לפני שאתחיל להשתפך בתשבחות עליי להודות: קרן ואיציק קדוש הם חברים שלנו. חברים טובים מאוד שלנו. במשך שנה שלמה רציתי לספר לכם כמה מדהים בקפה שלהם, שם למטה ברחוב שלומציון. במשך שנה אלון אמר לי – אף אחד לא יאמין לך, כולם יודעים שאת שרופה על קרן.
אז תראו, אני אספר לכם את כל מה שאני יודעת, ואז, אחרי שתריירו על העיתון וכשהתיאורים של המנות לא יצאו לכם מהראש – תהיו חייבים להגיע לשם ולבדוק בעצמכם אם נכונים דבריי.
כי זה לא רק ש"קפה קדוש" נחשב לבית הקפה הכי טוב בירושלים – הוא באמת בית הקפה הכי טוב בירושלים.
אבישג שאר־ישוב הצלמת הגיעה מרשפון, אני ושקד הגענו מרחוב יפו, מרחק שלוש תחנות רכבת. נחשו מי הגיעה קודם? ומזל, כי כשאני הגעתי כבר לא היה שולחן פנוי אחד והתחיל להיווצר ברחוב תור של אנשים שיודעים מה הם עושים. ההסכם היה שאני בוחרת את המנות ואבישג מצלמת. התחלנו.
מבנה הארוחה לא תאם כל כך את שעת הבוקר המוקדמת בה נפגשנו. אבל זה רק כי היה לי חשוב לבחור בשבילכם את המנות הכי טובות בתפריט.
התחלנו עם קרפצ'יו סלק – פרוסות עדינות של סלק בתחמיץ לימון ובלסמי מצומצם. מעליהן שמן זית בנדיבות, תלוליות יפות של קרם מסקרפונה מוקצף, עירית קצוצה ושברי פקאן מסוכר. זו מנה שכיף לפתוח איתה כל ארוחה. הסלק היה במרקם הנכון, לא רך מדי ולא קשה מדי, והשילוב שלו עם כל השאר היה מצוין.
משם המשכנו למנה הכי טובה בירושלים, שסביר להניח שאם תראו אותה בתפריט תפסחו עליה בלי לשים לב כי היא בסך הכול חציל בלאבנה עם קרם שקדים. אבל במנה הזו טמון כל סוד הקסם של קדוש – שילוב של קונדיטוריה מעולה, אמיתית, לא מתפשרת על חומרי גלם (כמעט לא ניתן למצוא כאלה בארץ) ומטבח מעודכן שמשקיע מחשבה מקורית בכל מנה ומנה. בתחתית הצלחת שכבה של לאבנה עם קרם שקדים וצ'ילי (הלוואי שהיה לי את המתכון לזה), מעליה חציל שרוף ומקולף, מעליו עגבניה, מלפפון ופלפל ירוק חריף קצוצים דק־דק, פלפל שחור, שקדים פרוסים וקלויים ושמן זית. חמוץ, רענן, חריף, מושלם. רעיון גאוני שנולד במוחה הקודח של קרן כשרצתה לפנק את אחד הלקוחות הקבועים. זו מנה פשוטה, שלוקחת אותי לגבהים של טעם.
המנה המושחתת של הארוחה הייתה ספיישל ארוחת בוקר עם ביצי זהב. על מה אתם חושבים כשאומרים לכם ביצי זהב? בדיוק זה. שתי ביצים עלומות מצופות שערות קדאיף מטוגנות ופריכות, וכאילו כל זה לא מספיק, הן נחות להן יחד עם גבינה מתובלת בתוך קרואסון חמאה עשוי לעילא. זה ביס מושחת ומוגזם. הביצים הוגשו עם סלט ירקות וגם סלמון מעושן. אבל מי שם לב?
אחרי שעתיים שאני זוללת ואבישג מצלמת, כבר לא היה נשמע מוזר כל כך להזמין רביולי (אחרי הכול כבר 9:25), אז הזמנתי. רביולי ארטישוק ירושלמי עם כמהין ופטריות מופרעות. תיבול עדין של מלח־פלפל ומעט פרמזן. לא צריך יותר. את הבצק המופלא של הרביולי מכינים וממלאים ממש פה למעלה, בקומה השנייה, משם יורדים כל הקינוחים המושחתים היישר אל הוויטרינה, כל יום עד 16:00.
אני יכולה לספר לכם על קינוח הקרמל המושלם שאכלנו, שהיה מונח על פחזנית מצופה קראמבל קקאו, מעליו זילוף ספירלה של קרם שוקולד ובתוכו גם פחזנית שממולאת טופי קרמל נשפך. אני יכולה לספר לכם על זה, אבל זה לא כל כך משנה, כי בקדוש עמלים כל בוקר להמציא את עצמם מחדש. אז אם תבואו מחר, לא בטוח שתמצאו את הקינוח האלוהי הזה. מה שכן בטוח, זה שאחרי דקות ארוכות של בהייה בוויטרינה בלי יכולת לבחור את האחד, מה שתזמינו יהיה הקינוח הכי טוב שאכלתם. לכו תבדקו אותי.
