אם אתם גרים בעיר מישורית יחסית, שרוויה בפקקים – ועוד לא נתקלתם בקורקינטים החשמליים – מן הסתם הם כבר נתקלו בכם. שמם של הקורקינטים החשמליים נקשר עם מדינת תל־אביב, אך האמת היא שפועלם חצה גבולות – עכו, באר־שבע, אשדוד, אילת ועוד ערים רבות ברחבי הארץ כבר זוכות ליהנות מהדו־גלגלי הקומפקטי. אבל בכל אלו חוויית המשתמש אינה שלמה. נראה שפרט די קריטי להצלחת השתקעותם של הקורקינטים הוא התאמת התשתיות: שבילי אופניים מרובים, רמזורים ומעברי חציה מותאמים, ובעיקר, התחשבות הנהגים בכלי התחבורה החדש והיעיל. את כל אלו תוכלו למצוא כמעט רק בתל־אביב ובהתאמה נראה כי באמת חוויית הרכיבה מומלצת דווקא שם, ואותה נסקור.
אז מה יש לנו? רכיבה על קורקינט בראש ובראשונה חוסכת את העמידה בפקקים. ואם בתל־אביב עסקינן, זה באמת לא צחוק. בנוסף, החברות המשכירות תפרו מחיר לפי דקות השכרה פלוס מחיר פתיחה, ובלי שקל אחד מיותר. כמו כן, זמינות הקורקינטים והתחנות שבהן ניתן להחזיר אותם בסיום השימוש גבוהה מאוד, כך שלרוב תוכלו להגיע ממש עד ליעד שלכם עם כלי התחבורה, מה שמקנה לקורקינטים יתרון גדול על כלי התחבורה הזולים.
הפעילות עצמה מהנה ויכולה בנקל להעלות חיוך על פניהם של הרוכבים, אך חשוב לציין שיש גם מי שעשוי לחשוש מהנהיגה החשופה. אה, ויש לנו גם צקצוקים. לאחר שהמערכת זיהתה אתכם והקורקינט נפתח לרשותכם, ואיתו כל הדרכים בעולם, נשמע איזה צקצוק קל. בנוהג שבעולם צקצוקים אינם נעימים לאוזן, אך הצקצוק הזה מרגש כל כך, שהוא יכול ללוות גם כניסת חתן לחופתו.
מה אין לנו? הגנה מפני הגשם, ובכלל מפני תנאי מזג האוויר. ביום חורף קר, ההצטיידות שלכם לקראת הרכיבה תהיה קריטית לחוויית ההתניידות. הנסיעה בכלי מותרת גם על הכבישים בהתחשב בכללי התנועה, מה שמעלה את התהייה הבסיסית האם רישיון נהיגה אמור להיות תנאי לשימוש בכלי התחבורה. התשובה עשויה להעלות גיחוך בקרב המשתמשים הצעירים, אבל החוק היבש מחייב את הרוכב להיות מעל גיל 16 ולעבור מבחן תיאוריה כדי לנהוג בכלי. בפועל, באפליקציות השונות תצטרכו להודות מהו גילכם, אך לא תחויבו להעלות ראיה תומכת כמו צילום תעודת הזהות שלכם.
להגנת החברות המפעילות יש לציין שהכלים מתוכנתים כך שמהירותם מוגבלת. לא תוכלו להגיע עם הכלי ליותר מ־25 קמ"ש. באזורים מרובי הולכי רגל, כמו אזור החוף בתל־אביב, הקורקינט מוגבל לנסיעה של עד 15 קמ"ש. בחלק מהחברות אף הגדילו לעשות והחליטו על מתחמים מסוימים שבהם הוא לא יכול להמשיך בתנועה, כמו לדוגמה כיכר הבימה וכיכר רבין.
ככל שעובר הזמן מתרבות החברות המציעות את שירותיהן בתחום השכרת הקורקינטים החשמליים. נכון לכתיבת שורות אלו פועלות בארץ החברות הבאות: lime, yango wind, dott, tier, bird. ההבדלים מינוריים; האפליקציות דורשות את אותם פרטים ומסורבלות באותה מידה והמחירים די דומים: כ־5 שקלים להתחלה, ובנוסף בין 50 ל־90 אגורות על כל דקת רכיבה. בולטת בהן חברת "ליים", שדוגלת בשיתופיות ומציעה לרוכבים להטעין את הקורקינט בביתם בתמורה לסכום שייצבר להם ביישומון – עד 70 שקלים, בהתאם למצב הסוללה לפני ההטענה. נשגב מבינתנו איזו סיבה יש לאדם להחזיק בבית מטען כדי להטעין לחברת ליים את הקורקינטים ולא לרכוש כבר קורקינט משלו, אך נראה כי החברה מצליחה. המנכ"ל אמר בריאיון כי "השוק הישראלי הוא מהמובילים בעולם ואחד מהשווקים המוצלחים והרווחיים של החברה", אז מי אנחנו שנתווכח.
עם עוד קצת עבודה על רמת הבטיחות, כלי התחבורה הירוק והחסכוני יכול להמשיך להקל על מצב התחבורה בגוש דן ובערים עמוסות. אגב, טיפ קטן למי שאיננו מקומי – אל תעמדו על שבילי האופניים. אפילו לא לשנייה. עזבו את סכנת הנפשות, זה מסגיר את העובדה שאתם לא מכאן.
