יהודים וערבים מסרבים להיות חילונים

הארץ בוערת, דם נשפך, אחים ואחיות נרצחים בדרכים. בתקופה כזו נדמה שאין רחוק יותר מעיסוק בספר החשוב שלפנינו, הדן במערכת היחסים שבין ישראל לאומות ובמקומן של הדתות השונות. כותרת המשנה של הספר מדברת על “ריפוי הקשר בין ישראל ודתות העולם”; אכן דרוש ריפוי מעמיק מול פרץ האלימות הערבי־מוסלמי שמופנה כלפינו, תוך שנאת חיים ואהבת רצח הפוגעות קשות גם בחברה הערבית עצמה.

על המתח הזה עומד גם הרב ד”ר כתריאל ברנדר בדברי הפתיחה שלו לספר. אכן אנו מוקפים באויבים שיש להילחם בהם ולנצח אותם, אך בד בבד לא כדאי לנו לשמוט את היכולת להרים ראש מעבר למאבק הנוכחי, לבחון את הדתות עצמן ולשאול האם הן מהוות התקדמות או נסיגה בקשר שבין האדם לבוראו. הדתות עלולות להיות הגורם למלחמות, אך אל לנו לשכוח שתפקידן עשוי וצריך להיות הפוך: לטפח את האמונה באלוקים אשר ציווה על קדושת החיים.

הרב יעקב נגן מוביל בשנים האחרונות את העיסוק בתחום, והספר הוא פרי ביכורים של “בית המדרש לישראל והאנושות" מטעם מוסדות אור תורה סטון. יחד איתו עמלו עליו ד”ר אסף מלאך מהמכללה למדינאות, והרב שראל רוזנבלט, ר"מ בישיבת מחניים. מטבע הדברים סקירה זו תתרכז בעיקר בצד המוסלמי, שהוא הרלוונטי והמעסיק את רובנו כאן במדינת ישראל.

ראשית חכמה, הספר פותח זווית רחבה. אדם קרוב אצל עצמו ולכן אנו מרוכזים במאבקנו מול הפלסטינים, מאבק שהוא בעל מרכיבי זהות דתיים מובהקים. אך האסלאם רחב הרבה יותר, והבנה מעמיקה שלו, של אופני התנהלותו ושל מטרותיו, עשויה לסייע בעתיד לכינון יחסים עמוקים של היכרות ושלום עם העולם המוסלמי, דוגמת הסכמי אברהם.

לתפיסה זו עשויה להיות השפעה מכרעת גם על הסכסוך שלנו כאן. שהרי מאז ומתמיד נודעה המשוואה שהדרך לשלום עם מדינות ערב הגדולות, סעודיה ומדינות המפרץ, עוברת ברמאללה. והנה נוכחנו שאין זה כך. האם יש כאן אפשרות ליצור בידוד של המופע הקיצוני והאלים של האסלאם לטובת מופע אחר שלו? ימים יגידו, אך ברור שהכרה עמוקה של האסלאם ומשמעותו עשויה לתרום לאפשרות הזו תרומה גדולה.

"שלא יישאר העולם בלי דת"

הספר בנוי מפרקים שנכתבו על ידי המחברים השונים. תחילה מובאת הרצאת הדברים בצורה שוטפת, ובסוף מובאים בצורה מרוכזת ומלאה המקורות שעליהם נסמך הפרק, מה שמאפשר בחינה של הנאמר ולימוד עצמי של המקורות.

חלק מהמקורות מהווים הפתעה של ממש ללומד מן השורה. כך לדוגמה דבריו של רבי יוסף אלבו, “בעל העיקרים":

וממה שראוי שנחקור בכאן הוא אם הדת האלוהית יחוייב שתהיה אחת לכל האנשים או רבות…. טבעי הארצות מתחלפות בשינויי האווירים וההרים והמימות וכיוצא בזה… ויצטרך לכל אחת מהן נימוס מתחלף לנימוס האחרת… ולזה תמצא שתורת בני נח ותורת משה, עם שהם חולקות בעניינים פרטיים… הנה הם מסכימות בעניינים הכוללים… ושתיהן נמצאות בזמן אחד, שאפילו בזמן המצא תורת משה לישראל הייתה נמצאת תורת בני נח לכלל האומות והיו מתחלפות כפי התחלפות הארצות, רצה לומר ארץ ישראל מחוצה לארץ, וגם כפי התחלפות האומות זו מזו מצד האבות (ספר העיקרים, מאמר א פרק כה).

אלו דברים מרתקים, המאפשרים מין דת דינמית, שאמנם מבוססת על שבע מצוות בני נח אך עוברת התאמות לנפש האומה ונימוסיה. מכאן נגזר יחס של כבוד ואף סקרנות והתבוננות על הדרך שבה אומה מסוימת עובדת את הבורא יתברך באופן המתאים לה, תוך שמירה על עקרונות היסוד של שבע מצוות בני נח.

מעוררים מחשבה רבה גם דבריו של רבי נתנאל פיומי, מחכמי תימן בתקופת הרמב”ם, שאף זכה לאיגרת מהרמב”ם עצמו אשר התייחס אליו בכבוד רב. וכך כתב רבי נתנאל:

…דע אחי שאין מן הנמנע שה’ יתברך ויתעלה ישלח לעולמו את מי שירצה מתי שירצה… והוא ישתבח כבר שלח אל האומות נביאים מלפני מתן תורה, כמו שאמרו חכמים ז”ל שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם קודם מתן תורה ואלו הן: לבן יתרו ובלעם איוב ואליפז ובלדד וצפר. ואין מן הנמנע שישלח אליהם מי שירצה אחרי נתינתה, כדי שלא יישאר העולם בלי דת, וכבר אמרו הנביאים שהוא ישתבח ייעבד ממזרח השמש ועד מבואו על ידי העמים… ולכן ראוי לנו להישמר במה שיש כבר בידינו, ואשר גדלנו עליו, ולא נתנגד לשום אדם משאר הדתות… ולכן חובה על כל אומה להתנהג במה שהגיע לה ובא לידה, ותלך אחרי נביאיה וכהניה וראשיה, ולא נשאר אף אחד בלי תורה.

רבי נתנאל הולך צעד נוסף ומאפשר הופעת נבואה או נביא אל אומות העולם גם לאחר מתן תורה, וכל זה למען המטרה הנעלה "שלא יישאר העולם בלי דת”. עולם חסר דת הוא עולם מסוכן, חלול, מנותק משורשיו. אחד מנאומיו המכוננים של נשיא ארה"ב רונלד רייגן, הידוע כ־Evil Empire Speech, נישא בפני ועידת הכמרים המרכזית. רייגן הסביר שם מדוע החליט שעליו להכריע את ברית המועצות, ומדוע הגדיר אותה כ”אימפריית רשע”. הסיבה שהציג היא מדהימה: “הם לא מאמינים בא־לוהים”. עולם בלי אמונה הוא עולם מסוכן. כדי להימנע מעולם חלול ומסוכן שכזה, עשויה להיות לפי רבי נתנאל מציאות של נביא הנשלח לאומות העולם כדי להעמיד את דתם.

קשר חי עם הבורא

מהמקורות שהובאו עולה במפורש האפשרות לדתות שונות שניתנות על ידי הבורא לעמים שונים לפי תכונתם ומעשיהם, באופן שמתאים להם. כידוע, ביהדות אין יסוד מיסיונרי. אך כעת מתברר גם הצד השני של מטבע זו: ביהדות אין יסוד מיסיונרי מפני שקיומה של דת אחרת לאומות אחרות על פי המתאים להן, הוא עניין אפשרי בהחלט בתפיסה היהודית.

דת זו תהיה חייבת להיות מיוסדת על שבע מצוות בני נח. אך גם כאן עולה השאלה: מהן מצוות אלו? והאם בקיומן מסתיימת הדרישה של הבורא מנבראיו? זוהי הגישה הרווחת. די לו לגוי שיקיים שבע מצוות, ובכך יזכה לפי הרמב”ם לחיי עולם הבא. אך בספר שלפנינו נטען, והטענה הזו אף זוכה לביסוס, ששבע מצוות בני נח הן הקדמה הכרחית לקומה שצריכה לבוא מעליהם, שהיא קומת הדת. זוהי קומה מפורטת יותר, הכוללת מרכיבים כמו תפילה ומצוות נוספות שמתאימות לאומה על פי אופייה.

שבע מצוות בני נח נועדו לשמור על מרחבי החיים הבסיסים ביותר של האדם, אך מעליהן קיים הרצון בקשר חי עם הבורא. זוהי כמובן גישה שונה מזו של הרמב”ם, שכינה את הדתות האחרות “טעות” ולימד שבסופו של דבר כולם יחזרו לדרך האמת. אך גם הרמב”ם עצמו אינו שולל מן הגוי את אפשרות לקיים מצוות נוספות מעבר לשבע מצוות בני נח, ואם בא לעשות זאת “אין מונעין ממנו”.

יסוד אוניברסלי בתורה

לצד בית המדרש שממנו צמח הספר שלפנינו, עולות בשנים האחרונות תנועות יהודיות נוספות שעוסקות במערכות היחסים בין דת ישראל לדתות העולם, ובכלל בעולמן הדתי של אומות העולם. בהן ארגון “ברית עולם” של הרב אורי שרקי; ספריו ומאמריו של הרב פרופ' יונתן זקס, בעלי השפה האוניברסלית המובהקת; “המהפכה הרביעית” של לימוד התורה לגויים שהרב יצחק גינזבורג מדבר עליה, ועוד. כל אלה קולות הולכים וגוברים שמספרים סיפור על החלק האוניברסלי שקיים ביהדות, ועל אחריותנו כיהודים לזהות הדתית של אומות העולם; בין אם על ידי לימוד תורה לגויים – נושא שזוכה לטיפול בספר עצמו – ובין אם על ידי הערכה של הדת שלהם.

קולות אלו הולכים וגוברים במקביל להתבססותם של מדינת ישראל והקיום היהודי. קיום זה אומנם מאותגר עדיין באיומים שונים, אך מדינת ישראל החיה, הקיימת והחזקה, מאפשרת לנו – על אף כל הקשיים – לשאת את עינינו רחוק יותר, ולהתחיל לעסוק בצורה רצינית ועמוקה ביסוד האוניברסלי הקיים בתורה ובשליחות שלנו כלפי העולם כולו.

“בית המדרש לישראל והאנושות” הוא אחד הצעדים הראשונים והמשמעותיים בתחום. המנוע שמאחוריו הוא הרב יעקב נגן. מונע מאהבה לכל אשר צלם אלוקים בקרבו, הרב יעקב נע ונד בכל מקום בעולם כדי למצוא חיבורים עם אנשי דת המוכנים לקרוא יחד בשם השם. לעיתים דומה הוא בעיניי כאברהם אבינו ההולך וקורא בשם השם ואוהלו פתוח לארבע רוחות. והוא מתהלך בתמימותו, שיש שיחשבו אותה למוגזמת בימינו.

לא מכבר עבר הרב נגן אירוע רפואי לא קל ומסכן חיים, ובחסדי ה’ יצא ממנו בשלום ובבריאות. לכל אורך התקופה שבה אושפז לא הפסיקו להגיע הודעות מודאגות, דרישות שלום ותפילות מכל מרחבי העולם הדתי. תפילות נערכו בבתי כנסת ובמסגדים, בהובלת שייח'ים מהארץ ומחו”ל. “אתמול התפללתי במטוס על ידידי ואחי ויקירי הרב המכובד יעקוב להחלמה מהירה”, כתב איש דת מוסלמי שהרב נגן מצוי בקשר רב שנים עימו. “אללה אוהב את יעקוב. הנביא מוחמד עליו השלום אומר: ‘כאשר אללה יאהב את עבדו, הוא יקרא למלאך ג’יבריל ויאמר: אללה אוהב את פלוני, אזי אהוב אותו, ויאהב אותו ג’יבריל ואז יכריז בין אנשי השמיים: אללה אוהב את פלוני, אזי אהבו אותו, ואנשי השמים יאהבו אותו, ויהי מהמקובלים עלי אדמות’”.

לא נותר לנו אלא לומר אמן ולהודות על הספר הזה, פותח השערים והאפיקים, וגם על היוזמות המרובות שבעקבותיו.

הרב אייל ורד משמש כרב קהילת יחדיו בפתח תקווה ומלמד במדרשה באוניברסיטת בר-אילן