"סדרה וסרט לא מצלמים לפי הסדר הכרונולוגי של התסריט, אלא לפי לוקיישן"

מה את עושה?

מעצבת תלבושות מגשימה דרך הבגדים את החזון של היצירה והיא חלק מהצוות שיוצר את הדימוי הוויזואלי של הסיפור. התלבושות נותנות מידע לצופה על התקופה, על המצב הנפשי של הדמויות ומבטאות את נקודת המבט של היוצר. עיצבתי תלבושות בין השאר בשטיסל, נחמה, עקרון ההחלפה, חתונה מנייר, זרים מושלמים, שאיפה לחיים ועוד.

יש הבדל בין מעצבת תלבושות למלבישה?

מעצבת תלבושות ומלבישה שייכות למחלקת הלבשה. ראש המחלקה היא מעצבת התלבושות, איתה עובדות מלבישה ראשית ועוזרות הלבשה. כגודל הפרויקט כך גודל המחלקה. מלבישה ראשית נמצאת בכל הצילומים ובודקת שיש המשכיות בין הסצנות. סדרה וסרט לא מצלמים לפי הסדר הכרונולוגי של התסריט, אלא לפי לוקיישן. כך יוצא שאת תחילת הסרט וסופו אפשר לצלם באותו יום והמלבישה צריכה לראות שהבגד נראה בדיוק אותו דבר או מתאים לשינויים שקרו לו במהלך הסרט.

איך נראה תהליך העבודה?

העבודה מתחילה בקריאת התסריט ובעקבותיו עורכים תחקיר להבנת העולם, המיקום, הזמן והחברה שבהם הוא מתרחש. אני מפרקת צרכים – מה הדמויות צריכות ללבוש? איזו עונה זו? כמה מערכות לבוש? אני מגבשת קונספט עם הבמאי ויוצאת לאסוף בגדים ואביזרים: תופרת במיוחד, לוקחת ממחסן תלבושות, שוכרת או קונה. אחר כך אני מבצעת מדידות לשחקנים, הבגדים מובחנים לפי הקונספט אבל הם עדיין צריכים לשבת על השחקנים, ובזמן אמת אני בודקת איך השחקן מרגיש עם הלבוש שנבחר. הרבה מהעבודה היצירתית נמשכת בצילומים, כי רק אז אני רואה בפעם הראשונה את השחקן לבוש, מאופר, בלוקיישן ובתאורה – ופעמים רבות בשלב הזה נדרשות התאמות.

איך התחלת לעבוד בתחום?

למדתי תסריטאות בסם שפיגל והתחלתי לעבוד עם מפיק על פרויקט. הייתי צריכה להתפרנס והוא שאל אותי איך אני עם הלבשה. עבדתי הרבה שנים בבית אופנה, אז היה לי רקע ולקחתי את התפקיד. איך שדרכתי על הסט עפתי על זה כי העבודה משלבת בין כמה תחומים שאני אוהבת: עבודה נפשית קרובה עם אנשים – להלביש שחקנים זה מאוד אינטימי, זאת עבודה עם הגוף שלהם, ועבודה עם סיפור ודימויים ויזואליים – זה המקום להתעסק ביחס בין טקסט לטסקטיל.

טיפ מניסיון.

המחלקה גדושה ועמוסה בחפצים וצריך המון סדר. מספיק שמאבדים משהו אחד, ואי אפשר לצלם. כל הסט עומד ומחכה. בהפקה הראשונה שלי הכול היה בשקים, במערום במשאית עם ציוד התאורה וזה הקשה על העבודה. היום אין מצב בעולם שאני יוצאת לעבודה בלי שההלבשה תלויה באופן מסודר ונגיש, גם בהפקה קטנה ודלת תקציב.

טעות שקרתה לך.

הטעות הקלאסית היא הלבשת פריט שגוי או אפיון דמות לא נכון. אני בודקת את עצמי מיליון פעמים אבל טעויות קטנות תמיד יכולות לקרות. פעם הלבשתי דרגה הפוך ועליתי על זה אחרי צילום, דיברתי עם הבמאי ועם מנהלת התסריט, בסוף בסרט יש רגע שהדרגה הפוכה.