוא אופציה ראויה. אבל מי שהכי הרשים אותנו השנה הוא קולין פארל שהפגין משחק עדין, מרגש ומלא בניואנסים כפאדריק המסכנון.
מי יזכה: לצערנו פארל איבד את סיכוייו כשהפסיד את פרס השחקן בטקס הבריטי לבאטלר, שהפך מיד לפייבוריט. פרייז'ר, שהתחיל לאבד מומנטום לאחר ש"הלווייתן" לא זכה לאהדה המצופה, זכה בפרס גילדת השחקנים וחזר למרוץ במלוא העוצמה. קשה לומר מי משניהם יזכה. אבל ברנדון פרייז'ר הוותיק, שעבר תקופה לא טובה בעשור האחרון ועושה השנה קאמבק מרגש מאוד, כנראה יהיה זה שיצליח לסחוט את הפרס הזה.
שחקן המשנה הטוב ביותר
מי צריך לזכות: מרטין מקדונה יודע לכתוב תפקידים מדהימים. "שלושה שלטים" שלו ניפק אוסקרים מוצדקים לפרנסס מקדורמנד וסם רוקוול, והשנה כל חברי הקאסט של "רוחות אינישרין" מתחרים על פסלון. שניים מתוכם – ברנדן גליסן ובארי קיוגאן – מועמדים לתפקיד שחקן המשנה. גליסן נהדר כהרגלו, אבל מי שגונב את ההצגה הוא בארי קיוגאן בתפקיד כובש כדומיניק, מי שמוצג לנו כשוטה הכפר אך מתגלה כנער תם, ישר ורב תובנות.
מי יזכה: הקטגוריה הכי בטוחה בטקס השנה. קי הוי קואן גרף את כל הפרסים המקדימים עבור תפקידו ב"הכול בכל מקום בבת אחת" והאוסקר כבר בכיס שלו. קואן, שכילד בתחילת שנות השמונים עשה שני תפקידים איקוניים: שורט ראונד ב"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" ודאטה ב"הגוניס", נעלם לגמרי מהשטח ועושה כעת את אחד הקאמבקים המדהימים אי פעם. אנחנו, כאמור, חושבים שקיוגאן ראוי יותר, אבל כילדי אייטיז גם זכייה של קואן תגרום לנו נחת.
שחקנית המשנה הטובה ביותר
מי צריכה לזכות: אנג'לס באסט עושה תפקיד מלא בפאתוס ב"הפנתר השחור וואקנדה לנצח", אבל הותירה אותנו אדישים למדי. ג'יימי לי קרטיס משעשעת מאוד ב"הכול בכל מקום בבת אחת", אבל אוסקר? מממ, פחות. קארי קונדון, ממש כמו שאר חבריה לקאסט "רוחות אינישרין", קיבלה תפקיד נהדר והיא עושה בו מטעמים כשיבון, אחותו האחראית והבוגרת של פאדריק. בבקשה תנו לה את הפרס.
מי תזכה: הקטגוריה הכי קשה לחיזוי השנה. באסט זכתה בגלובוס הזהב וקונדון זכתה בטקס הבריטי. לו אחת מהן הייתה זוכה גם בפרס גילדת השחקנים, כמצופה, המרוץ הזה היה חתום. אבל אז הגיעה קרטיס והפתיעה את כולם כשגרפה את הפרס החשוב. אז מה יהיה? התחושה שלנו היא שהאקדמיה ממש תרצה לצ'פר את אנג'לה באסט, שחקנית ותיקה ואהובה שבמקרה גם מייצגת השנה את הז'אנר עם הכי הרבה רייטינג בעולם.
הצילום הטוב ביותר
מי צריך לזכות: הסיפור האמיתי כאן הוא דווקא מי שאינו מועמד: קלאודיו מירנדה עבור "אהבה בשחקים: מאווריק". ראשית, מאווריק הוא אולי הסרט הכי חשוב השנה להוליווד. שובר קופות בטעם של פעם שלאחר המגפה הצליח להחזיר לאולמות לא רק את הצעירים חובבי הקומיקס אלא גם את הקהל המבוגר יותר, זה שהוליווד כבר חששה כי איבדה לנצח. ולעניין הפרס עצמו – איך לעזאזל האקדמיה לא הכירה בהישג הצילומי של הסרט שאשכרה הצליח להושיב את הקהל בקוקפיט של מטוס אף־18 ולספק לו את אחת החוויות החושיות הכי מסחררות של השנה? נו, מילא. ניתן את הפרס לצילום היפהפה והמרשים של ג'יימס פרנד ב"במערב אין כל חדש".
מי יזכה: ג'יימס פרנד על עבודתו ב"במערב אין כל חדש". השנה אין לו באמת אף מתחרה. האירוניה הגדולה היא שמשום שהוא סרט של נטפליקס, אף אחד כמעט לא זכה לצפות בו על המסך הגדול כפי שהיה ראוי שיצפו בו. אוי נטפליקס, נטפליקס. מצד אחד, מספקים תקציבים להפקות קולנוע חשובות שאולי לא היו רואות אור בלעדיהם. ומצד שני, מיד חונקים אותן על המסך הביתי ולא מאפשרים להן לפרוח על מסך הכסף. אתם פשוט פרדוקס.
